איך נברח ממירוץ העכברים הכלכלי? שני פתרונות

בטור הזה אני רוצה לדבר על עכברים. לא עכברים אמיתיים כמובן, אלא עכברים מטפוריים. אפשר לקרוא לטור הזה בשם "על עכברים וקפיטליזם". כאן ארצה להציג שתי עמדות שונות לגמרי זו מזו ביחס לחיים בקפיטליזם; את עמדתו של רוברט קיוסאקי מחבר "אבא עשיר, אבא עני" (בישראל בהוצאת מטר) ואת עמדתו של הסופר שכותב בשם הבדוי "חכים ביי" שכתב את הספר TAZ, אצלינו בהוצאת רסלינג.

• לטורים נוספים של אושי שהם-קראוס
• חופש חשוב מאוכל? כשהקפיטליזם הופך חזירי
• אוכל, שתייה, גבר, אשה: מצורך לצריכה
  

ולמה עכברים? מפני ששני הסופרים האלה מתייחסים למטפורת העכברים ומדמים אותנו, האנשים שחיים בקפיטליזם, לעכברים. נתחיל, ובקצרה, ב"אבא עשיר, אבא עני". בקצרה, כי הספר הזה די מוכר והעניין שלי הוא דווקא לחשוף את הספר השני; את TAZ של רסלינג.

מירוץ העכברים

קיוסאקי ראה פעם כלוב עכברים. הכוונה לעכברים הלבנים החמודים בעלי העיניים האדומות שאם יש להם מזל הם גדלים בגן ילדים, ואם הם חסרי מזל, בכלובים באוניברסיטה.

בכלובים האלה יש בדרך כלל גלגל מסתובב. משהו שנראה כמו מיניאטורה (מודל מוקטן) של גלגל ענק בלונה פארק. העכברים מאוד אוהבים לשחק בגלגל הזה. הם נכנסים לתוכו ומתחילים לרוץ. אבל בגלל שהם מסובבים אותו הם נשארים כל הזמן באותו מקום. אם תרצו, מעין הליכון ספורט לעכברי מחמד.

קיוסאקי מסתכל על העכברים ורואה חלק גדול מהאוכלוסיה המערבית. הוא רואה אותנו. רצים ורצים ורצים ו....נשארים באותו מקום. עובדים קשה. עובדים עוד יותר קשה. מקבלים העלאה. נכנסים מיד להתחייבויות חדשות; למשל קונים בתשלומים מערכת ישיבה לסלון. לוקחים משכנתא. ותמיד תמיד לחוצים. ואף פעם לא מפסיקים לעבוד.

והמצב הזה של המון עבודה ועוד רכישות מאפיין אותנו ומשאיר אותנו באותו מצב כלכלי. אנחנו אנשים שעובדים בשביל הכסף ולא מצליחים לעבור לקבוצה אחרת של בני אדם מוכשרים יותר; אלה שהכסף עובד בשבילם. אלה שיכולים לנוח, אלה שאנשים כמונו עובדים בשבילם.

הפתרון של קיוסקי הוא חיסכון. להפסיק לבזבז על דברים פחות חשובים, ולנסות לחסוך כדי להגיע לכסף יותר גדול שאותו ננסה להשקיע ואיתו ננסה לפתוח עסק והעסק הזה, אם יצליח, יביא אותנו למצב של "כסף עובד בשבילנו".

TAZ

חכים ביי, בחיבור TAZ, מקבל את המטפורה הזאת. אולי באמת אנחנו עכברים; כי הרי אומרים לנו מה לעשות, שולטים בנו ובכלל אנחנו מתרוצצים במבוכי הקפיטליזם. אבל לחכים ביי אין בעיה לדמות אותנו לעכברים. והפתרון שלו הוא עכברי. בניגוד לקיוסאקי הוא רוצה לראות אותנו מחוץ למלכודת העכברים ולא יושבים מעליה בהנאה כעשירים.

אסביר. קיוסאקי רוצה לראות אותנו קופצים החוצה מהגלגל המסתובב, יושבים על כיסא נוח או על כורסת עסוי ושולטים בהמון עכברים אחרים שמשרתים אותנו ומתגלגלים בשבילנו על הגלגל. בקיצור; הוא רוצה לראות אותנו מנצחים את הקפיטליזם מבפנים. מצליחים לפצח את הדרך הטובה לנצל את הקפיטליזם למעננו.

חכים ביי לא רוצה את הקפיטליזם. בעצם, מפריעה לו מערכת השליטה החברתית שהתעצמה כל כך בדור שלנו. תחשבו, אנחנו הדור הראשון המפוקח לגמרי. ככה חכים ביי כותב, ואני חושב שכולנו נסכים.

בניגוד לאבותינו שחיו רק לפני מאתיים שנה ואולי אפילו לפני מאה או חמישים: לכולנו יש מספר זהות שמופיע במחשבים. כולנו רשומים במחשב כלשהו, בעזרת המחשבים של ביקורות הגבולות ובעזרת מספר הפספורט שלנו מישהו יודע באיזה מדינה אנחנו שוהים. אין באמת מקום שנוכל להיעלם בו. הודו? גם שם יש משטרה? גם שם אנחנו רשומים.

פעם היה הספר, הגבול הזז, האיזור שטרם נגלה לבני התרבות המערבית. היית יכול לנסוע בעגלה רתומה לסוסים, להתיישב במקום מסוים ואפילו להמציא לבד את החוקים שיחייבו אותך. פעם היית יכול להתגלגל, כמו רובינזון קרוזו, לאי בודד ולעבד אותו בסטנדרטים שלך.

היום אין נקודת קרקע אחת בעולם כולו שאינה שייכת למישהו או למדינה כלשהי. רוצה לעשות עסק? אתה חיב לדווח למס הכנסה. רוצה לקנות? עליך לשלם מע"מ. הכל מפוקח.

וזה עוד לפני שהכנסנו את הלווינים ולפני שהכנסנו את כתובות האי פי של כל אחד מכם. כל מעשה שאנחנו עושים באינטרנט, ככה אומרים לנו המומחים, נרשם. רוצים להכנס לאתר פורנו ממש, אבל ממש ביזארי? אתם לא ממש אנונימיים. הכל רשום. זהירות.

כאלה עכברים אנחנו, חושב חכים ביי. ומה שהוא מציע הוא TAZ, שזה ראשי תיבות של Temporary Autonomous Zone, ובעברית: איזור אוטונומי ארעי, מעין מאורת עכברים נסתרת וזמנית שנחבאת בכל מני כוכים בתוך הרשת המפקחת של חברת הקפיטליזם של זמננו. במקום הזה נוכל להתחבא בשקט לזמן קצוב. משם נוברח וננסה למצוא מקום אחר.

אם קיוסאקי מדבר על כיסא נוח בראש הפירמידה, ביי מדבר על מקום מפלט פשוט ושקט. נדבר על זה בטור הבא.

ד"ר אושי שהם קראוס, פילוסוף של הכלכלה, מלמד בחוג לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון ובבית הספר לכלכלה במכללה למנהל. ניתן לפנות אליו במייל ushik42@gmail.com  ואתם מוזמנים להכנס לאתר הבית שלו בכתובת www.ushi.co.il  ולהוריד עשרות טורים בנושאי כלכלה וחברה