הפלגה לאיי יוון: טברנות, היסטוריה, ונוף אינסופי
הפלגה באיים רודוס, סנטוריני וסאמוס, תפגיש אתכם עם נוף שיגרום לכם לרצות להישאר, לצד אטרקציות רבות. הצצה כמעט אחרונה, לפני תרדמת החורף שתנחת על האיים הנחשקים
>>> ים המלח - פלא עולמי: בואו להצביע ולהשפיע
זמן קצר לאחר שעזבנו את הרציף בנמל חיפה, באוניה של חברת מנו ספנות, מצאתי את עצמי מתרגל לשלווה ולנוחיות במלון הצף שיוביל אותי בימים קרובים בין איי יוון - רודוס, סנטוריני וסאמוס.
עוד על יוון בערוץ התיירות:
- יוון עם הילדים: חופשה בקצב שלהם
- חופשה במיקונוס, סלוניקי וחלקידיקי
- אודיסאה מקוצרת: 48 שעות באתונה
- מטיילים, שותים, רוקדים: סלוניקי ללא הפסקה
בין ארבע הארוחות הדשנות שמוגשות כאן מדי יום – אני מוצא נחמה בקריאת ספר על הסיפון,
בחלוף יממה על הגלים, החוף הקרב של רודוס מזכיר לי כי ההפלגה השקטה היא רק חלק מהחבילה. ה"גולדן איריס" של מנו ספנות, שעימה הפלגנו, עגנה באי הגדול ויצאנו הישר אל העיר העתיקה, שחומותיה מזכירות במשהו את ירושלים. סביבי היו נופשים ישראלים רבים שניכר היה כי לא מדובר בפעם הראשונה שהם עושים את המסלול הזה על הגלים - מעין שילוב של נופש במלון עם טיול מאורגן.
ברודוס, אחד האיים הגדולים של יוון, חיים כ-120 אלף איש ופרנסתם מבוססת בעיקר על תיירות. בחורף, מספרת לנו המדריכה המקומית, כמעט כל החנויות והמסעדות בעיר העתיקה נסגרות, והבעלים חיים מהרווחים שעשו בעונת התיירות הבוערת.
חותם איטלקי בלב האי
במלחמת העולם השנייה כבשו הנאצים את האי מידי האיטלקים, ובמרכז העיר העתיקה ניצבת כיום אנדרטה צנועה לזכר יהודי רודוס וקוס שנספו בשואה. את התקופה תחת השלטון האיטלקי מכנים המקומיים דווקא "הכיבוש המבורך", בגלל התרומה הרבה של האיטלקים לארכיטקטורה המרשימה באי.
כמעט כמו בכל מקום מתויר שכזה – גם כאן מומלץ בחום להימנע ממלכודות התיירים והתפריטים המצולמים, ולחפש מסעדה שבה יושבים גם מקומיים. המאמץ ישתלם לכם. אחת מאותן מסעדות עם ניחוח מקומי אמיתי היא "ארבע העונות", הנמצאת ברחוב אריסטוטלוס 33.
בצד השני של האי שוכנות מרחצאות קליתאה (Kallithea), וגם האתר הזה הוא תרומה מהתקופה האיטלקית של האי. מעבר להיותו אתר פופולארי לחתונות, במבנה המרכזי מוצגות תערוכות צילום, ובערב המקומיים והתיירים מגיעים ללגום יין או בירה מול המים.
היום קצר, הספינה שלנו אמורה להפליג עוד כמה שעות, ואנחנו מספיקים עוד לקפוץ בדרך חזרה לטירה שבנו אבירי המסדר של יוחנן הקדוש אחרי שכבשו את האי במאה ה-14.
ביום הבא אנחנו עוגנים בסנטוריני, הנחשב בצדק לאחד היפים באיי יוון. האי קיבל את צורתו יוצאת הדופן כתוצאה מהתפרצות הר געש לפני כ-3,600 שנה. מהגובה הרב שלו נשקף נוף מדהים, וכדי ליהנות ממנו יש לעלות מהנמל ברכבל או על גבי חמורים.
יום עמוס בסנטוריני
ברחובות סנטוריני יכולנו להבחין שהגענו לאי ביום עמוס במיוחד. שש ספינות עגנו באותו יום בנמל המקומי, למרות שמדובר בסוף עונת התיירות. עם זאת, אפילו הצפיפות הרבה לא הצליחה להסתיר מעינינו את קסמה של העיר המרכזית פירה (Fira).
בתי המלון הרבים והבריכות שעל צלע ההר עושים חשק להשתקע במקום לתקופה ולהתמסר לחופש ולאוכל היווני, אבל אין לנו זמן, צריך לחזור לספינה תוך כמה שעות. לצד הפינוקים והסיורים המאורגנים על החוף – קחו בחשבון שלוח הזמנים הוא שמכתיב כאן את הקצב, גם במקום שבו הדבר היחיד שמתחשק הוא פשוט להישאר ולנפוש ליום, יומיים, או חודש.
כפר האומנים איה (Oia) שנמצא בקצהו של האי הוא התחנה הבאה שלנו. אחרי סיבוב בין החנויות והגלריות אנחנו מוצאים מסעדה עם נוף לים ומתענגים על קבב יווני ומנת צזיקי. לפני שאנחנו נפרדים מהאי אנחנו מבקרים ביקב מקומי שמתמחה ביינות מתוקים.
את הדרך חזרה למטה אנחנו עושים הפעם ברגל, בין החמורים הרבים שרובם נראים חסרי תעסוקה. סירה מתנדנדת מובילה אותנו בחזרה לספינה, שם אנחנו סועדים את ארוחת הערב - הפעם בסגנון "טברנה יוונית" - וגם מספיקים להפסיד כמה אירו במכונות המזל בקזינו.
ברוכים הבאים לסאמוס
התחנה האחרונה שלנו היא סאמוס, מקום הולדתו של פיתגורס, שגם זכה לעיירה על שמו. אחרי תצפית על הנוף עוצר הנשימה וביקור בתעלה תת-קרקעית בפיתגוריון העתיקה, אנחנו מקנחים בטעימת יינות ביקב המקומי, שמתמחה גם הוא ביינות מתוקים. בדרך חזרה אנחנו מופתעים לגלות גדר שמפרידה בינינו לבין ספינה טורקית שעגנה בינתיים לידנו. נראה שאפילו את הפוליטיקה אי אפשר להשאיר בודדה על הרציף בנמל הבית.
היוונים לא כועסים, אבל חוששים
למי שמטייל בחודשים האחרונים ביוון קשה להתעלם מצלו של המצב הכלכלי הקשה שבו שרויה המדינה. אמנם תושבי האיים, המתפרנסים מתיירות, נפגעו מהמשבר פחות מחבריהם באתונה, אבל גם הם כורעים תחת נטל המסים. אחת מהן סיפרה לי כי למרות הביקורת הרבה על ראש הממשלה פפנדראו, היוונים אפילו לא כועסים, אלא פשוט פוחדים מהעתיד לבוא.
המדריכה שלנו בסאמוס לא התרשמה כאשר סיפרתי לה על מחאת מעמד הביניים בישראל, ובתגובה סיפרה לי על המרווח הקטנטן בין המשכורת הצנועה שלה לבין שכר הדירה, ועל כך שלבית הספר של בתה עדיין לא הגיעו ספרי לימוד.
וכך, בין משבר כלכלי לבין מחאת הקיץ הישראלית – אני מוצא את עצמי שוב על הים הרגוע, עד העגינה בחיפה בעוד יותר מ-36 שעות.
הזמן עובר במשחק בינגו סוער באולם המופעים ובמופע מחווה לאלביס פרסלי. רובנו טרודים בניסיון לעכל שממש עוד מעט חוזרים ליבשה. בארוחת הערב האחרונה על הסיפון זוג קשישים סיפרו בגאווה כי זו ההפלגה ה-40 שלהם ביחד. האמת, אפשר להבין אותם.
צרור עצות לדרך:
- בכל נקודת עגינה אפשר לרדת באופן עצמאי או להשתתף בסיור שמאורגן על ידי מנו ספנות וצוות הספינה. מחירים לדוגמא: בין 45 ל-63 דולר למבוגר.
- מזג האוויר ביוון דומה למזג האוויר בארץ. עם זאת, אם יושבים על הסיפון בערבים יכול להיות מעט קריר. כדאי להביא סוודר.
- עבור חלק מהשירותים השונים שבספינה ובחנויות שבה ניתן לשלם רק באמצעות כרטיס ייעודי המוטען מראש בכסף. בדיוטי פרי ובקזינו מקבלים מזומן.
- המטבע ביוון הוא כמובן האירו, אך בספינה יקבלו מכם תשלום בשקלים, דולרים ואירו.
בואו לשוטט במפת רודוס והאיים
הכותב היה אורח של חברת מנו ספנות.
לפנייה לכתב/ת 
