כבר לא מצורעת. העולם מריח דמוקרטיה במיאנמר
שחרור אלפי אסירים פוליטיים, השתתפות האופוזיציה בבחירות ומו"מ עם המורדים. כל אלה הובילו את נשיא ארה"ב להודיע על ביקור ראשון מזה 50 שנה של שר חוץ אמריקני במדינה. "הרכבת יצאה לדרך", אומרים במיאנמר אך מבקשים "מעבר איטי לעבר דמוקרטיה ולא מהפכה מהירה ואלימה כמו אצל הערבים"
בשבוע שעבר הבטיחה מיאנמר (לשעבר בורמה) להציג תוכניות מרחיקות לכת, בהן השגת שלום עם קבוצות המורדים במדינה, שחרור הדרגתי של כל האסירים הפוליטים וצמצום הפיקוח על חופש הביטוי. ההבטחה באה לאחר שנשיא ארצות הברית, ברק אובמה, הביע בפורום אזורי באינדונזיה את חששותיו לגבי עתיד המדינה האסייתית המבודדת השרויה במצב כלכלי קשה ותחת סנקציות כבדות.
רוחות של שינוי נושבות במיאנמר - כתבות אחרונות:
מיאנמר: כלת פרס נובל תתמודד בבחירות
מיאנמר: הנשיא חנן 6,359 אסירים
ממשלת מיאנמר, החוששת מפרוץ מהפכה בסגנון "האביב הערבי" אם תנוע מהר מדי, הדגישה כי הרפורמות במדינה חייבות להיות הדרגתיות לאחר שקרוב לחצי מאה של בידוד ושלטון אוטוריטרי הסתיימה עם העברת השלטון מהצבא לממשלה אזרחית בחודש מרס האחרון. אך על אף שהממשלה אזרחית בהגדרתה, היא עמוסה בגנרלים לשעבר.
תדמית המדינה המצורעת בדרום-מזרח אסיה הוסרה ככל כנראה ממיאנמר. זאת לאחר שבשישי שעבר הכריז אובמה כי מזכירת המדינה הילרי קלינטון תבקר במדינה עתירת המשאבים השכנה לסין. בכך תהיה קלינטון הגורם הבכיר ביותר בממשל האמריקני לבקר במיאנמר מאז ההפיכה הצבאית במדינה ב-1962. "יש איתותים להתקדמות", אמר אובמה בסוף השבוע שעבר בעת שהותו באי באלי באינדונזיה.
"אכזריות המשטר בודדה את מיאנמר"
"במשך עשורים רבים היתה ארה"ב מודאגת ממניעת זכויות אדם בסיסיות מהעם במיאנמר", אמר הנשיא האמריקני.
"רדיפת פעילי אופוזיציה, אכזריות כלפי מיעוטים אתניים וריכוז כל העוצמה המדינית בידי מנהיגים צבאיים מעטים בודדה את מיאנמר, גם מארה"ב וגם משאר העולם".
"לאחר שנים רבות של חשיכה, אנו מתחילים לראות בשבועות האחרונים סימנים ראשונים להתקדמות", אמר אובמה. "הנשיא תיין סיין והפרלמנט במיאנמר נקטו צעדים משמעותיים לעבר שינוי. דיאלוג בין הממשלה וסו צ'י (מנהיגת האופוזיציה) החל, אסירים רבים שוחררו והוסרו מגבלות שהוטלו על התקשורת". הנשיא האמריקני הוסיף כי למרות השינוי החיובי, "נותר עוד הרבה מה לעשות" במדינה האסייתית.
דבריו של הנשיא האמריקני נאמרו בעקבות מספר צעדי ליברליזציה שנקטה הממשלה החדשה במיאנמר. ממשלה זו נבחרה אשתקד בבחירות הראשונות שהתקיימו במדינה מזה 20 שנה. הם גם נאמרו לאחר שמנהיגי מדינות דרום-מזרח אסיה אישרו את כהונתה של מיאנמר כיו"ר גוש האזור (ASEAN) ב-2014, וסללו את דרכה להשגת השפעה ומעורבות גדולה יותר בגוש.
כבר לא יוצאים בשקט מהדלת האחורית
"אנו מנסים ככל שביכולתנו כדי לבצע מעבר יעיל לדמוקרטיה", אמר קו קו הליינג, היועץ הפוליטי הבכיר של נשיא מיאנמר תיין סיין, בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס. העובדה שהבכיר שלטון ממיאנמר הסכים להתראיין היא הישג משמעותי בפני עצמו. במשך השנים נמנעו נציגי המדינה מיצירת כל מגע עם כלי התקשורת בפורומים אזוריים, ודאגו להיכנס לאולמות דיונים ולצאת מהם דרך הדלתות האחוריות. השנה בחרו גורמים רשמיים במיאנמר לשנות גישה, לעצור במסדרונות פורום ASEAN ולהשיב לשאלות עיתונאים, לעתים כשחיוך קל נראה על פניהם.
לבורמזים רבים כמו קו קו הליינג יש תחושה שזה היה צריך לקרות כבר זמן רב קודם לכן. קצין הצבא לשעבר בן ה-55 עמד בעבר בראש צוות של חוקרים מטעם הממשלה. צוות זה חקר את היחסים הבינלאומיים וצפה בשנים האחרונות בשינויים הגדולים העוברים על העולם, בהם עידן האינטרנט והדמוקרטיה שהשתרשה בפיליפינים ובאינדונזיה, מדינה שהייתה בעצמה אוטוריטרית עד שלהי שנות התשעים.
מאוחר יותר הפך הליינג לאישיות טלוויזיונית ורדיופונית עד שמונה לתפקידו הנוכחי כיועץ הבכיר של נשיא מיאנמר. את הנשיא תיין סיין הוא מתאר כ"רפורמטור במודע" שרוצה "שינויים דינמיים, אך יציבים ושיטתיים".
"קשה לשנות דרך חשיבה של אנשים"
לדברי הליינג, שמרנים מסוימים רוצים שמיאנמר תצעד בכיוון איטי לעבר דמוקרטיה ומיעוט קטן במדינה לא רוצה בכלל כל שינוי במדינה.
"קשה מאוד לשנות דרך חשיבה", אמר הליינג. "אך כמעט כל האנשים מסכימים שנדרשים שינויים. הרכבת יצאה לדרכה".
השינויים הקרבים ובאים במיאנמר, לדבריו יועצו של הנשיא, יענו לחששותיו של אובמה ויכללו בין היתר שיפור היחס למיעוטים האתניים במדינה השסועה ושחרור האסירים הפוליטיים שנותרו בבתי הסוהר. דיפלומטים אומרים כי שינויים אלה חייבים להתבצע בכדי שארה"ב והאיחוד האירופי ישימו סוף לסנקציות הקשות שקירבו את מיאנמר יותר ויותר לסין. הסנקציות הוטלו על מיאנמר בתגובה לדיווחים שהגיעו ממנה על הפרות זכויות אדם, בהן הרג אלפי בני אדם שתמכו במשטר דמוקרטי.
מזכירת המדינה האמריקנית קלינטון אמרה לרשת "פוקס" שהיא רוצה לראות "תהליך פוליטי אמיתי ובחירות אמיתיות" במיאנמר. לפי הליינג, דבר זה הולך לקרות לאחר שהממשלה הודיעה בחודש שעבר על הענקת חנינה ל-230 אסירים פוליטים ושחרורם הקרוב מהכלא. "אם הכול יילך כשורה, השחרור הבא יהיה מהיר יותר", אמר הליינג.
המבחן הגדול של הממשלה: הבחירות הקרובות
המבחן הגדול של ממשלת מיאנמר יגיע בקרוב כאשר "הליגה הלאומית לדמוקרטיה", מפלגתה של כלת פרס נובל לשלום אונג סן סו צ'י, תתמודד בבחירות הקרובות שייערכו במדינה בסוף חודש דצמבר. בשבוע שעבר שמה המפלגה סוף לחרם שהטילה על המערכת הפוליטית והכריזה כי תירשם כמפלגה פוליטית ותתמודד בבחירות. סו צ'י עצמה הודיעה השבוע כי תתמודד על מקום בפרלמנט מטעם מפלגתה.
מפלגתה של סו צ'י, שניצחונה הסוחף בבחירות ב-1990 בוטל על ידי החונטה הצבאית, תעניק לבחירות הקרובות מידה של אמינות ותאפשר ככל הנראה לשחרורם של יותר אסירים, אם הליך הבחירה יתקיים בצורה חלקה. סו צ'י עצמה שוחררה אשתקד ממעצר בית שנמשך 15 שנים לסירוגין. לדבריה, 400 פעילים למען הדמוקרטיה עדיין נמצאים מאחורי סורג ובריח במיאנמר וחייבים לצאת לחופשי.
"אין כל סיבה קונקרטית לעכב את שחרור האסירים הפוליטים", אמר קו קו הליינג, יועצו של נשיא מיאנמר. אולם הוא אמר שהמהפכות הדמוקרטיות בעולם הערבי גרמו למיאנמר להיזהר שלא לנוע מהר מדי בכיוון של רפורמות. "כפי שאתם יכולים לראות, במדינות הערביות, וסוריה ביניהן, מתרחשות מהומות. אפילו במצרים. יש כנופיות. לכן, מה שהמנהיגים שלנו רוצים לראות זה מעבר חלק ויציב לעבר דמוקרטיה", אמר יועץ הנשיא. "כמה מהאסירים ביצעו פעולות טרור. אנו מודאגים מכך מאוד, שהם עלולים לנענע את הסירה".
מושיטים יד לשלום למורדים
דיפלומטים אומרים שממשלת מיאנמר חוששת מקציני הצבא לשעבר שנעצרו ב-2004 ונכלאו לאחר שראש המודיעין וראש הממשלה לשעבר, קין ניונט, הואשם בשחיתות והונאה.
ניונט עצמו נכלא לאחר שדרש - בניגוד לקו הנוקשה של חברי החונטה האחרים - לצרף את מנהיגת האופוזיציה סו צ'י לישיבות ועדת החוקה. קו קו הליינג דחה את דברי הדיפלומטים. "הוא (ניונט) יזכה ליחס שיוויוני כשאר האסירים".
דבר נוסף שעומד בסדר העדיפויות האמריקני, אמרה קלינטון, הוא סיום "הסכסוכים החמורים שמנהלת מיאנמר עם המיעוטים האתניים". גם דבר זה, לטענת הליינג, נמצא בטיפול. לדבריו, ממשלת מיאנמר מקיימת שיחות עם קבוצות המיעוט במדינה, בהן המיעוט הבדלני משבט קצ'ין. אנשי קצ'ין נלחמו השנה בצבא מיאנמר לאחר קריסת השיחות בין שני הצדדים, שנועדו לשים סוף לסכסוך בגבול עם סין שמקורו עוד בשנות השישים.
"תהליך השלום עם שבט קצ'ין מתנהל כרגע באיטיות. אולם, אנו מנסים לשבור את הקיפאון ולמצוא דרכים אחרות כדי לבצע התקדמות בתהליך השלום", אמר הליינג והוסיף שהממשלה הושיטה יד לזקני שבט קצ'ין, אך התנגדה לתיווך בינלאומי.
צבא הממשלה נגד צבאות השבטים
הפסקת אש שהושגה בשנת 1994 הופרה בשנה שעברה לאחר שהממשלה ניסתה לכפות על כל כוחות הקבוצה האתנית קצ'ין להתמזג עם משמר הגבול הלאומי. לוחמי גרילה ב"צבא לעצמאות קצ'ין" אמרו כי הם חוששים שמיזוג עם הצבא יפגע בשאיפתם לאוטונומיה. כיום עומד מספר כוחות "צבא" השבט על כעשרת אלפים לוחמים חמושים ובעלי ניסיון.
שבט קצ'ין איננו כאב הראש היחיד של ממשלת מיאנמר. הממשלה נמצאת בסכסוך גם עם קבוצת "האיחוד הלאומי של קארן" (KNU) ועם הזרוע הצבאית של השבט, "הצבא הלאומי לשחרור קארן". מאז 1949 נלחם "צבא" קארן בממשלת מיאנמר בדרישה לאוטונומיה. לאחר שסבל מגל של עריקות ומרידות פנימיות, ה-KNU, שפעם היה הקבוצה האתנית החמושה הגדולה ביותר במדינה, הפך לצל של עצמו. בסוף 1994 ספג הארגון ספג מכה קשה לאחר שפלג בודהיסטי שקרא לעצמו "צבא קארן הבודהיסטי" (DKBA) ביצע מרד נגד הקבוצה הנוצרית השלטת ב-KNU, השתחרר ממנו וערק לשורות הממשלה.
גם ה-DKBA הבודהיסטי ידע בעיות משלו כשחלק מלוחמיו נטשו אותו והקימו פלג משלהם בעקבות התנגדותם להצטרף למשמר הגבול הלאומי. הליינג אמר שממשלת מיאנמר מבקשת לפייס את בני הקארן וקבוצות אתניות נוספות על ידי מתן תמריצים כלכליים ולא דרך אלימות.
מסירים את המגבלות על התקשורת
"ללא שלום וביטחון, לא נוכל לבצע שום פרויקטים לקידום באזורים אלה. ואם אזורים אלה לא יפותחו, מלחמת המורדים תימשך עוד זמן רב. אנו עומדים בפני בעיית הביצה והתרנגולת, ואנו חייבים לשבור כמה ביצים", הוא אמר.
יועצו של נשיא מיאנמר הוסיף כי ארצו ביצעה התקדמות עם כמה קבוצות מיעוט. "אנו מנהלים כעת משא ומתן עם שבט ווה וכמה שבטים הקשורים אליו", הוא אמר והוסיף כי "חלה התקדמות במשא ומתן זה".
הליינג אמר גם כי חוק התקשורת החדש נמצא גם כן בתהליכי עבודה לאחר עשורים רבים שבהם כל ספר, שיר, סרט מצויר או יצירת אמנות שעמדו לצאת לאור היו חייבים לקבל את אישור הצנזורה. "חוק התקשורת החדש שלנו ישקף את חופש הביטוי המובטח ולכן לא תהיה צנזורה. אולם יהיו כמה מערכות פיקוח", הוא אמר. "הצנזורה תהיה דתית ותרבותית בלבד. חוץ מזה, כולם יוכלו להביע את דעתם בצורה חופשית".
בחודש ספטמבר האחרון הסירה מיאנמר את החרם על אתרי חדשות מובילים, בהם כמה שנוהלו על ידי מבקרי הממשלה. אתרי אינטרנט אלה נחסמו בשיא הדיכוי של מחאת הנזירים נגד המשטר ב-2007. חודש קודם לכן, באוגוסט, הסירו העיתונים הממשלתיים מעמודיהם האחוריים מודעות שתקפו את המערב. "אנו צריכים לשנות את דרך החשיבה והגישה של כל החברה", אמר יועצו של נשיא מיאנמר.
לפנייה לכתב/ת 
