עושים לייק לאלוהים: חוזרים בתשובה בפייסבוק

תסמכו על המחזירים בתשובה שהם לא יחמיצו אף כלי להביא את האמת שלהם עד אליכם. הרב אמנון יצחק הפך לאחד המחזירים בתשובה המפורסמים ביותר בזכות קלטות ודיסקים שפעיליו חילקו בכל קרן רחוב, אבל היום זה פאסה לגמרי. היום יש פייסבוק.

עוד בערוץ היהדות - קראו:

• רופאים נגד כנס נשים ללא נשים
• שירת הסטיקר: מה יש לחרדים לומר על הדרת נשים?
• צבא הגנה להדרות נשים/ חיים אקשטיין  
  

שלושה מיליון ישראלים שכבר נמצאים ברשת החברתית הם פוטנציאל גדול, שהביא את האמונה הדתית למרחב הווירטואלי.

לפני יותר מ-2,000 שנה קרא מתתיהו "מי לה' אליי" - והיום תמצאו קבוצה תחת השם שכבר צברה מספר מטורף של חברים (358 אלף!) ואלפי אנשים נכנסים לשם מדי יום. "ערוץ הידברות" ארגן לכל נבחרת המרצים הפופולריים שלו עמודים אישיים. לרב יצחק פנגר יש כבר כ-40 אלף מעריצים, והוא מתחרה היטב עם לא-מעט סלבס ואישי ציבור, שרק יכולים להוריק מקנאה מול המספרים ההולכים ועולים של "בקשת לחברות".

מאות אלפי לייקים. מי לה' אליי

בין לבין מסתתרות עוד אינספור קבוצות ותתי-קבוצות, ומנהלים מהמגזר הדתי והחרדי, שחרדים פחות מהמדיה ויותר מכמות החברים שיגיבו לכל סטטוס.

"ה' הוא המלך" ויש לו 150 אלף מעריצים

אחד ממנהלי הקבוצות להפצת יהדות היותר "חברתיות" בפייסבוק, הוא שמואל שפירא. יוזם הדף הפופולרי "ה' הוא המלך" (155 אלף חברים!), שזכה "רשמית" להיכלל במקום ה-17 מבין 20 הדפים הכי משפיעים ברשת החברתית, במסגרת הדירוג שהוביל אתר "חורים ברשת".

שפירא, חוזר בתשובה זה שלוש שנים, עשה את הדרך לחיים של אמונה, הין היתר באמצעות שיתופים והגיגים עם אלפי חברים לדף. עבורו לפחות, חזרה בתשובה יחד עם החברים בפייס, היא הדבר הכי מובן מאליו.

"אנשים מתחברים לזה". ה' הוא המלך

"ככל שאדם מתחזק, הוא רוצה לשתף אחרים במה שעובר עליו", הוא אומר. "ככה התחלתי לעלות לפייסבוק סרטונים בנושאי יהדות וראיתי שאנשים פשוט מתחברים לדבר הזה, שיש צמא מאוד גדול לחומרים יהודיים. משם פיתחתי את זה גם ליצירה וכתיבה אישית של רעיונות שלי. אין מה להגיד, כשגם החברים שלך עושים את התהליך, יש בזה משהו מדבק".

אז איזה סטטוסים אתה משחרר, על אמונה ואלוקים?

"זה יותר תובנות. אני משתדל להסתכל על החיים ולראות איפה הקדוש-ברוך-הוא נמצא בהם, ואנשים אוהבים את זה. כל הרעיון הוא לחשוף את הקשר בין המציאות לבין היהדות. וזה בדיוק מה שאני עושה".

שפירא נזהר מאוד שלא להיתפס כמחזיר בתשובה, ולכן הוא מקפיד לציין כי כל הסטטוסים בעמוד עוסקים תמיד בענייני אמונה וזהות יהודית, ולא בהלכות. "אני לא מנסה להחזיר בתשובה, אלא להוציא את 'הזיק היהודי' מכל בן אדם. זה המטרה של הקבוצה".

אך כתיבת סטטוסים היא רק קצה הקרחון הווירטואלי ביחסיו של שפירא עם אלפי החברים בדף. הפניות בתיבה האישית הן, כמו שאומרים, "הדבר האמיתי". שפירא מוצף במסרים מצד מגוון רחב של ישראלים, החשים צורך בעיקר לשתף אותו במצוקות האישיות שלהם. "אני לא פסיכולוג, גם לא משהו קרוב לזה, אבל מאחר שהם פונים, אני מנסה להקשיב. אולי כדי להביע דעה כאדם מבחוץ, על הסיטואציה שאותו פונה מתאר.

"יש נשים שפנו אליי אחרי שהבעל נטש אותן עם הילדים והן לא יודעות מה לעשות. פנתה אליי אישה דרוזית אחת שאמרה שהיא מאוד מתעניינת ביהדות ורצתה לברר איתי איך עובד תהליך הגיור. יש גם נערים שואלים בכל מיני עניינים של אמונה. זה באמת מגוון. מה שאני מרגיש שהוא 'גדול עליי', אני מפנה הלאה, נותן מספר טלפון של רב - ושידברו אתו".

הדף של הרב יצחק פנגר. יותר מהרבה סלבים

למרות הדילמות הלא-פשוטות, שפירא מעדיף להסתכל בעיקר על "התוצאות", כהגדרתו. "הנה, רק השבוע פנתה אליי משהי ואמרה שבעקבות הדף היא החליטה לעבור לחצאית. היא מרגישה שלא נוח לה יותר במכנסיים. הייתה אחת שסיפרה שהתחילה לכסות את הראש. אני לא מכוון לשם, אבל אם זה מגיע בזכות העמוד - אשרינו".

מי לה' - שיכתוב סטאטוס

שפירא כאמור, לא לבד. הקבוצות להפצת יהדות בפייסבוק צצות חדשות לבקרים, חלקן צוברות פופולריות גבוהה, חלקן הופכות לבמה עבור מספר חברים פעילים ודעתניים.

מלבד "מי לה' אלי" ו"ה' הוא המלך", תוכלו למצוא בפייסבוק את "אש התורה", שהביאה לחיינו את בחורי הישיבה המרקדים של ראש השנה וחנוכה, את "ראש יהודי" ועוד ישיבות וסמינרים שאוספים לייקים.

יעקב רביבו, המכונה בפי חברי הדף שבו הוא פעיל "הרב רביבו", הוא רק אחד מאותם עשרות רבות של מנהלי קבוצות להפצת יהדות. העמוד שלו אומנם קטן יחסית בהשוואה לאחרים, אך הוא נחשב לפעיל במיוחד. לא רק סטטוסים ותגובות מתגלגלים שם בין השותפים, אלא גם מפגשים בחיים האמתיים. ורביבו, שמקדיש בכל אחר-צהריים כמה שעות לטיפוח קשריו עם אנשי הפייס, מרגיש את "ייעודו היהודי בעולם הזה" דווקא בעולם הווירטואלי.

"הסטטוסים הם בעיקר על דברים שיעלו חיוך על שפתיו של יהודי", הוא מעדכן. "בדיחות, אמירות שנונות, שאדם יכול להיכנס וסתם ככה, לשמח את עצמו".

לרביבו עוד שלוש קבוצות בפייסבוק: "אהבת ישראל", "חברים", "שיעורי תורה" - אך הקבוצה של "יהדות און ליין"- היא הפייבוריט, והגדולה מכולן.

"האמת היא שנדר שנדרתי. לפני 15 שנה חליתי בסרטן, והבטחתי לעצמי שאם אני 'אצא מזה', אקדיש מעצמי לזיכוי הרבים. התחלתי עם מסירת שיעורים ביהדות, בהמשך פתחתי אתר אינטרנט. אבל היום כולם בפייסבוק וגם אני. בשנתיים האחרונות אני מרכז את הפעילות שלי שם".

"הורס בתים" ו"מציל נשמות טועות"

אבל עם כל ההצלחה שהרשת החברתית מביאה לקבוצות האלה, האמביוולנטיות על עצם השהות ברשת לא נעלמה. שפירא מדבר על "בתים שנחרבו", ועל שיעור הבגידות העולמי שצמח בעקבות הפייסבוק. ובאותה נשימה הוא מדבר על מדיה שיכולה להועיל אם ישתמשו בה כראוי.

רביבו מצדו מדבר על הפצת יהדות בכל מקום ולכל יהודי. כולם מבינים את האיסור הרבנים על הפייסבוק, כולם תומכים בו, ועם זאת החבר'ה, מרושתים וחברתיים היטב.

גם בכיר באחד מארגוני הקירוב המוכרים מספר שההחלטה של ארגונו להיכנס אל הפייסבוק לא הייתה פשוטה. "חשוב לי לציין שזה הגיע

מהשטח", הוא מבהיר. "אנשים באו לשיעורי תורה ולסמינרים, והם רוצים לשמור על קשר ביום-יום עם הרבנים".

ובכל זאת פייסבוק זה סוג של מוקצה לא?

"בטח. אני לא אמליץ למי שלא נמצא שם להיכנס רק בשביל הקבוצות שלנו, ממש לא. זה מיועד למי שכבר בפנים. למה זה דומה? תארו לכם שבאיזשהו מועדון לילה מישהו מתמוטט - ואין אף אחד בסביבה שיטפל בו. אפשר להגיד 'מצטער, זה לא מקום בשבילי' ולהשאיר אותו שם? לא, נכנסים ומצילים אותו, אין אופציה אחרת. ברשת החברתית יש אנשים ששואלים איפה התחבאנו עד עכשיו? יש נשמות שצועקות לנו שנציל אותם - האם נגיד להם לא?!".

עם כל הכבוד ל"משימות הצלה", לך אישית יש דף בפייסבוק?

"האמת שכן, אבל זה רק לחברים ומשפחה".