ההוכחה של בלאט / טור אישי

נדמה לי שדייויד בלאט, אולי בסתר לבו, רצה להפסיד את המשחק הזה. או לפחות לא ממש מצטער שהפסיד אותו. או לפחות אחרי שסיים להצטער, ניצל את ההזדמנות להוציא את רשימת החיזוק שהכין להנהלה מבעוד מועד. ניהול המשחק שלו רמז לכך שהוא משתוקק להוכיח להנהלה שלו שלהחלטה לשחק בשלוש המסגרות יש מחיר, ואין מחיר כואב יותר מהפסד בית לנמסיס האדום המסורתי, לראשונה אחרי 21 שנה, מאז ה"23 לא יוצא מהראש".

עוד מהטורים של עידו אשד

• ברוכים הבאים לעולם האמיתי - על ההפסד מול מילאנו
• פפאלוקאס במכבי ת"א? קלף אחד יותר מדי
• תודה לאמא ולסטרן: פרמאר במכבי ת"א  - מה חשבנו כשפרמאר רק הגיע
• המאמין הגדול: דייויד בלאט הוביל את מכבי לניצחון גדול על ריאל
  

זה מתחיל מההחלטה לא להלביש את פפאלוקאס במשחק שבו גם פרמאר על אזרחי, ולהעלות את אוחיון כרכז בודד. זה ממשיך בחוסר השימוש ביתרון היחסי המיוחד שלו - הגוף הגדול של שחורציאניטיס - ברבע האחרון המכריע, והתאמת ההרכב לחמישייה הנמוכה של קטש, במקום ליזום הרכב גבוה וליצור לירושלים בעיה.

וזו גם ההתעקשות על פניני ולנגפורד, שני שחקנים נטולי ביטחון וקליעה, מול האזורית של היריב. ואמנם יוגב היה חלש אתמול, אבל להשאיר את ריכוז המשחק בידיים של בורשטיין ולנגפורד בדקות המשבר ברבע השלישי? בשביל מה שאייר בסגל? כנראה שבלאט מעוניין להבהיר שהקבוצה שלו לא מספיק טובה לשלבים הבאים באירופה. וכנראה שהוא צודק. לפחות כשהיא בלי פרמאר.

ים של תקצירים ב-ynet ספורט:

• מה יהיה, מכבי? תקצירי ליגת העל
• מה יהיה, צ'לסי? תקצירי הפרמייר ליג
• מה יהיה, באיירן? תקצירי הבונדסליגה
  

והאמת חייבת להיאמר: ירושלים לא שיחקה מדהים. קטש לא ניהל את המשחק בצורה מבריקה, וחיכה רק עד הדקה ה-37 כדי להעמיד חמישייה שהייתה יכולה לפרק את מכבי במחצית הראשונה. כל מה שהיה צריך זה להסיט את נעימי לעמדת הקלע, ולתת לגוני או לסטרוברי לרכז.

כל המשחק היה ריטואל קבוע. נעימי מרכז, חודר וצולף(צילום: ראובן שוורץ)

אבל כל המשחק היה ריטואל קבוע: נעימי מרכז, חודר, צולף, ואז מתחיל להשתולל ולעלות על ארבעה מגנים, וקטש מוריד אותו לספסל בעצבים. אבל במשחק שבו הוא כל כך חם התקפית, צריך רק לקחת ממנו את הכדור, ולשים אותו בזווית ה־45 מעלות שהוא כל כך אוהב. משם הוא שורף רשתות ולא מפריע.