נשות הטליבאן - כמו סיניות קשורות רגליים
בסין קשרו רגלי ילדות, ובכנסייה הנוצרית שיכנו את החטא בגוף האישה. תמיד היה "תירוץ" לדיכוי הנשים, ולמרות שרבני הטליבאן נמצאים בשוליים, הם נשענים על יהדות שמוקדשת כולה לדיכוי מתמשך וחסר פשרות של נשים
רבני הטליבאן משתמשים בטכניקה של הפחדות ואיומים כדי לשכנע נשים לעטות את "השאל הקדוש", כדבריהם. אפשר בהחלט להזדעזע מהשפה שלהם ומהדמגוגיה - אבל יש כאן הרבה יותר מזה.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- צפו: כך עובדת התעמולה של רבני הטליבאן רבני הפוריות, צאו לנו מהרחם!/ קרני אלדד
- איפה יוסל'ה? 50 שנה אחרי - ביקור במושב שאליו נחטף
מטיפי הטליבאן הם תופעה מחרידה של עריצות המכוונת כולה לדיכוי נשים. אבל אם נדמה לכם שהם לבד במערכה שאותה הם המציאו, ושהם לכל היותר חבורת פסיכים שולית וחסרת חשיבות - אתם טועים עד מאוד. ואם נדמה לכם שאפשר להישאר שאננים נוכח הדיכוי השיטתי של נשים חרדיות בידי גברים חרדים, תישארו שאננים עד שהאשה הראשונה שתפר כללי צניעות מטורפים לגמרי תוּכה קשות, ואני לא רוצה לחשוב מה יקרה לזו שאחריה.
דיכוי מאז ומתמיד
למרבה הצער, ההקצנה בדיכוי נשים אינה סיבה נכונה להזדעזע ולהיכנס להלם. זה הרי לא חדש. רב המצדד בעטיפת נשים במיני תכריכים בעודן בחיים אינו שונה בעיניי מהפטריארכים הסיניים שקשרו לילדות קטנות את הרגליים ועיוותו את גופן מפני
שכך היה ראוי בעיניהם לנשים. וגם הם הצטיידו באידיאולוגיה של אסתטיקה וצניעות שהצדיקה את הנבלה הזאת.
הרבנים האלה גם אינם שונים בעיניי מהמלכה ויקטוריה, שציוותה על נשים לצאת אל חוף הרחצה - הנפרד, כמובן - כשהן לבושות חצאיות מחוזקות במשקולת עופרת, לבל יתרוממו השוליים חלילה ויגלו טפח, ובאמת לא חשוב אם המשקולת מעודדת טביעה, בעוד שלגברים מותר לשחות עירומים.
והם אינם שונים במאומה מאבות הכנסייה הנוצרית ששיכנו את החטא בגופה של האשה, שייחסו ידע נשי לשטן והעלו המוני נשים על המוקד, רק מפני שיכלו לעשות כן. ככה זה, בעולמם של המדכאים: הם יפעלו כל עוד יוכלו לפעול, וכל עוד מקור הכוח שלהם תלוי בדיכוי – ימשיכו, יקצינו ויזיקו, עד שמישהו יצליח לעצור אותם.
אין חרדיות בכנסת
ואם אתם חושבים שיהיה קל ופשוט לעצור אותם, שוב אתם טועים. רבני הטליבאן אמנם מתקיימים – בינתיים – בשוליים הקיצוניים של היהדות החרדית, אבל הם שואבים את מקור כוחם מכך שהיהדות הזו כולה מוקדשת לדיכוי מערכתי מתמשך וחסר פשרות של נשים.
לאשה חרדית אין ייצוג פוליטי, ואף אחד לא פוצה פה ומצפצף כשכל המפלגות החרדיות עד אחת לא מעלות בדעתן להציב ברשימותיהן נשים, בדרכן אל הפרלמנט הדמוקרטי. העובדה שחלק ניכר מכוחן של המפלגות הללו מגיע מהצבעות של נשים, מעולם לא הפריעה לשלול מהן את הזכות לייצוג. העובדה שהן נוהגות כך מעולם לא הפריעה לראשי ועדות הבחירות לאשר להן לרוץ לכנסת.
לחקלאים, בדואים, דרוזים, חולי צליאק וחובבי כושר גופני יש לובי בכנסת. לאשה החרדית אין, מפני שאותן נשים דתיות-לאומיות שמכהנות כח"כיות – יש שתיים כאלה – לא יעזו לעולם לצאת בגלוי נגד הרבנים המדכאים. "כבודם" עדיין חשוב להן מן הסולידריות המתבקשת עם אחיותיהן המדוכאות.
איראן זה לא כאן
לאשה החרדית אין זכות לחינוך שווה, או זכות לחינוך שיפתח בפניה אפשרויות בחירה מחוץ לד' אמותיה
האפלות. לאשה החרדית אין זכות לעבוד כדי למצות את פוטנציאל ההשתכרות והרווחה שלה. לאשה החרדית אין זכות להחליט על תפקודי גופה, מראה גופה ואופן הצגתו בציבור: לכו עוד צעד אחד קדימה עם האידיאולוגיה הזאת, ותבינו מיד שרבני הטליבאן לא פועלים בחלל ריק אלא להיפך – הם התוצאה ההגיונית לגמרי של שיטה מורכבת ומרובדת, מגובה בטיעונים "קדושים" ומסודרת דבר דבור על אופניו, שכל כולה מתמקדת בהשחרה, הסתה, הדרה והכחדה של נשים כיצורים חופשיים.
איראן זה כאן, וכבר מזמן, אבל בפרלמנט האיראני, עטופות ברדידים שרבני הטליבאן אוהבים, מכהנות שמונה נשים.