לא צריך פסיכומטרי: טיול בקמפוסים בישראל

כשמסתובבים בקמפוס אוניברסיטאי בחוץ לארץ מתפעמים לרוב ממבנים אלגנטיים וממיטב הארכיטקטורה. בישראל המצב קצת שונה. הצורה היא לעיתים קרובות פחות מעניינת, אבל תוכן יש - ובשפע. המבקר המזדמן, גם אם אינו סטודנט מן המניין, ימצא ברבים מהמקומות תעסוקה לכמה שעות טובות - במיוחד בימים סוערים שבהם מזג האוויר מקשה על טיול בטבע.

עוד בערוץ התיירות: 

• האור בקצה המערה: הסודות של מערות השפלה
• טובינגן: ביקור באוניברסיטה שיש לה עיר 
• האוניברסיטה המורמונית: B.A במדעי הפסיפס
  

אפשר לבחור להגיע לנקודות תצפית לא שגרתיות כמו שיש בהר הצופים בירושלים

או בקומה ה-30 במגדל אשכול באוניברסיטת חיפה. אפשר להשקיע בביקור מעמיק במוזיאון הכט בחיפה או במוזיאון לתולדות הרפואה בבאר שבע, ואפשר להתחבר למקורות בבית התפוצות בתל אביב. אם יש יום יפה אנחנו ממליצים להישאר באוויר הפתוח בגן הבוטני בקמפוס הר הצופים, או במוזיאון הפתוח בגבעת רם.

מצפור אשכול – אוניברסיטת חיפה

מהקומה ה-30 של מגדל אשכול, הבניין המרכזי באוניברסיטת חיפה, נשקף אחד הנופים היפים בארץ. התצפית נמצאת אמנם בשוליו של אולם כנסים ואין מקום לשבת במסדרונות שמסביב, אבל למי איכפת כשכל חיפה ופארק הכרמל פרושים מתחת לרגליים.

אוניברסיטת חיפה. שאלה של נוף (צילום: באדיבות Lowshot)

לכיוון דרום אפשר לראות לעיתים עד חדרה ולכיוון צפון לעיתים עד החרמון, ממזרח ניצב רכס הרי מנשה וצפונית אליו רכסי הגליל התחתון. הים התיכון נראה משני עברים, כשמסתכלים צפונה וכשמסתכלים מערבה, הודות למבנה הר הכרמל ש"פולש" אל הים במעין לשון יבשתית המוקפת מים. למעשה, זוהי התצפית הגבוהה ביותר באיזור מישור החוף, 575 מ' מעל פני הים, והיא בהחלט לא מומלצת למי שסובל מפחד גבהים.

מי שלא מפחד מכלום מוזמן לבחון את עצביו ולהגיע לתצפית בחורף, כשהרוחות מכות במגדל ומזיזות אותו במעט מצד לצד. בשעות היום מרגישים כאילו מרחפים באוויר, ובלילה נמסים משלל האורות שלמטה. הביקור לקבוצות ובודדים הוא בתיאום מראש בלבד.

טוב לדעת:

הכניסה חופשית

טלפון: 04-8240097

שעות פתיחה: א, ב, ג, ד, ה 20:00-09:00 , בתיאום מראש.

מוזיאון הכט – אוניברסיטת חיפה

מוזיאון הכט לארכיאולוגיה הוקם מתרומות של ד"ר ראובן הכט (1993-1909) ונמצא במגדל אשכול. בתערוכת הקבע על הפניקים אפשר ללמוד על תעשיות השנהב וצבע הארגמן, כלי היומיום, הכתב ומנהגי הקבורה של סוחרי הים המיתולוגיים. תערוכת נוספות עוסקות במלאכות קדומות כמו ייצור זכוכית, הרכבת פסיפס, ותעשיות העץ המתכת והאבן.

תערוכה אחת מתמקדת ברפואה בימי קדם ואחרת בהתפתחותו של הכתב באזור אגן הים התיכון.

אל כל אלה מצטרפים אוספים של מטבעות, נרות שמן, אומנות ממצרים העתיקה ועוד ועוד. תערוכה מעניינת עוסקת במרד הגדול בגליל. בתוך חלל התערוכה נראות עדויות חומריות למרד היהודי ברומאים, שהבעיר את הגליל בשנים 66-67 לספירה.

חדר שלם במוזיאון מוקדש לספינה סוחר עתיקה שמתוארכת למאה ה-5 לפנה"ס. חלק ניכר מגוף העץ של הספינה המוצגת במוזיאון השתמר בצורה יוצאת דופן. גם המימצאים שנתגלו בתוך הספינה השתמרו במצב מצויין, ובהם אבני צפחה כחולה ובזלת, סל נצרים, חפצי עץ ששימשו לנגרות, מכלים לתמרוקים ועוד.

לאוהבי האומנות מוקדש אגף נפרד הכולל אוסף יצירות אימפרסיוניסטיות ופוסט אימפרסיוניסטיות של ציירים צרפתיים שפעלו במאות ה-19 וה-20. לצדן מוצגים אוסף עבודות העוסקות בעולם היהודי, ואוסף יצירות של אומנים שנספו בשואה. בין המוצגים הבולטים של האגף אפשר למצוא תמונה של מודליאני, המצוירת משני צדדיה, ועוגב עתיק ששוחזר מחלקים של שלושה עוגבים בני 150 שנה.

טוב לדעת:

הכניסה חופשית

טלפון: 04-8240308

שעות פתיחה: א, ב, ד, ה 16:00-10:00 ; ג' 19:00-10:00 ; שישי 13:00-10:00 ; שבת 14:00-10:00

בית התפוצות – אוניברסיטת תל אביב

אל בית התפוצות מגיעים בדרך כלל עם אורח מחו"ל או כשהילד עסוק בעבודת שורשים, אבל המקום בהחלט יכול לעניין גם את מי שפשוט מתעניין מאין הוא בא ולאן הוא הולך. במוזיאון יש תצוגת קבע, בחלקה מלאת פאתוס, המשתרעת על שלוש קומות ועוסקת בעולם היהודי ובעם היהודי לאורך הדורות.

מאיפה באנו? בית התפוצות (צילום: באדיבות אתר מפה)

ההליכה בחללי המוזיאון מלווה בתצוגות אורקוליות ואמצעי המחשה, לצד דגמים ומיצגים שרובם המכריע מורכב מהעתקים ולא מחפצים מקוריים. הרצף במוזיאון נושאי, כשכל נושא זוכה לשער: המשפחה, הקהילה, האמונה, היצירה, הקיום והשיבה. את הסיפור הכרונולוגי של העם היהודי ניתן לראות בקומת הכניסה בשער שבעת הימים או בסרט האורך כמחצית השעה ומוקרן פעם ביום באנגלית ובעברית.

בין תצוגות הקבע יש חדרי עיון עם סרטים תיעודיים על חיי היהודים בתפוצות ומרכז לגנאולוגיה יהודית,

ובו אילנות יוחסין של משפחות יהודיות מכל העולם שממשיכים לגדול בעזרת מבקרי המוזיאון. בביתן הילדים, בתערוכה העוסקת בשפה העברית, מומחשות ביצירתיות ובפתיחות השפעות בליל השפות של תפוצות היהדות על העברית שלנו. בלי להכביר במילים ובלי לנסות לחנך לאופן דיבור נכון, משחקים הילדים עם השפה ואגב כך לומדים הרבה עליה. במרכז למוזיקה יהודית, מקום מעניין בפני עצמו, קיים אוסף של 4,000 הקלטות ומידע על מוזיקאים ופייטנים יהודים.

התערוכה א-ב-גע-דע מוצגת בביתן הילדים. הכניסה בתשלום.

הכניסה מרחוב קלאוזנר, שער 2.

טלפון: 03-7457800

שעות פתיחה א-ג 16:00-10:00 ; ד-ה 19:00-10:00 ; שישי 13:00-09:00

תצפיות וגן בוטני - האוניברסיטה העברית בהר הצופים

הקמפוס בהר הצופים הוא יעד מבוקש בקרב סטודנטים ברחבי הארץ, אך גם מטיילים ימצאו בו עניין, ולכל הפחות תצפית מצוינת על ירושלים וסביבתה. למרגלות ההר נפרשת כל העיר העתיקה ומהמצפורים שבכביש המקיף את הקמפוס נשקפים נופים מקראיים של מדבר יהודה, כנסיות הר הזיתים הסמוך וכפרים צפופים מכאן ומכאן.

מבט מהר הצופים להר הזיתים (צילום: באדיבות אתר מפה)

האמפיתיאטרון שבו מתקיימים טקסים פונה למדבר, הגישה אליו מהכביש המזרחי, ליד המכון ליהדות. נקודת המבט המיוחדת המתקבלת מההר ממחישה כיצד ירושלים היא הגבול בין חבל הארץ הפורה והמיושב לבין חבל הארץ המדברי השייך לנוודים.

הקומפלקס המרכזי של האוניברסיטה מקשר בין הפקולטות השונות באמצעות מערכת מסועפת של מסדרונות צבעוניים, שלאורכם תצוגות של ספרים, ארכיאולוגיה ויצירות אמנות. בניגוד לאוניברסיטת תל אביב, כאן הכניסה לכל ספריות העיון ולגן הבוטני שבצפון הקריה חופשית לכל מבקר. יש בקמפוס גם ארכיון ומוזיאון לתיאטרון ששווה ביקור וכן גלריה קטנה שמציגה תערוכות מתחלפות.

בירושלים יש שני גנים בוטאניים. האחד נמצא בקריית האוניברסיטה העברית בגבעת רם ויש בו צמחים מכל רחבי העולם. האחר, שנמצא בקמפוס בהר הצופים, מוקדש כולו לצמחיית הבר של ארץ ישראל, והוא למעשה מלווה את שבילי האבן המקשרים בין המבנים השונים בקמפוס. גן זה פחות מוכר, ולכן יש שקט ושלו. בתוכו יש הפתעה שאינה בוטאנית כלל וכלל: שתי מערות קבורה קדומות, שכיום קבורים בהן שניים מאבות הציונות (מנחם אוסישקין ויהודה לייב פינסקר). כשהתגלו נמצאו ארונות קבורה מאבן עם עיטורים האופייניים לימי בית שני. על אחת הגלוסקמות מופיעה הכתובת "עצמות ניקנור האלכסנדרוני שעשה את הדלתות", ולכן מזהים כאן את מקום קבורתו של ניקנור מאלכסנדריה, הנזכר במקורות הקדומים כמי שתרם את דלתות בית המקדש.

טוב לדעת:

הכניסה חופשית. הכניסה לגן הבוטני ולאתרים בתוך האוניברסיטה היא בתיאום והצגת תעודה מזהה.

טלפון: 02-5882111

שעות פתיחה של הקמפוס: א-ה, 20:00-07:30 ; שישי, 13:00- 7:30

שעות פתיחה של הגן הבוטאני: א'-ה' 8:00- 17:00, שישי 8:00 – 13:00 הכניסה דרך שער מדעי החברה.

לתיאום ביקור במערת ניקנור ולתיאום הדרכה בתשלום לקבוצות יש להתקשר לטלפון 02-5882596

המוזיאון הפתוח בגבעת רם בירושלים

קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים מעוניין שלא רק סטודנטים ירבצו בגניו ועל מדשאותיו. הקהל הרחב מוזמן להגיע ולהתרשם ממראות וקולות הטבע העירוני ולהעזר בהדרכה קולית שניתן להוריד לנגן mp3 מאתר האינטרנט של עיריית ירושלים.

הסיור מפגיש את המבקר עם 11 מתוך 50 עצים שניטעו לפני חמישים שנה בקמפוס, בינהם מוכרים יותר כמו זית, ברוש אורן וארז, לצד הפחות מוכרים כמו ערער, אולמוס שהגיע מסיביר ודקל השאמרופס שהוא המין היחיד ממשפחת הדקלים שמקורו באירופה. זרעיהם של שני עצי סקויה, מין בעל תפוצה באזורים גשומים ולחים כמו קליפורניה, הובאו לישראל במלחמת השחרור וקיבלו כאן בקמפוס טיפול צמוד שעזר להם להגיע לגובהם הנוכחי, ועוד ידם נטויה. לכל אחד מהעצים הוצמד שלט המספר על מין העץ ומביא איזכורים שלו מהמקורות.

יש גם עצי ענק. המוזיאון הפתוח בגבעת רם (צילום: באדיבות אתר מפה)

במהלך הסיור כדאי לעבור ב"שביל הציפורים" - סדרה של 50 פסלי ברונזה, בגודל אמיתי, של ציפורים המבקרות בקמפוס - ובטיילת העוברת בשטח גדול של חורש טבעי. ברחבי הקמפוס תוכלו למצוא גם גינה ובה מוצג תהליך האבולוציה שעברו הצמחים במשך 500 מיליון שנים.

הכניסה חופשית

טלפון: 02-6584709

בית הספרים הלאומי – גבעת רם בירושלים

יותר מארבעה מיליון כותרים יש בבית הספרים הלאומי, שמתגאה בתואר "הספרייה הגדולה ביותר במזרח התיכון". חוק מדינה קובע כי למוסד הזה יישלח עותק מכל ספר שיוצא בישראל – בלי קשר לתכניו ואיכויותיו – וזה אומר הכל.

שלושת אולמות הקריאה פתוחים לכל מבקר, וכוללים מלבד ספרות כללית-עברית גם אוספים גדולים מכל רחבי העולם בתחום מדעי המזרח, הקבלה והיהדות. בבית יש גם אוסף עצום של כתבי יד עבריים, בהם עותק של פירוש המשנה בכתב ידו של הרמב"ם וכן ארכיונים והתכתבויות של אישים וסופרים כמו אלברט איינשטיין ומרטין ובר.

כל מה שהודפס - כאן. בית הספרים הלאומי(צילום: באדיבות אתר מפה)

בין הארכיונים ניתן למצוא אוסף יפהפה של כתובות, ברכות שנה טובה והזמנות לחתונות מתחילת המאה שעברה ועד היום; או במדיה הקולית – ארכיון הקלטות ייחודי של מוזיקה, תפילות ושירים יהודיים וישראליים. אם רוצים להביא למישהו מתנה מקורית, אפשר לצלם במקום את העיתון שיצא ביום הולדתו. במבואת הכניסה לאולמות הקריאה מוצגות תערוכות מתחלפות וכן ויטראז' ענקי וצבעוני של מרדכי ארדון, שיופיו זוהר באור היום.

טוב לדעת:

הכניסה חופשית

טלפון: 02-6585039

שעות הפתיחה של אולמות הקריאה: א-ה 19:00-09:00 ; שישי 13:00-09:00

חלונות שאגאל – הדסה עין כרם בירושלים

חלונות ויטראז' ענקיים של מארק שאגאל, אחד הציירים החשובים של המאה העשרים, מעטרים את בית הכנסת שבמרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה עין כרם. פנייה של ארגון "הדסה", ההסתדרות הציונית של נשות אמריקה, לאמן היהודי הידוע נענתה בחיוב - ומשם הכול היסטוריה.

חלונות שאגאל. מייצגים את 12 השבטים (צילום: לע"מ)

לאחר שנתיים של עבודה מאומצת הוצבו ב-1962 החלונות במקום שיועד להם ומייד הוכרזו כאחד משיאי העשייה האמנותית של שאגאל. ואכן, תהילתו של בית הכנסת באה לו בשל 12 חלונות הזכוכית הצבעוניים שמסמלים את 12 שבטי ישראל. חלונות אלו הם מלאכת ויטראז' מפוארת המורכבת מחלקיקים קטנים של זכוכיות צבעוניות שיוצרות קשת גוונים משתנה בהתאם לקרני השמש החודרות דרכם. כל חלון מציג סצינה מקראית אחרת וטקסט מהכתובים. המתבוננים היטב יבחינו בכל חלון בשם השבט אותו החלון מייצג וכן בדימוי של בית כפרי קטן. הדימוי של הבית הינו מחוות זיכרון לעיר בה נולד שאגאל, ויטבסק שבערבות רוסיה, ושהיתה לתבנית נוף ילדותו ונעוריו.

טוב לדעת:

הכניסה בתשלום סמלי

טלפון: 02-6776271

שעות פתיחה: א-ה, 13:00-08:00, 15:30-14:00

רצוי להתקשר ולוודא שבית הכנסת פתוח. קיימת גם אפשרות להזמין הדרכה מקומית.

איך מגיעים: נכנסים למתחם הקמפוס ובית החולים הדסה עין כרם. ההגעה לבית הכנסת היא דרך הבניין הראשי של בית החולים, מול המיון. נכנסים אל הבניין ויורדים קומה לקומת הביניים.

מוזיאון תולדות הרפואה – אוניברסיטת בן גוריון

המוזיאון לתולדות הרפואה משתרע על פני המבואה של בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע וחודר אל תוך המסדרונות והגלריות של הפקולטה למדעי הבריאות.

המוזיאון מספר על הרופא כאדם, כאומן, כמדען וכאיש מוסר - לאורך ההיסטוריה. עיקרו באוסף הפרטי של פרופסור ליאור רוזנברג, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי סורוקה. 5,000 פריטים ובהם כלים, מכשירים, תחריטים וספרים משרטטים נתיבים בהכשרתם של הרופאים, בדרכי האבחון, בכירורגיה ובאתיקה. פרק נכבד בתצוגה מספר על הרפואה בארץ, ובעיקר הרפואה הציבורית, מבתי החולים שהוקמו במאה ה-19 בירושלים, דרך חדרי החולים שהקים הברון רוטשילד במושבות ועד הרפואה במעברות.

אוניברסיטת בן גוריון (צילום: הרצל יוסף)

דגש מיוחד מושם כאן על התפתחות הרפואה בנגב. קומה מיוחדת מוקדשת לתיעוד התנאים הסניטריים והרפואיים שבהם חי היישוב היהודי בארץ ישראל. בקיצור, לא חובה להיות רופא אחות כדי למצוא עניין בתצוגות המוזיאון.

חלל אחר במוזיאון מציג תמונת מצב של הרפואה בימי הביניים. הכנסייה הנוצרית של אותם ימים

כפרה בחשיבה המדעית וקידשה את האמונה שהכוח המרפא נמצא בידיו של אלוהים בלבד. ספּרים שחיפשו הכנסה צדדית עסקו בהקזת דם, כריתת איברים ועקירת שיניים, ובכך הסתכם פחות או יותר הטיפול הרפואי של אותו זמן. בתערוכה מוצגים כלי הניתוח והעבודה של אותם ספרים־מנתחים, בהם מסורים לכריתת איברים, אנקולים להוצאת קליעי רובה, סכינים, קעריות ומכשירים נוספים להקזת דם. תצוגה זאת אינה מתאימה לבעלי לב חלש או בעלי דמיון מפותח.

טוב לדעת:

הכניסה חופשית

טלפון: 08-6477408

שעות פתיחה: א-ה 17:00-08:00

לעוד טיולים מומלצים היכנסו לאתר מפה.

הטבה מיוחדת לגולשי ynet: מנוי לחודש חינם באתר מפה.