"אם לא קו לעובד, מי יגן על עובדי הקבלן?"
חנה זוהר, מייסדת קו לעובד, בעקבות הצעת החוק להגבלת התרומות: "המדינה היא צריכה לדאוג שנהיה קיימים". חזי אופיר, ראש יחידת האכיפה בתמ"ת: "העבודה שלהם משלימה את העבודה שלנו ומשמשת צינור יעיל לתלונות של עובדים שבלעדיהם ספק אם היו מגיעות אלינו"
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה השבוע את תמיכת הממשלה בהצעות החוק להגבלת התרומות ("חוק עמותות השמאל") . מדובר בשתי הצעות חוק, של ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) ודני דנון (ליכוד) שאם שתיהן יאושרו, הן יגבילו את התרומות שארגונים מקבלים ממדינות זרות ל-20 אלף שקל בשנה ויעמיסו גם על הסכום הזה מס של 45%, כלומר, יאפשרו לעמותה לקבל כ-11 אלף שקל ממדינות זרות. זאת, במטרה מוצהרת למנוע ממדינות זרות להתערב במדיניותה של ממשלת ישראל. ההצעה עוררה סערה פוליטית ותקשורתית בארץ ובחו"ל, בטענה שהיא פוגעת בדמוקרטיה.
- קו לעובד התלוננה, המשטרה עצרה את יבואן הזרים
אחת הדוגמאות לעמותה שאכן הצליחה להתערב במדיניותה של ממשלת ישראל ולהשפיע עליה היא עמותת קו לעובד. העמותה, שקמה לפני 20 שנה, מסייעת לעובדים חלשים, ישראלים וזרים, שסובלים מפגיעה בתנאי עבודתם ואינם מאורגנים בוועדי עובדים.
50% מהעובדים הם ישראלים
לעמותה יש ארבעה סניפים, 25 אנשי צוות וכ-100 מתנדבים. העמותה, שפעילותה נהנית מסיקור תקשורתי אינטנסיבי, מוצפת מדי חודש בפניות של מאות עובדים, ישראלים וזרים, המתלוננים על כך שמעסיקים לא שילמו להם שכר, פנסיה, שעות נוספות או תנאים סוציאליים, שילמו להם פחות משכר המינימום, הורידו את שכרם, פיטרו אותם שלא כדין או בצורה פוגעת, השפילו אותם או הטרידו אותם מינית.
העובדים הפונים לעמותה מבקשים ייעוץ, שיחה עם המעסיקים או סיוע משפטי. הפניות עוברות מיון קפדני, כדי לוודא שאכן יש חשש שהמעסיקים פעלו שלא כדין או בצורה פוגעת.
אחרי המיון, מסייעים פעילי העמותה מדי שנה בכ-9,000 עובדים. כ-4,500 מהעובדים שמקבלים סיוע - 50% - הם ישראלים, רובם יהודים. 1,600 מהעובדים הללו (18% מכלל העובדים שמקבלים סיוע וכ-17% מהעובדים הישראלים) הם עובדי קבלן, רובם בתחום האבטחה והניקיון, שרובם מועסקים, בעקיפין, על ידי המדינה עצמה ועל ידי רשויות מקומיות. ענפים נוספים שבהם העמותה מסייעת לעובדים ישראלים הם עסקים קטנים, רשתות שיווק, חברות מדיה ולמרבה האבסורד, גם עמותות אחרות.
כ-500 (6%) ממקבלי הסיוע הם מסתננים ופליטים מאפריקה, כ-1,000 (12%) הם עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון המועסקים בישראל ובהתנחלויות ישראליות, והשאר (כ-3,000 עובדים) הם עובדים זרים משאר העולם, שרובם ככולם שוהים בארץ כחוק או שהגיעו אליה כחוק ואשרת השהייה שלהם פגה, לטענתם שלא כחוק.
כ-1,000 מקרים של פגיעות בעובדים שהעמותה מטפלת בהם מדי שנה מסתיימים בתביעות משפטיות מול המעסיקים. רוב התביעות הללו - כ-800 בשנה - עוסקות בעובדים זרים ורק כ-200 בשנה בישראלים. זאת, כיוון שהטיפול בישראלים מסתיים, לרוב, בשיחות ותכתובות עם המעסיקים שבה פעילי העמותה משכנעים אותם לתקן את המעוות בלא תביעה משפטית - לעתים ברוח טובה ולעתים תוך איום בהגשת תביעה.
התמ"ת: הם עוזרים לנו מאוד
"ההתמחות העיקרית שלנו זה לא תביעות אלא סיוע פרטני לעובד המוחלש מול המעסיק שלו כדי לתת לו גב", אומרת מייסדת העמותה, חנה זוהר, "לרוב זה עובד". אלפי עובדים נוספים, רובם ישראלים, מסתפקים בקבלת מידע והדרכה על זכויותיהם ופותרים את בעיותיהם מול המעסיק בעצמם.
אלפי תלונות נוספות, בעיקר של עובדים זרים, מועברות לטיפול יחידת האכיפה במשרד התמ"ת. העמותה משתפת פעולה עם התמ"ת בטיפול בתלונות, וגם לוחצת על המשרד, הסובל ממצוקת כוח אדם ומבירוקרטיה, לפעול מהר יותר וטוב יותר מול המעסיקים.
"פעילות העמותה מסייעת לנו מאוד", אומר ל-ynet חזי אופיר, ראש יחידת האכיפה בתמ"ת, "העבודה שלהם משלימה את העבודה שלנו ומשמשת צינור יעיל לתלונות של עובדים שבלעדיהם ספק אם היו מגיעות אלינו. הם עושים עבודה רצינית ולא מעבירים תלונות שווא. יש לנו מחסור חמור בפקחים ואנחנו צריכים ארגונים כאלה שיעזרו לנו. רוב העזרה שלהם היא בתחום העובדים הזרים, שבו הם כמעט היחידים שעושים משהו. הם הספק הגדול ביותר של תלונות על פגיעה בעובדים זרים חוקיים, שמובילות לטיפול ולהגנה על העובדים. אבל הם עוזרים הרבה גם לישראלים". אופיר שיבח את העמותה השבוע גם בדיון בכנסת על מחסור במפקחי עבודה.
בסך הכל, לפי נתוני העמותה, גרמה פעילותה למעסיקים (כולל המדינה) להחזיר לעובדים כספים בהיקף כולל של כ-10 מיליון שקל שנגזלו מהם בשל העסקה לא חוקית. זאת, בנוסף לסיוע שלא ניתן לכימות כספי, כמו עובדים שפיטוריהם בוטלו וכן מקרים של השפלות והטרדות מיניות שהגיעו לידיעת הרשויות וטופלו בזכות פעילות העמותה.
בנוסף לסיוע הישיר לעובדים עצמם, מקיימת העמותה פעילות לוביסטית בכנסת, שהצליחה להביא לחקיקת חוקי עבודה מתקדמים. בין החוקים שהעמותה השתתפה בקידום שלהם נמנים חוק הודעה לעובד, המחייב את המעסיק לפרט בפני העובד מראש את תנאי עבודתו; חוק תלושי השכר, המחייב את המעסיק לספק תלושי שכר ולספור את שעות העבודה. העמותה השתתפה גם ביצירת חוק אחריות מזמין שירותים, שהממשלה מטרפדת כבר כמה שנים, שנועד לחייב את המעסיק שהזמין שירות מקבלן משנה לשאת באחריות כספית ופלילית על פגיעה בעובדי הקבלן.
העמותה מבצעת את כל הפעילות הזאת מתקציב של 3.2 מיליון שקל. כ-1.1 מיליון מגיעים מהאיחוד האירופי, במסגרת פרוייקט "Uphold" של האיחוד לקידום זכויות עובדים במדינות מתפתחות. האיחוד מעניק סיוע דומה לארגונים שפועלים במדינות אחרות באסיה, אפריקה והמזרח התיכון, פרט למדינות שאינן מאפשרות סיוע מהסוג הזה, כמו ערב הסעודית, פקיסטן וזימבבווה. כ-80 אלף שקלים נוספים מגיעים לקו לעובד מפרוייקט דומה של האו"ם. כ-250 אלף שקל מגיעים ממשלת ישראל. השאר מגיע מתורמים פרטיים, רובם ישראלים, באמצעות קרנות או בתרומות ישירות.
"אם לא נגן על העובדים המוחלשים, העובדים הזרים, העובדים הישראלים המנוצלים ועובדי הקבלן, אף אחד לא יגן עליהם", אומרת זוהר, "זה שכל אחד מהם ילך לבית הדין בעצמו זה לא אפקטיבי. אנחנו מבצעים אכיפה מונעת, שחוסכת את הדיונים המשפטיים האינסופיים. הפעילות שלנו שינתה דברים והביאה לשינוי גישה ביחס לעובדים המוחלשים, גם אם לא מספיק. אם ניעלם לא יהיה מי שידרבן את הרשויות והכל ילך אחורה. מכיוון שאנחנו עוזרים למדינה, היא צריכה לדאוג שנהיה קיימים. אם לא נוכל לקבל תרומות ממדינות אחרות, נדרוש שאת הכסף החסר תשלם מדינת ישראל".
לפנייה לכתב/ת 
