רבנים, תתחילו לצפות ב"סרוגים"
הרבנים עוד לא התאוששו מההלם: דתיים הם בני אדם גם על המסך. הגיע הזמן שיפנימו כי "סרוגים" היא לא סקר של מינה צמח, אלא סדרה המציגה קונפליקטים ומציאות, ועליהם להסתכל למציאות הזאת ישר בפנים כדי להתחיל להתמודד עם הבעיות
קולמוסים נשתברו, עטים נתרוקנו ומקשים נתקלדו על סדרת הטלוויזיה "סרוגים", שהביאה למסך את חייהם של רווקי הביצה הירושלמית, ועימם את מגוון הסוגיות, הבעיות והדילמות של צעירי המגזר. נושאים רבים שעד כה טואטאו מתחת לשטיח, עברו למרכז השולחן וגררו שלל דיונים, פאנלים, כתבות וראיונות תחת כל עץ רענן.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- הקומיקס החרדי - גיבורים בשחור תג המחיר של ההתעלמות מהרצח/ אסף גולן
- תודה על סיקור פרשת קצב/ הרב מנחם פרומן
רבנים רבים בציבור הדתי, שמלכתחילה לא אוהבים כביסה בפומבי, נדהמו לגלות אותה פתאום מתנוססת על הגג לעיניי כל רואה. הם עצמם כמובן לא צופים בסדרה, אולם הגניבו מבט במקרה פה ושם, וגם אם ראו פרק שלם - הרי שעשו זאת במסגרת תפקידם, ולא חלילה מתוך סקרנות ועניין. למרות זאת, ההצצות החטופות בסדרה הספיקו להם כדי להגיע למסקנה שהיא עלבון לציבור הדתי; לצאת בחריפות נגדה ונגד יוצריה, ולאסור על תלמידיהם לצפות בה.
טענות רבות נשמעו בגין חוסר ההקפדה בסדרה על הלכות שבינו לבינה; על הנושאים השנויים במחלוקת בהם היא עוסקת, ועל חסרונו הבולט של היושב במרומים. אליבא דאותם רבנים - רווקות מאוחרת, בעיות בזוגיות, הומואים דתיים, עקרות הלכתית ומשברי אמונה הם המצאות פרי מוחם הקודח של היוצרים, וכלל, אין המדובר בסדרת דרמה, אלא יותר בסדרת מדע בדיוני. גם אם יודו שתופעות אלו אכן קיימות, הרי שלדעתם מדובר בשולי השוליים, ואין הן מייצגות את המיינסטרים של הציבור הדתי.
הרבנים לקו בהלם
הטענות הללו מפספסות את הנקודה. לייזי שפירא וחוה דיבון הם לא קמיל פוקס ומינה צמח. הם לא
התיימרו להביא מדגם מייצג של הציבור הדתי, אלא להציב במרכז הבמה דווקא את הדמויות והנושאים שלא זכו עד כה לטיפול רציני. הם לא מבקשים לתת לגיטימציה לנושאים בהם הם עוסקים, אלא להצביע על קיומם.
לא פעם נשמעה הטענה שאחד החידושים המשמעותיים שהביאה איתה "סרוגים", היא העובדה שעד פריצתה אל מסכינו, כל כיפה שנראתה על המסך התנהגה על פי קודים ברורים למדי, ופתאום מסתבר שדתיים הם גם בני אדם; אם דוקרים אותם הם מדממים, אם מדגדגים אותם הם צוחקים, ואם הם מתקשים למצוא אהבה אחרי עשרות דייטים, הם מתבאסים.
נראה שדווקא הרבנים הם אלה שהופתעו לגלות זאת, וכל ההתחבטויות הללו באו להם בהפתעה. הם כנראה ציפו לראות שעלילת הפרק נעה בין תפילת שחרית ללימוד גמרא, שאחרי כל דייט שמוצג בסדרה יוקדש זמן מסך לברכת המזון, ושבצידו הימני העליון של המסך, ליד הלוגו של "יס", יופיע הכיתוב בס"ד.
עדיף שייחשפו בסדרה, ולא במציאות
נדמה כי בהתעלמות (במקרה הטוב) וההתנגדות (במקרה הרע) יש החמצה גדולה מבחינתם. הסדרה מזמנת לרבני המגזר הזדמנות נדירה לראות כיצד נראים חיי הצעירים הדתיים, במקומות בהם הרבנים לא נמצאים וגם לעולם לא יוכלו להימצא; כיצד מתנהלת ארוחת שבת של רווקים, מה קורה בחדר המיטות של זוג צעיר, על מה מדברים הצעירים בזמן הדרשה בבית הכנסת - ומהם הנושאים שמטרידים את מנוחתם.
הרבנים יכלו ללמוד מהסדרה דברים רבים על תלמידיהם ועל העתיד הצפוי להם, ולהשתמש בה על מנת להתמודד עם הנושאים הללו. במקום להתלונן על כך שהדמיות בסדרה לא "שומרות נגיעה", צריכים הרבנים לשאול את עצמם מדוע צעירים רבים במגזר לא שומרים נגיעה. במקום להעיר על חסרונו של הקדוש ברוך-הוא בסדרה, יכולים הרבנים לחשוב מה ביכולתם לעשות כדי להכניס אותו יותר לחיי הצעירים. במקום להלין על העיסוק בבעיות אינטימיות מעל גבי המסך, יכולים הרבנים להתחיל לחשוב על פתרונות לאותן בעיות.
והנה דוגמה לשינוי גישה אפשרי מצד הרבנים: לאחרונה מתלבטים צעירים רבים בגילאי התיכון לצפות או שלא בסדרה "סרוגים". במקום לאסור עליהם את הצפייה, יכולים הרבנים לדבר איתם על הסדרה, להסביר על הסוגיות שנידונות בה - ולהביע את עמדתם. במקום להתכחש אליה, צריכים הרבנים לצייד את התלמידים בכלים להתמודדות, כי במוקדם או במאוחר יחשפו התלמידים לאותן הסוגיות. אם לא בסדרה, אז במציאות.
לפנייה לכתב/ת 
