רגע לפני שהחום עולה: מדריך ימי מחלה לעובדים
החורף בפתח, ואיתו המחלות וההיעדרויות מהעבודה. כמה ימי מחלה חייב המעסיק להעניק? האם אפשר לפטר עובד חולה? והאם אפשר לנצל ימי מחלה כשהילד סובל משפעת?. מדריך "ממון" לעובד המצונן
עם החורף באות המחלות וההיעדרויות התכופות ממקום העבודה. מהן הזכויות והחובות של עובדים שחלו או נאלצו להיעדר בגלל ילדיהם שחלו? באמצעות עו"ד ארנה שר, שותפה מנהלת במשרד נ. פינברג ושות,' המתמחה בדיני עבודה, גיבשנו מדריך.
- תדלקתם לבד? הגדלתם הסיכוי לחלות בשפעת
- טירוף השפעת: יותר מ-600 אלף מיהרו להתחסן
- און דה רקורד: זה מה שקורה למנחה שלא מתחסן
- לכמה ימי מחלה זכאי עובד וכמה הוא יכול לצבור?
חוק דמי מחלה קובע יום וחצי מחלה לכל חודש עבודה. כלומר, 18 ימי מחלה בשנה. החוק מאפשר לצבור עד 90 ימי מחלה. במארס השנה תוקן שיעור דמי המחלה הקבועים בחוק. בגין היום הראשון למחלה לא חלה על המעביד חובת תשלום. בגין היום השני והשלישי, חלה חובת תשלום בגובה מחצית שכר העבודה. בגין היום הרביעי ואילך - חובת תשלום בגובה שכר עבודה מלא. בהתאם להסכם קיבוצי או חוזה עבודה אישי, המעסיק רשאי לשלם לעובד עבור שלושת ימי המחלה הראשונים יותר מהקבוע בחוק.
האם ניתן לפדות ימי מחלה?
לפי החוק אין פדיון ימי מחלה: עובד שאינו חולה לא יכול לפדות את ימי המחלה שלא ניצל ולקבל עבורם כסף - בשונה מימי חופשה שבהם ניתן לפדות ימי חופשה שנצברו.
עם זאת, מסבירה עו"ד שר, כי קיימים במשק הסכמים קיבוציים שנותנים זכות פדיון לפי מפתח מסוים, אולם לא מדובר בפדיון של מלוא ימי המחלה שלא נוצלו. כך למשל, בתקשי"ר, שהוא ההסדר הקיבוצי של עובדי המדינה, יש פדיון מסוים של ימי מחלה שלא נוצלו בעת פרישה לגמלאות.
- האם מותר לפטר עובד שנמצא בחופשת מחלה?
התיקון לחוק דמי מחלה קבע לאחרונה שלא ניתן לפטר עובד בזמן מחלה. מחלה היא אי כושר לעבוד עקב מצב בריאות לקוי וזה כולל, כמובן, שפעת, מחלות קלות ומחלות קשות. בימי מחלה הכוונה היא לתקופה בה העובד חולה ומנצל ימי מחלה צבורים. אם הוא עדיין חולה וכבר ניצל את כל ימי המחלה הצבורים שלו, ניתן לפטר אותו.
בשנת 2009 תוקן החוק ונקבע מפורשות כי אסור לפטר עובד חולה במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו.
- האם אפשר לערוך שימוע לעובד בחופשת מחלה?
לדברי עו"ד שר, לאחרונה קבעו שני פסקי דין שאסור אף לערוך שימוע לעובד שנמצא בניצול ימי מחלה. בפסק הדין הראשון דובר על עובדת, אשר עוד בהיותה בתקופת מחלה ועל אף ששבה לעבודתה בתקופת המחלה, נקראה לפגישה, שבמהלכה התבררה כשיחת שימוע ונמסר לה בו במקום מכתב פיטורים.
בית הדין קבע, בין השאר, כי עצם הזימון לשימוע ועריכתו בתקופת ימי המחלה מנוגד לחוק דמי מחלה. בית הדין גוזר איסור זה מהוראות החוק האוסרות על פיטורי עובד במהלך תקופת זכאותו לדמי מחלה.
פסק הדין השני עסק בעובדת שבעת שהותה בחופשת מחלה, בעוד רגלה מגובסת והיא חסרת יכולת תנועה, הגיעו אליה מנהלה הישיר ומנהלת משאבי האנוש של החברה ולאחר שיחה קצרה מסרו לה מכתב פיטורים. בית הדין קבע כי "חובת ההגינות, המידתיות ותום הלב מחייבות לדעתנו כל מעביד להימנע ככל הניתן מביצוע שימוע לקראת פיטורים בעת שהעובד שוהה בביתו בחופשת מחלה." בית הדין גם קבע כי מדובר בפיטורים שלא כדין וכי ראוי היה לדחות את ההחלטה הסופית בדבר פיטורי העובדת עד להחלמתה ושובה למקום עבודתה.
- האם הורים שבן משפחתם חולה זכאים לנצל ימי מחלה?
יש ארבעה חוקים שנחקקו אחרי חוק דמי מחלה ומאפשרים לעובד לנצל על חשבון ימי מחלתו הצבורים היעדרות לרגל מחלת ילד, בן זוג והורה, והריון ולידה של בת זוג. החוקים הללו מאפשרים להשתמש במספר ימים מתוך ימי המחלה להיעדרות כאמור.
מחלת ילד: ניתן לזקוף עד 8 ימים בשנה (בהתאם לצבירת ימי מחלה,( אם בן הזוג לא זקף לזכותו ימים אלו, כלומר אם בן הזוג לא נעדר מעבודתו עקב מחלת הילד. אם הילד נמצא בחזקתו הבלעדית של העובד (הורה יחיד,( ניתן לזקוף עד 16 ימים בשנה, בהתאם לצבירת ימי מחלה.
אם הילד סובל ממחלה ממארת, ניתן לזקוף עד 90 ימים בשנה על חשבון תקופת המחלה הצבורה של העובד או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, על פי בחירת העובד, ובלבד שעבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה שנה לפחות.
אם בן זוגו של העובד לא ניצל זכות זו של היעדרות, או שהילד שנמצא בחזקתו הבלעדית, זכאי העובד לזקוף עד 110 ימים בשנה של היעדרות. אם הילד סובל ממוגבלות ניתן לזקוף עד 15 ימים בשנה על חשבון תקופת המחלה הצבורה או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד, ובלבד שעבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה שנה לפחות.
במקרים מסוימים יהיה העובד זכאי לזקוף עוד 15 ימים נוספים של היעדרות. אדם עם מוגבלות מוגדר בחוק כ"אדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים."
מחלת בן זוג: עו"ד שר מסבירה כי ניתן לזקוף עד 6 ימים בשנה, בהתאם לצבירת ימי מחלה. במקרה של בן זוג עם מחלה ממארת ניתן לזקוף עד 60 ימים בשנה על חשבון תקופת המחלה הצבורה של העובד או על חשבון ימי החופשה שלו, על פי בחירתו, ובלבד שעבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה שנה לפחות.
הריון ולידה של בת זוג: ניתן לזקוף עד 7 ימים בשנה, בהתאם לכללים שנקבעו על ידי שר העבודה והרווחה, בשל טיפולים או בדיקות הקשורים להריון או לידה של בת זוג (בהתאם לצבירת ימי מחלה.(
מחלת הורה או הורה של בן זוג: ניתן לזקוף עד 6 ימים בשנה (בהתאם לצבירה,( ובלבד שמלאו להורה ,65 ובן הזוג לא זקף לזכותו ימים אלו.
- האם למעסיק יש זכות לחייב עובד לקבל חיסון נגד שפעת במסגרת העבודה?
לדברי עו"ד שר, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מעגן את זכותו של אדם להגנה על גופו (סעיפים 2 ו.(4- פסיקת בית הדין הארצי לעבודה קובעת כי זכותו של עובד לשלמות גופו ניתנת להגבלה, במקרים הראויים, בחוק, בהסכם אישי או קיבוצי.
עוד קובעת הפסיקה כי בכל מקרה לא ניתן לחייב עובד לעשות בדיקה רפואית, אולם לסירוב העובד עלולות להיות השלכות. לדברי עו"ד שר, נראה כי אסור למעביד לחייב עובד לקבל חיסון נגד שפעת. חיוב, כאמור, מגביל את זכותו של העובד לשלמות גופו.
עם זאת, אין באמור לעיל כדי לשלול הסכמה בין העובד לבין מעבידו בדבר קבלת חיסון. כך למשל, יכול המעביד לעודד את כלל עובדיו לקבל חיסון באופן מרוכז, אם במסגרת העבודה ואם במרפאות קופת חולים. העובד יהיה רשאי, במקרה כזה, להחליט אם הוא מעוניין לקבל את החיסון.
- האם שמירת הריון נחשבת מחלה מבחינת ניצול ימי מחלה?
הכלל הוא שדין היעדרות בשל שמירת הריון כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם זכאית העובדת לגמלת שמירת הריון עבור תקופת היעדרות זו מהמוסד לביטוח לאומי או לתשלום בשל ההיעדרות מכוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.
אם אין זכאות לגמלה כזו, על שמירת הריון יחול אותו מפתח ימים כמו על מחלה.
אם סוג העבודה, מקום ביצועה או אופן ביצועה מסכנים את העובדת או את עוברה או מונעים מהעובדת לבצע עבודתה בשל היותה בהריון, ולא נמצא לעובדת תפקיד חלופי מתאים, דין היעדרות העובדת כדין חופשה ללא תשלום.
- האם המעסיק רשאי לדרוש מעובד שקיבל אישור מחלה לעבוד?
עובד שקיבל אישור לימי מחלה מהרופא פטור מעבודה במהלך התקופה הכתובה באישור. חל איסור להעסיק עובד בזמן המחלה אם יש לו אישור מחלה שאינו כשיר לעבודה. האיסור כולל עבודה במשרד, במפעל או בבית.
הכתבה פורסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"