הצבא מתכנן לחסוך 600 מיליון ש' בשנה בבינוי

מאז 1969 נשמעים קולות במערכת הביטחון, הקוראים לערוך רפורמה מקיפה בנושא הבינוי בצבא, שעלותו כיום מוערכת ב-3 מיליארד שקל בשנה. נראה שדו"ח ועדת ברודט, שקבע לצבא יעד להתייעלות פנימית, והמאבקים המתוקשרים עם משרד האוצר לאחרונה, סביב הקיצוץ הנדרש בתקציב משרד הביטחון, עשו את שלהם והחל מה-1 בינואר 2012 תצא הרפורמה לדרך. הצפי לחיסכון - 20% מעלויות הבנייה של משרד הביטחון בשנה - כ-600 מיליון שקל.

בשנים האחרונות נעזר הצבא בחברת הייעוץ הבינלאומית, מקינזי, שבוחנת צדדים שונים של פעילות מערכת הביטחון ומייעצת לקברניטיה כיצד ניתן לייעל תהליכים על מנת לצמצם בעלויות. יועצי מקינזי בחנו במשך מספר חודשים את נושא הבינוי בצה"ל ובמשרד הביטחון והצביעו על 3 כשלים הגורמים להוצאות מיותרות.

ראשית, קבעו יועצי מקינזי, קיים נתק בין הגורם המתכנן לגורם המבצע. מרכז הבינוי בצה"ל מתכנן את הפרויקטים, קובע להם את היעדים ומציב את הסטנדרטים לבנייה. עם זאת, אגף הבינוי במשרד הביטחון הוא הגורם המבצע ולא פעם הוא אינו מצליח לעמוד בתכניות ששרטט הצבא.

כשל שני נוגע להתקשרויות של הצבא עם קבלנים מבצעים. נמצא כי הצבא מתקשר בחוזים עם הרבה קבלני ביצוע קטנים ואינו מצליח לעקוב אחר התנהלותם של אותם קבלנים ולוודא כי הם מבצעים את עבודתם כראוי. בצבא סבורים גם כי קבלנים רבים זוכים במכרזים דרך הצעות מחיר נמוכות שאינן מאפשרות להם לעמוד בהתחייבויות ומסתמכים על כך שעיכובים בבנייה באשמת הצבא ישמשו תירוץ להתחמקות מעמידה בהתחייבויות המכרז.

יתר על כן, ההתקשרויות עד כה לא נעשו מתוך שיקולים של חיסכון בעלויות אלא באופן מובהק מתוך שיקולים של איכות הביצוע. לדברי ראש המטה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה"ל, תת-אלוף עופר וולף, שיקולים כאלה נכונים כאשר מדובר בבנייה מבצעית (מיגון למוצבים, למשל), אך הם אינם מוצדקים כאשר מדובר בבנייה של משרדים או מגורים בבסיסי עורף. 

בעיה שלישית שנמצאה היא בעיית היעדר בקרה תקציבית על פרוייקטים של בינוי במערכת הביטחון. עד כה, כל זרוע בצבא (חיל הים, חיל האוויר וזרוע היבשה), תיכננה לעצמה את תקציב הבינוי ולא היה גורם-על המפקח על כלל הבינוי הצבאי.

כדי לתת מענה לשלושת הכשלים שנתגלו החליטה מערכת הביטחון לנקוט בשני צעדים: החל מתחילת שנת 2012 יאוחדו מרכז הבינוי בצה"ל ואגף הבינוי במשרד הביטחון לגוף אחד, אגף ההנדסה והבינוי (אה"ב). האגף יהיה אחראי על מתן בקרה וליווי לכל הפרוייקטים שיוזמת מערכת הביטחון וכך גורם אחד יתכנן, יבצע ויפקח על כל נושא הבינוי.

בנוסף, יעבור הצבא לשיטה אחרת של התקשרות מול קבלנים ויזמים. במקום להתקשר מול כל קבלן בנפרד, יוציא משרד הביטחון מכרזים לניהול פרוייקטים על ידי יזמים וחברות קבלניות גדולות שיוציאו לפועל פרוייקטים שלמים וגדולים ויקחו על עצמם את האחריות לעמוד ביעדים ולפקח על הקבלנים הקטנים שיבצעו את העבודות.

לאן ינותב הכסף שייחסך?

נתי אפרתי, שמונה למנהל האגף החדש, סבור שפעולת האגף תחסוך בשנה 20% מעלויות הבינוי של מערכת הביטחון, כ-600 מיליון שקל. "נוכל לבצע את מה שמוטל עלינו היום בעלות הנמוכה ב-20% ממה שעולה לנו לבצע את הפרויקטים היום ולקברניטים תהיה אפשרות להחליט מה הם רוצים לעשות עם הכסף - לבנות יותר כדי לצמצם את הפערים שקיימים בצרכי הביטחון או לנתב את הכסף למקומות אחרים".

לדבריו, מערכת הביטחון קשורה היום ב-1,400 חוזים שונים עם קבלנים, 1000 מהם מול קבלנים קטנים. בשיטת ההתקשרות החדשה ניתן יהיה לצמצם את מספר החוזים לכמות קטנה יותר של חוזים גדולים יותר וכך לחסוך בעלויות. "אנו מתכוונים לאחד הרבה חוזים קטנים לחוזים גדולים יותר ולבקש מחיר תחרותי יותר. ניתן גם ליזמים לתכנן פרוייקטים בשיתוף פעולה איתנו תוך הורדת מתח הרווחים שלהם".

כדי להוריד את מתח הרווחים של הקבלנים אפרתי ציין כי בכוונתו לנצל את יכולתו של הצבא להסתפק בסטנדרטים נמוכים יותר של בנייה כדי לקבל מחירים טובים יותר מאלה שמקבלים שוק האזרחי.