אטיאס רוצה יותר אשראי לקבלנים; פישר מתנגד

שר השיכון, אריאל אטיאס, ביקש מנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, להקל את מצוקת האשראי של הקבלנים, על מנת לעודד את בנייתן של דירות נוספות. אטיאס העלה את בקשתו בפני פישר בפגישה שקיימו השניים לפני שבועיים, אולם פישר התנגד מחשש לפגיעה ביציבות הבנקים.

• מחקר: שכר הדירה זינק ב-34% בתוך שש שנים
• אטיאס: "יש היפוך מגמה איטי במחירי הדירות"
• מחירי הדירות החדשות ירדו בספטמבר ב-1.2%
• שמאי מקרקעין: "מחירי הקרקע יירדו ב-50%"
  

הפיקוח על הבנקים קובע כי בנק אינו יכול להקצות יותר מ-20% מסך כל הלוואותיו לענף אחד. נכון להיום, מיצה ענף הבנייה כמעט לגמרי את האשראי שהוא יכול לקבל מהבנקים. תכניתו של אטיאס היא להחריג מהמגבלה את ההלוואות שניתנות למימון פרוייקטים להקמת תשתיות (כבישים, מערכות חשמל וביוב וכיוב'). שר השיכון ביקש מהנגיד כי יוציא הוראה שתחריג הלוואות לתשתיות ותכריז עליהן כהלוואות שאינן קשורות לענף הנדל"ן.

בעקבות סירובו של הנגיד לעשות כן, פנה אטיאס למשרד האוצר, בבקשה שייקח על עצמו את המימון במכרזים להקמת תשתיות שיוזמת המדינה, וכך ישחרר מימון לפרויקטים לבנית דירות. תשובת האוצר לפנייתו של אטיאס טרם התקבלה.

בבנק ישראל דחו את הצעתו של השר להגמיש את המגבלה הענפית על רקע הנתונים שפרסם הבנק, שמראים כי הבנקים חשופים מאוד לתנודות בענף הבנייה. כיום, 20% מההלוואות ניתנות לפרוייקטים בתחום הבנייה ועוד כ-30% מהאשראי משמש למימון רכישת דירות, דרך המשכנתאות. ביחד, חשופה המערכת הבנקאית לענף הבנייה בהיקף של כמעט חצי מסך כל האשראי שהיא מעמידה.

עוד באותה פגישה, הציג שר השיכון בפני הנגיד את תכניתו לשווק קרקעות ליותר מ-100 אלף יחידות דיור בשלוש השנים הקרובות. עד כה, שיווק משרד השיכון השנה כ-35 אלף יח"ד ובכוונת המשרד לעלות לקצב של 50 אלף בשנה.

שני תרחישים: אחד סביר שני הרסני

נגיד בנק ישראל חזר בפגישה על עמדתו כי יש להוסיף עוד יחידות דיור לשוק, על מנת להתמודד עם המחסור בהיצע שגרם לעליית המחירים ב-2009, אך הדגיש גם כי לטווח הארוך, הוספת דירות מעבר לרמת הביקוש (כ-45 אלף יחידות מדי שנה) עלולה להוביל לירידה חדה ומהירה מדי של המחירים.

בבנק המרכזי מוטרדים משני תרחישים: האחד, סביר אך הנזק שבו מועט יחסית. השני, לא סביר אך הנזק שבו אדיר והרסני ולפני שלוש שנים הוא מוטט את הכלכלה החזקה בעולם.

בתרחיש הראשון, מחירי הדירות לא יירדו בקצב משביע רצון או לא יירדו בכלל. בחודשים האחרונים, למרות ההאצה בקצב הבנייה והצניחה בביקוש על רקע המחאה החברתית, קצב התייקרות הדירות הואט, מיותר מ-20% לחודש לכ-10% בחודש. כלומר, לא חלה כל ירידה במחירי הדירות - הם המשיכו לעלות רק בקצב איטי יותר.

מגמה זו מדאיגה את בנק ישראל, שכן בקרוב ירצו אולי להוריד את הריבית, כדי לעודד הצמיחה במשק בזמן שבו המשבר באירופה גורם להאטה עולמית. אם מחירי הדירות לא יירדו, תהיה לנגיד בעיה להוריד את הריבית שכן הורדת ריבית גורמת להתייקרות של דירות.

בתרחיש השני, כאמור, מחירי הדירות יצנחו בבת אחת בשל עודף היצע והיעדר ביקוש. בתרחיש זה, עלולים להיווצר אלפי לווים שאינם יכולים לעמוד בתשלום לבנקים. הבנקים יצטרכו למחוק חובות לקבלנים שבנו דירות ולא יהיו מסוגלים למוכרן לרוכשי דירות להשקעה. זאת, כיוון ששכר הדירה לא יצליח לכסות את תשלומי המשכנתא שלהם ומכירת הדירה לא תוכל לכסות את כל ההלוואה.

במצב שבו כמעט חצי מהאשראי הבנקאי קשור כך או אחרת לענף הבנייה, מדובר בתרחיש בלתי סביר, אך מבהיל. אם בנק או בנקים יקרסו כתוצאה ממחיקת חובות גדולה מדי, זה עלול לגרום לתגובת שרשרת במשק, שתוביל לפיטורים, להאטה של שנים בצמיחה ולהתרוששות של משקי בית רבים.