קדחת צהובה: פריחת החלמונית ביער יתיר

>>> ים המלח - פלא עולמי: בואו להצביע ולהשפיע

כמו הנרקיס, שהיא בת משפחתו, היא גאה וזקופה ויודעת לתת "כניסה" - הכירו את החלמונית הצהובה שגונבת את ההצגה מדי שנה ופורחת ראשונה לפני כל פרחי החורף.

החלמונית עושה הכל כדי לפתות את אוהדיה לרוץ ולראות אותה מבצבצת. הפריחה מתחילה לאט, מציגה לראווה פרחים בודדים עד שהיא מכסה את האדמה בצבע חלמון עז. במסגרת שנת היער הבינלאומית מוקדש סוף השבוע הקרוב ליער יתיר בצפון הנגב, שבו פורחת החלמונית הגדולה ארבעה שבועות בלבד והשבוע הנצו ניצניה הראשונים.

הרומן של החלמונית עם יער יתיר החל ללא הסבר הגיוני. בצל מטע עצי בוטנה (פיסטוק חלבי) פרחו עד לפני כשני עשורים חצבים גדולים. ללא כל סיבה נראית לעין נעלמו החצבים ובמקומם הופיעה החלמונית הגדולה. הפרח המוגן והיפיפה הזה זכה לאזור המוגדר בשם "דרך החלמוניות".

רומן שהחל ללא הסבר הגיוני. חלמונית ביער יתיר (

הלימנים ודרך החלמוניות

הדרך הוכשרה, סומנה ושולטה על ידי קק"ל בלב יער יתיר ומגיעים אליה מכביש 31 ממנו פונים לכביש אספלט פנימי המוביל אל ישובי שני וליבנה ולאחר כ-15 קילומטרים מגיעים לשלט המפנה אל "דרך החלמוניות". שביל כורכר לבן שמתאים לנסיעת כל כלי הרכב מתפתל בין העצים. מימין עצי אקציה ומשמאל עצי אורן. בהמשך הדרך ניתן לראות נטיעות חדשות של שיטת הנגב, אשל, אלה אטלנטית, עצי שקד, תות, תאנה ושקמה.

תחילתו של יער יתיר ב-1964 כאשר איש קק"ל, יוסף ויץ, החליט לנסות ולטעת עצים באזור ספר המדבר בסמוך לגבול הירדני. נוף של גבעות עגלגלות עשויות מאבן גיר בגובה 700 מטרים מעל פני הים עם כמות משקעים מזערית. על המורדות הדרומיים של הר חברון ניטעו עצי מחט, רחבי עלים ועצי בוסתן. במהלך השנים נסללו דרכי יער, דרכי נוף, חניונים ומתקני פיקניק.

אחת משיטות ההשקייה שנהוגות ביער יתיר הם ה"לימנים" שניתן לראותם לצד "דרך החלמוניות". אלו הם אגנים גדולים שנחפרו ופולסו ובתוכם ניטעו עצים רחבי עלים. האגן קולט את מי הגשמים ויוצר מעין בריכת מים גדולה שמרווה את העצים בחודשי החורף. הדרך ממשיכה ועוברת לצד מטע רימונים ומשם לחנייה הסמוכה לפריחת החלמוניות.

מהחנייה יורדים בשביל המסומן בשחור לכיוון הטרסות החקלאיות. בצל עצי הבוטנה אפשר כבר להבחין בשלהבות הצהובות שצצות מן האדמה החרבה. השבוע הן עדיין נראות כמו שלהבות בודדות והניצנים הזקורים מכינים את השטח לקראת הפריחה הגדולה. דרושה עין חדה והליכה חתולית כדי לא לדרוך על הניצנים הרעננים. ישנן חלמוניות בצהוב מסנוור וישנן ביישניות שעדיין לא נפתחו וצבען ירקרק. בעוד שלושה שבועות כשהשטח יתכסה בפריחה אפרוחית ניתן יהיה לראות את החלמוניות בצמדים, שלשות וקבוצות.

יערות, חקלאות ועתיקות ביער יתיר

ארבע מערות זו לצד זו

מסלול הטיול ממשיך מהחנייה אל אזור המערות ובור המים. באופק נשקפות גבעות אביאסף ויער חירן, חולפים על פני מטע בוטנה נוסף, עצי תות, חרובים, אשלים ורותם. מגיעים לחניון פיקניק בצל העצים ועולים בגרם מדרגות אבן אל מערכת מערות. אלו הן מערות מגורים שנחצבו בסלע הרך ומהוות דגם אופייני למגורים עונתיים של חקלאים או רועי צאן שהתגוררו באזור. ארבע מערות ממוקמות זו לצד זו ובאחת מהן ניתן לראות דרגש עליון שעליו ישן הרועה ולמטה שכנו הכבשים.  

בהמשך השביל ניתן לראות את בור המים ששימש להשקיית הצאן והגידולים ותעלת המים שניקזה את הגשמים אל הבור. ליד הבור מצויה אבן רהט חצובה בסלע שממנה שתו העדרים. אבן נוספת עגולה שבמרכזה פעור חור שימשה כאבן גולל על פי הבור. על דופנות הבור ניתן לראות את סימני החציבה ושפשופי החבל שמשך את הדלי למעלה. הפתח העליון חסום היום בסבכת ברזל. גרם מדרגות מוביל במורד הגבעה אל שביל הכורכר ובחזרה לחנייה.

ממשיכים בנסיעה על השביל השחור עד לצומת שבה ניצבים שלושה עצי דקל וושינגטוניה ומתחברים לשביל ישראל. פונים שמאלה בדרך המובילה אל חורבת יתיר, צופים אל טרסות חקלאיות שנבנו על ידי קק"ל ועליהן ניטעו עצי זית ותאנים. בנקודה שבה שביל ישראל פונה שמאלה והדרך הנופית ממשיכה ישר יורדים מן הרכב כדי לראות את באר המים הגדולה, ששימשה להשקיית המטעים והצאן עד לפני כמאה שנים. קוטרה כ-4 מטרים ועומקה 30 מטרים.

זקני המקום יודעים לספר על פרדסים, רימונים ותאנים ששגשגו באזור עד לשריפה הגדולה שכילתה את הכל וכך נסתם הגולל על הבאר. היא התמלאה בסחף וקשה לראות את יופייה ועומקה. צמיג של רכב המוטל במרכזה ירמוז לכם על מיקומה המדויק. באתר מצויים שרידי יישוב נוצרי מהתקופה הביזנטית, בתים, מערות מגורים, בורות מים, גת ומערות קולומבריום. ישנם גם שרידי כנסייה ובה טורי עמודים ורצפת פסיפס שכוסתה לצרכי שימור. ישנם חוקרים שמזהים במקום שרידי בית כנסת יהודי.

דרך הפטרולים המשקיפה אל דרום הר חברון

חורבת ענים ובית היערנים

מסלול הטיול ממשיך על דרך הנוף הכחולה עד שהיא מגיעה אל שביל הפטרולים המסומן אדום. ממשיכים כ-4.5 קילומטרים על שביל הפטרולים לעבר חורבת ענים.

שביל יער בין עצי אורן עם חלונות נוף שצופים לעבר גדר ההפרדה, דרום הר חברון, דהרייה, סמוע, שמעה, טנא עומרים, מיתר וכרמים.

מורדות הר חברון קרחים ושוממים והם מדגימים כיצד נראה אזור יתיר וחירן לפני שהפך ליער מרשים. חוזרים אל כביש האספלט המרכזי פונים ימינה ומיד שמאלה לכיוון היישוב ליבנה. מימין לכביש ניתן לראות את שרידי האתר הארכיאולוגי המרשים "חורבת ענים".

כאן היה פעם ישוב יהודי. שרידי חורבת ענים

המסלול ממשיך אל בית היערנים שנבנה מספר שנים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. מצודה מרשימה שניצבת בגובה 650 מטרים מעל פני הים ובראשית ימיה התגוררה בה היערנים ומשפחותיהם. לאחר המלחמה נפתחו הדרכים ואפשרו תנועת כלי רכב חופשית בין באר שבע ליער. כתוצאה מכך הפך המקום למפגש עבור קבוצות גדולות, אירועים הרצאות, סיורים וכמקום לינה והתעדכנות למטיילי שביל ישראל.

מטיילי השביל יכולים להגיע למצודה בכל שעות היום והלילה וללון בה ללא תשלום, ליהנות משירותים, מקלחות חמות, מטבחון עם שתייה חמה, מפות, תצלומי אוויר וספרי קריאה. ישנה פינת מנגל, ספסלים ושולחנות פיקניק בצל העצים, צמחי מרפא וצמחי מאכל, עצי זית, תאנים ותפוחים. מרפסת נוף עם כסאות לאתנחתא מול היער שמקיף את המצודה מכל עבריה. יער חירן.

מקום למפגש עבור קבוצות. בית היערנים ביער יתיר

איך מגיעים:

אל יער יתיר ניתן להגיע מכביש 31 כחמישה קילומטרים מצומת שוקת לכיוון ערד פונים צפונה (שמאלה לבאים מצומת שוקת וימינה לבאים מכיוון ערד) פונים לכביש צר מס' 31 .נוסעים על דרך היער הראשית המסומנת בירוק ופונים ליד שלט חום לדרך החלמוניות המסומנת בשחור.