תוכנית מתאר לירושלים: החייאה חלקית לספדיה
אחרי 34 שנה - אושרה תוכנית מתאר חדשה לעיר, שכוללת סיפוח השטחים החקלאיים של רמת רחל, הרחבת מושב אורה ואבו גוש, והסבת שטחי חקלאות לתיירות ופנאי. התוכנית עשויה להיתקל בהתנגדות ארגוני הסביבה ועיריית ירושלים, כיוון שהיא מחייה חלק מתוכנית ספדיה שבוטלה לפני כ-4 שנים
המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה היום (ג') את תוכנית המתאר החדשה למחוז ירושלים. התוכנית מחליפה את תמ"מ / 1 שאושרה בשנת 1977, וכוללת פתרונות למצוקת הדיור בעיר, פיתוח התחבורה ופיתוח פארקים מטרופולינים ואזורי חיץ, תוך חיזוק אזור ירושלים ומתן פתרונות תכנוניים עתידיים ל-2020.
התוכנית צפויה להיתקל בהתנגדות של ארגוני הסביבה ושל עיריית ירושלים, כיוון שהיא מהווה, למעשה, החייאה של חלק מתוכנית ספדיה להרחבת ירושלים מערבה. אמנם, המועצה דחתה את ההצעה להתיר בנייה עתידית ברכס לבן במערב ירושלים, בשטח בו נדחתה לפני כ-4 שנים תוכנית ספדיה. במקום זאת הוחלט כי "השטח ייבחן ככל שיעלה צורך בפיתוח עתידי, בכפוף לאישור תוכנית מחוזית בעתיד".
עם זאת הוחלט לאפשר בנייה עתידית של אזור תעסוקה משותף לירושלים ולמבשרת ציון, על הר חרת שנמצא באותו המרחב, שגם הוא נכלל בתוכנית ספדיה השנויה במחלוקת. חלק מהבנייה בהר חרת אמורה להתקיים בשטח שבו נמצאה מחצבת הקסטל שנסגרה, אבל חלק גדול ממנה מיועד להתבצע על השטח המיוער של ההר, המהווה חלק מיער ירושלים.
במועצה ציינו כי ההחלטה כפופה להמלצת מועצת הגנים ושמורות הטבע. החלטה נוספת שעשויה לעורר התנגדות סביבתית כן היא אישור הפיתוח בחלק מאזור מצפה נפתוח, תוך גריעת 190 דונם מהיער שבפסגה ובמורדות הדרום מערביים.
במקביל ל"גזרות" הסביבתיות הוחלט על שימור שטחים פתוחים שמיועדים לפנאי ונופש, ביניהם פארק מוצא, פארק עמק הארזים ופארק עמק רפאים, לצד אזורי חיץ שיהוו מעברים אקולוגיים.
התנגדות נוספת לתוכנית צפויה מצד קיבוץ רמת רחל, כיוון שתוכנית המתאר החדשה קובעת כי יתווסף שטח באזור הקיבוץ לעתודות הפיתוח העירוני של העיר. המשמעות היא מחיקת השטחים החקלאיים של הקיבוץ, שנמצא בתוך שטח השכונות הדרומיות של ירושלים אך עדיין נחשב לקיבוץ עצמאי, לעיר שמסביבו, סיפוחם לירושלים והפיכתם לשטח עירוני.
תוכנית דומה אושרה ביחס למושב אורה הצמוד מירושלים מדרום מערב: בתוכנית נקבע כי במורדות אורה יתאפשר פיתוח עתידי למגורים. אלא שכאן לא צפויה התנגדות של המושב כיוון שהבניה תהווה הרחבה שלו ולא של העיר. התוכנית גם מאפשרת להרחיב את שטח הפיתוח של הכפר אבו גוש ומאשרת גמישות בשימושי הקרקע לישובים הכפריים במחוז, כך שיכללו לצד חקלאות, תיירות ושירותי פנאי ונופש.
באשר לפיתוח מערך התחבורה, כוללת התוכנית סלילה של כביש 16 ושדרוג של תוואי הרכבת הקלה, תוואי הרכבת לבית שמש, ועוד.
מהמועצה הארצית נמסר, כי התוכנית נועדה לחזק את הערים ירושלים ובית שמש והיא מאפשרת לוועדה המחוזית גמישות באישור תוכניות עתידיות בעיר. "התוכנית מאפשרת תפקוד יעיל של מחוז ירושלים תוך מתן אפשרות לפיתוח איכות חיים גבוהה, דיור, תעסוקה, רווחה, חקלאות ומרחבים פתוחים לפנאי ונופש", נמסר. שר הפנים אלי ישי, מסר כי התוכנית תסייע לפיתוח מחוז ירושלים, הגדלת היצע הדיור והתעסוקה באזור וחיזוק העיר ירושלים כבירת ישראל.
ספדיה כמעט חזרה לחיים
תוכנית המתאר החדשה כמעט כללה, כאמור, בנייה באזור שנכלל במקור בתכנית ספדיה שבוטלה בתום מאבק ארוך של ארגונים ירוקים. בתוכנית המקורית הופיע סעיף המשנה את ייעוד הקרקע של האזור משטח ירוק לקרקע לבנייה, אך הסעיף עורר התנגדות עזה מצד החברה להגנת הטבע, שפנתה לחברי הוועדה בדרישה לבטל את הסעיף.
גם עיריית ירושלים פנתה ליו"ר המועצה לקראת הישיבה, בדרישה לבטל את התוכנית. "אנו רואים בחומרה רבה את השינוי הזה ודורשים לבטלו ומיד", נכתב בפניית העירייה, "המדיניות המוצהרת של העירייה היא לפעול לחיזוקה ופיתוחה של העיר על ידי השקעת מאמצים ומשאבים רבים בעיבוי וחיזוק השכונות הקיימות... הוספת הסימבול יוצרת שינוי חד במדיניות התכנון, במחטף שלא הובא לדיון ונוגדת את עקרונות התכנון שאנו מקדמים היום בהצלחה בעירייה... אנו סבורים כי נפל פגם מהותי בהחלטת הוועדה ודורשים לבטלה".
החברה להגנת הטבע: להמשיך להשקיע בתחום העיר
בחברה להגנת הטבע בירכו על ההחלטה לבטל לבסוף את הבנייה ברכס לבן, אך הביע צער על ההחלטה לאפשר בנייה עתידית לתעסוקה בהר חרת. "רכס לבן והר חרת שבמערב ירושלים הם שטחים רגישים מעין כמותם", נמסר, "יש להמשיך ולהשקיע בתחום העיר פנימה ואת השטח הרגיש ממערב ירושלים להשאיר ללא פיתוח".
תוכנית ספדיה, שנקראה על שם מתכננה האדריכל משה ספדיה, הציעה להקים אלפי יחידות דיור במערב ירושלים, על רכס לבן והר חרט, כאזור הפיתוח העיקרי של ירושלים בשנים הקרובות. המאבק נגד התוכנית, שהתבצע על ידי איחוד של ארגונים ירוקים, נמשך כמה שנים וביטולה בשנת 2007 נחשב לאחד הניצחונות הגדולים של הארגונים לשמירת הטבע בישראל.
תומכי התוכנית טענו, שמיעוט הקרקעות הפנויות לבנייה מחייב את התפשטות העיר מערבה. לעומתם גרסו המתנגדים, ביניהם גם ראש העירייה דאז אורי לופוליאנסקי, כי היא תפגע בחי ובצומח ותחליף את מרכז העיר, המתרוקן מעסקים. דו"ח של המועצה הארצית לתכנון ובנייה הכריע את הכף לטובת ביטולה, כשקבע שבירושלים יש די והותר קרקע פנויה לבנייה.
לפנייה לכתב/ת 
