התפטר כי לא הורשה ללכת לשירותים - תבע וזכה
בית הדין לעבודה פסק פיצויי פיטורים לשומר בחניון שהתפטר בגלל השעיות ללא תשלום על כך ש"פספס" מכוניות שנכנסו לחניון - כשהלך לשירותים. "הדרישה כי ימתין חצי שעה למחליף אינה סבירה", קבע בית הדין לעבודה
בית הדין לעבודה בראשות הנשיאה פוגל פסק תשלום פיצויים לשומר בחניון, שהתפטר לאחר שהושעה מעבודתו מספר פעמים (בלא תשלום). זאת, לאחר ש"פספס" כניסת מכוניות לחניון כיוון שנזקק לעשות את צרכיו, מבלי שהחברה דאגה למחליף בזמן סביר או שדאגה לחדר שירותים בקרבת מקום - כנדרש בחוק.
- רוצה לדעת עוד על זכויותיך? קרא בערוץ קריירה
- מה זכויותיך ביום העצמאות וביום הזיכרון? קרא
- כיצד מתקדמים בעבודה? בעזרת 6 חוקים
בית הדין קבע כי הן ההשעיות החוזרות ונשנות והן התנהלות המעסיק בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה הקובע שעובד זכאי, במהלך יום עבודתו, להפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר שירותים בהתאם לצרכיו (וכן לדאוג למתקן שירותים ראוי ובקרבת מקום) - הן נסיבות בהן לא ניתן לצפות מעובד להמשיך בעבודתו. את העובד ייצג במשפט עו"ד דוד הלפגוט, מטעם "קו לעובד".
לא לפי גחמותיו של המעסיק
"אין לצפות מעובד כי ימשיך בעבודתו כאשר חדשות לבקרים עבודתו מופסקת על פי גחמותיו של מעבידו", אמרה נשיאת בית הדין האזורי לעבודה, עליה פוגל.עוד קבע בית הדין.
היא הדגישה ש"הדרישה כי ימתין חצי שעה למחליף אינה סבירה", ו"העובדה שהמעסיקים לא דאגו להסדיר דרך נאותה על מנת שהתובע יוכל לצאת לשירותים, מהווה נסיבות בהן לא ניתן לצפות מעובד להמשיך בעבודתו ולכן הוא זכאי לפיצויי פיטורים".
כמו כן, בית הדין חייב את המעסיק, שהשעה העובד ל-7 ימים, לשלם לו שכר מלא בעת ההשעיה משום ש"התובע היה זמין לעבודה בימים אלו והנתבע בחר מצד אחד לא לפטר את התובע ומצד שני לא לאפשר לו לעבוד".
עדויות המעסיק לא אמינות
עוד הורה בית הדין לעבודה על השבת ניכויים שבוצעו משכרו של העובד, כביכול בשל גניבה של 1,500 שקל מקופת החניון כשלא היה נוכח במקום. זאת כיוון שהמעסיק לא היה רשאי לנכות את הסכום הזה משכר העובד. בנוסף נפסקו לזכות העובד פיצוי על אי הפרשות לפנסיה, דמי חופשה ודמי חגים. סך כל הכספים שנפסקו לטובת התובע: כ-25,800 שקל, עם ריבית והצמדה, וכן הוצאות משפט וטרחת עו"ד.
בפסק הדין יוצא בית הדין נגד הסתירות בעדויות הנתבעים, חברת קסם מילניום, ירון בן עובדיה ודוד בן עובדיה: "מצאנו את עדותושל הנתבע לא אמינה וסותרת את עצמה". כמו כן נכתב כי "הנתבעים לא דאגו במהלך כל השנים לתנאי עבודה נאותים לתובע, וסמוך לסיום עבודתו אף הצרו צעדיו...ושלחו אותו לביתו".