ברכת יעקב: כשכעסי העבר יוצרים מאבק ירושה

מדוע שיכל יעקב את ידיו, והעניק עדיפות לבנו הצעיר של יוסף? האם בגלל שידע את העתיד או מסיבה אחרת? מדוע יכול אב להעדיף בן אחד על פני אחרים? מדוע אבות משדרים העדפה ברורה בברכות, במינויים, ובירושות לאחד מילדיהם, בצעד שפעמים רבות ייצור מתח בין האחים ?

טורים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית:

• תוכנית החומש של יוסף: הלאמה ופטור לאנשי רוח
• פרשת השבוע: יוסף - היועץ האסטרטגי הראשון
• פרשת השבוע: לקחת מהעשירים זה לא בתורה
  

בפרשת ויחי מסופר שיוסף מכין את בניו לקבל ברכה מיעקב לפני מותו. את מנשה הבכור יוסף מעמיד מול ימינו של יעקב ואת הצעיר אפרים מול שמאלו של יעקב, כדי להתאים למנהג התקופה, ולשמר את כבוד הבכור. יעקב, שעיניו כבדו ולא יכול היה לראות, חיבק אותם, נישק אותם ואז בהפתעה שיכל את ידיו באלכסונים וייחד את ימינו לצעיר.

יעקב מברך את בני יוסף(ציור: בנג'מין ווסט)

יוסף, שידע שאביו לא רואה, התריע בפני אביו: "לא-כן אבי" וניסה פיזית להסיט את ידיו. יעקב שבפסוק זה מתואר ללא שם אלא כאבא סירב לשנות את ההחלטה. כפי שכתוב: "וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי, גם הוא (הגדול) יהיה לעם ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגויים".

לכאורה, ההסבר שמספק יעקב משכנע. הצעיר יצליח יותר ולכן נותנים לו עדיפות בברכה. אבל זה לא אמור להיות הפוך? רואים את העתיד ומחזקים את החלש, כדי שגם הוא יצליח באותה מידה? במחשבה נוספת, אולי צריכה להישאל השאלה - מדוע להתערב?

המניע הרגשי

אולי בכל זאת מדובר במהלך פחות רציונאלי ויותר רגשי מצידו של יעקב. אולי לא ראיית העתיד משחקת תפקיד אצל יעקב אלא ראיית העבר? ומתי השתנתה אצל יעקב התזה, הרי בילדותו, יעקב ייחס חשיבות רבה לבכורה? הוא אפילו רכש אותה מעשיו.

נראה שהכל מתחיל כשיעקב חווה בילדותו את אבא יצחק מעדיף את אחיו על פניו. "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב". הוא ייחס את האהבה היתרה לבכורתו של עשיו, ולכן רכש את הבכורה. בהמשך, בהונאה מתוכננת של רבקה, התחזה יעקב לעשיו, וקיבל את ברכת אחיו הבכור, מה שגרר עשרות שנות נדודים ויחסי איבה עם אחיו עשיו. בהמשך אצל לבן, סבל יעקב מהעדפת הבכורה, כשנאלץ לשאת את לאה שבע שנים לפני שנשא את רחל.

בהדרגה גדלה חיבת יעקב לצעירים. כבר כאבא צעיר העדיף את יוסף על אחיו הגדולים. הוא חזר על הדינמיקה פעם נוספת והעדיף את אפרים, מבלי שהם באמת הכירו, מאחר שהוא ראה באפרים את עצמו בצעירותו.

יוסף, שסבל מאותה העדפת צעירים שהובילה לכך שאחיו שנאוהו, ומכרו אותו מאותה סיבה, ניסה למנוע מאבק בין ילדיו. הוא ביקש מיעקב, דרך התזכורת, "אבי", שלא יחזור על אות טעות פעמים, אך זה לא עזר.

אכן קורה שרגשות מהעבר משפיעים על הבחירה האחרונה בחייו של אדם. רגשות אלה אינם קשורים לצאצאים, אלא לילדותם או לעברם של דור ההורים. כשבחירה אחרונה זו עוסקת בהעברת הירושה, היא מנציחה פעמים רבות ריב בין יורשים ויוצרת פירוד בין משפחות.