מ' התקשורת: אין אשמים בתקלה הגדולה בסלקום

אין אשמים בתקלת הענק בסלקום. בדו"ח החסוי שהזמין משרד התקשורת התקבלה טענת סלקום לפיה לא מצאה הסבר לתקלה של סלקום שהתרחשה ב-2 בדצמבר 2010. הבודק המומחה מנחם תירוש, לשעבר סמנכ"ל הנדסה בחברת פרטנר, שמונה בעקבות חומרת התקלה, קבע בדו"ח כי לא נמצא הגורם לתקלה הגדולה של סלקום ואין אחריות לסלקום.

• סלקום מודיעים: יש תקלה בליבת המערכת
  
• מנכ"ל סלקום: "התקלה קשה, אין צפי לתיקון"
  
• הפיצוי של סלקום: החזר בערבון מוגבל
  

תירוש וגורמים באגף הפיקוח במשרד התקשורת קראו את הדו"חות של החברה, ולא מצאו דופי או בעיה אקוטית ברכיבים ההנדסיים שלה. במשרד התקשורת ניסו לבודד את המידע אך לא מצאו את העילה לתקלה. כדי לאתר את הגורם לתקלה, סלקום ניסו לשחזר את התקלה ולא הצליחו, לכן עד לרגע זה לא יודעים לומר בחברה מה מקור התקלה.

התקלה הגדולה אירעה בשעות הבוקר, נמשכה שעות ארוכות וקרוב למיליון מנויים הושבתו במהלך אותו היום. סלקום ערכה בדיקה כדי למצוא את הגורם לתקלה וסייעה בכך נוקיה סימנס שהיה לה חלק בהקמת תשתית הרשת. תירוש מונה כבודק על-ידי משרד התקשורת שהקים ועדת בדיקה במטרה לגבש המלצות לעתיד, אולם כאמור, לא נמצאה סיבה לנפילת הרשת.  סלקום פיצתה את הלקוחות שנפגעו.

עדיף היה להוריד את הרשת ולהעלותה חלקים, חלקים

לאור חשדות לפעולה בזדון, בדו"ח אף נקבע "אחרי בדיקה מעמיקה" כי לא היתה כאן פעולה שנעשתה בזדון או פעילות רשלנית מצד החברה.

יחד עם זאת, בדו"ח ישנה הערה מרומזת מצד המומחה שיתכן שאם הוא היה נופל לסיטואציה כזאת, לא היה פועל כפי שפעלה סלקום. כזכור, לא כל הרשת נפלה אלא רק כשליש ממנה. בסלקום החליטו לנסות בכל מחיר לתקן את השליש שנפגע וביקשו לתקן את הנזק ללקוחות שנפגעו בשיא שעות העומס. אך העומסים ברשת בשעות שיא פעילות הלקוחות לא איפשר תיקון לכן הצליחו לתקן את התקלה רק בין 20:00 ל-22:00.

בדו"ח נרמז כי יתכן שנכון יותר היה להשבית את כל המערכת, להוריד את הרשת ואז לעלותה בחזרה במנות מאוד קטנות, חלקים חלקים. יש נקודת תורפה בשיטה זו: אם היו משביתים 3 מיליון לקוחות כשברקע תקלה, יתכן שלא היה ניתן להחזירם לפעילות. עקב כך, גיבש אגף הפיקוח המלצה לנוהל חירום, לפיה במקרה של תקלה חמורה ומקיפה יחויבו כל המפעילים הסלולריים להוריד את הרשת ולהעלותה מחדש בהדרגה.