ההוראות נכתבו בדם: המסמך שקורע את המצרים
העקרונות המנחים לחוקה החדשה נחשפו בשבוע שעבר והוציאו המונים לרחובות קהיר, במחאה על חיזוק הצבא מול החברה האזרחית. כדור השלג התגלגל לעימותים אלימים בהנהגת "האחים המוסלמים" ולעשרות הרוגים. מלחמת אזרחים בדרך?
דתיים, חילונים, צעירים, מבוגרים, ליברלים ושמרנים - כולם רוצים להשפיע על צביונה של המדינה הערבית, אך בינתיים, המחלוקות הרבות מביאות רק לשפיכות דמים גדולה: "מסמך אל-סילמי" חובר לאחר המהפכה במצרים והוא מקור הסמכות למועצה המיוחדת שתקום במדינה כדי לנסח את החוקה החדשה. אך מאז חשיפת פרטי המסמך במלואו, הוא הביא לחידוש הפגנות המחאה בכיכר א-תחריר בקהיר, לעשרות הרוגים ולכ-2,000 פצועים בשלושת הימים האחרונים.
מצרים - ממהפכה לבחירות:
האחים המוסלמים: לא נשתתף בהפגנות הענק היום
המסמך המדובר נקרא על שם מחברו, סגן ראש הממשלה עלי אל-סילמי, והינו מסמך עקרונות חוקתיים שגיבשו הממשלה ושליט המדינה בפועל, הצבא. פרופסור הלל פריש, חוקר במרכז בגין-סאדאת לעניינים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן, הסביר ל-ynet כי המסמך נועד למעשה לשמור על החופש במצרים גם לאחר הבחירות.
"המסמך בא להבטיח את חירויות הפרט הבסיסיות, את זה שכל מפלגה תכבד את ההליך הדמוקרטי ושיהיו בחירות גם בהמשך נוכח עלייתם הצפויה של הכוחות האיסלאמיסטיים לשלטון בבחירות הקרובות, והחשש שאלו יהיה הבחירות הדמוקרטיות האחרונות", אמר פרופ' פריש.
האיסלאמיסטים: "לא רוצים שליטה צבאית"
לדברי פרופ' פריש, בניגוד להפגנות שהפילו את משטרו של חוסני מובארק בתחילת השנה, האיסלאמיסטים הם הכוח המוביל בהפגנות הנוכחיות, מתנגדים לכל מסמך העקרונות ודורשים שרק אחרי הבחירות תתכנס ועדת החוקה ותגבש אותו.
"הם לא רוצים להיות מוגבלים על ידי חוקים שייקבעו על ידי הצבא והאופוזיציה הוותיקה, ואומרים 'אם ניבחר ונהיה רוב במדינה, יש לנו את הזכות לקבוע. לא ייתכן שבאופן שרירותי יקבעו מראש מה יהיה במדינה, ושהצבא ישלוט בה'".
אך לא רק האיסלאמיסטים שמהווים את הרוב במדינה, ובהם מחנה "האחים המוסלמים" הגדול והבולט, מתנגדים לחוקה. מחנה שני במדינה, שכולל בתוכו את הצעירים היותר ליברלים מהמעמד הבינוני והעליון, מתנגד לחוקה. צעירים אלה זכורים בעיקר כמי שביצעו את המהפכה בחודש ינואר. אך רק חלקם תומכים בהפגנות המחאה האחרונות ולוקחים בהן חלק.
"הם יודעים שמדובר בהפגנות אסטרטגיות וטקטיות בהן ישלטו האיסלאמיסטים" הסביר פריש וציין כי הצעירים מתנגדים למסמך בשל הסעיפים הכלולים בו המעניקים פריבילגיות מיוחדות לצבא. "מדובר בשני סעיפים שהכניס הצבא, אחד מהם קובע שיקום גוף נפרד להתחקות אחר התקציב של הצבא, והוא לא יהיה נתון לביקורת פרלמנטרית רגילה. קרי, הוא ייהנה מחופש מוחלט, בסעיף הזה הצבא מנסה למנוע תרחיש שקרה לאחר המהפכה האיראנית בו הוא נושל מכל נכסיו והשפעתו".
רוב המצרים לא רוצים לחזור על תקדים טורקיה
"הסעיף השני", הסביר פרופ' פריש, "מעניק לצבא סטטוס של מנהיג הסדר החוקתי של המדינה. כלומר, יהיו לו זכויות הדומות לאלה של צבא טורקיה טרם עליית מפלגת השלטון 'מפלגת הצדק והפיתוח' (AKP), והוא יכול להתערב ולעצור החלטות שמתקבלות במדינה ברגע שירגיש שהן מפרות את קביעות המסמך".
לסעיפים הללו מתנגדת למעשה מרבית החברה האזרחית במצרים, שחוששת שתחלואות השלטון הקודם ישובו אליה מן הדלת האחורית. בקבוצה השלישית התומכת ביישום המסמך עומד רוב הציבור החילוני במדינה, האופוזיציה הוותיקה, הצבא, והנוצרים הקופטים שחוששים לעתידם נוכח עליית האיסלאמיסטים. "הציבור החילוני חושש כי ללא עיגון בחוק, מדובר יהיה בבחירות הדמוקרטיות האחרונות במצרים", אמר פרופ' פריש.
קשה מאוד לדעת כמה אנשים נמנים על כל אחת משלוש הקבוצות הללו, והתשובה לכך תתברר רק לאחר הבחירות. אך פרופ' פריש הצביע על ממצא מעניין שעלה במשאל העם לגבי שינוי החוקה, אז נשאלו האזרחים אם יש לשנות את כל החוקה או רק את חלקה לפני הבחירות. הצבא גרס אז שיש לשנותה חלקית ומי שתמך בעמדתו היה המחנה האיסלאמי.
הצבא: "המסמך יעבור באש ובמים"
"העמדה של החילונים הייתה לשנות את כל החוקה, ואחרי המשאל התברר ש-23 אחוזים הצביעו בעד שינוי טוטלי, מה שאומר ששיעורם של כל החילונים והלא דתיים במצרים מגיע לכ-25 אחוזים". לדברי פרופ' פריש, "הנעלם הגדול הוא כמה מ-77 האחוזים הנותרים הינם אנשי הצבא ותומכיהם, וכמה מהם איסלאמיסטים". להערכתו, האיסלמיסטים מהווים "רוב אבסולוטי" במדינה - למעלה מ-50 אחוזים. יחד עם זאת, לא בטוח שתוצאות הבחירות יהיו כה חד משמעיות, שעה שבבחירות שנערכו במדינה ב-2005, נרשם שיעור הצבעה נמוך ביותר, נוכח האוכלוסייה הלא משכילה והדתית מאוד.
הצבא כאמור עשה פניית פרסה מעמדתו במשאל והחליט שהוא כותב מסמך עקרונות חוקתי מחייב, לו כאמור האיסלאמיסטים מתנגדים בכלל ובפרט לסעיפים שנוגעים לצבא, סוגיה שמסייגת גם חלק מהחילונים. כך הגענו שוב לכיכר א-תחריר. שם, הסביר פרופ' פריש, מנסה הצבא להבהיר כי המסמך יעבור באש ובמים.
לאן הולכת מצרים במצב הקיים? "המצב קשה, גם אם בצעדים קטנים, מצרים הולכת למצב קשה הרבה יותר, לחוסר יציבות ואולי אפילו למלחמת אזרחים. כמה שנראה שמדובר בסוגיה שולית וטכנית, גם למדינות מערביות לקח מאות שנים כדי להגיע לפתרונות חוקתיים. זה יכול להיגמר בהידברות, בבית המשפט או במקרה גרוע בהרבה ברחובות. מצרים נמצאת בצומת בו היא צריכה להחליט איך ואיפה זה ייגמר" סיכם פריש.
שגריר ישראל לשעבר במצרים אלי שקד הסביר ל-ynet כי מצרים כבר עכשיו נמצאת "במצב של מעין מלחמת אזרחים". שקד הזכיר כי האלימות במדינה, במינונים שונים, לא התחילה השבוע.
"האלימות תימשך לאורך כל תקופת הבחירות למוסדות השונים שאמורה להסתיים בינואר, אז יחל המאבק על בחירת נשיא ויפתח כנראה מאבק קשה על החוקה בין הגורמים השונים", כך הסביר שקד כי מצרים נמצאת בשפל, בכאוס ובהידרדרות קשה מכל הבחינות, "הכול הולך להקצנה ובהחלט ייתכן שהמהומות, לפחות בתקופת הבחירות, יהפכו קשות ואלימות יותר ויותר. מצרים נמצאת בטלטלה, מאבקים וכאוס שימשכו כנראה בחודשים ובשנים הבאות".
לפנייה לכתב/ת 
