בלי ליבה: חרדים לומדים לעבוד

עוד בערוץ היהדות - קראו:

• איפה המשב"ק של הגאב"ד?
• גם אתם מוזמנים ל"קידוש קלאב"?
• בלי כסף שחור, גם העדה החרדית תעבוד/ יצחק טסלר   
  

בקטלוג של "לומדה" מעל ל-30 קורסים שונים, כשהבייבי החדש הוא קורס ייננות המכשיר את התלמידים לעבודה ביקבים מסחריים, או לפתוח יקבי בוטיק. לצד זאת, אפשר ללמוד קורסים לפיתוח אפליקציות לסמארטפונים, קורסים לתיקון מכשירי חשמל ביתיים או הכשרת מזכירות רפואיות. אבל מה שהופך את המקום למיוחד באמת הוא לא היצע הקורסים הגדול, אלא העובדה שהמקום נפתח על-ידי זוג חרדי, וכל הלומדים במקום חרדים. וכן, כמובן שהקורסים נפרדים לגברים ולנשים.

לא קריירה, פרנסה

"לומדה" הוא יוזמה של יעקב ורבקי ירוסלבסקי, זוג חסידי ברסלב (לא מהסוג המקפץ), שהחליטו "להמציא את הגלגל" - כלומר, לפתוח מסגרת הכשרה מקצועית לחרדים, מה שלפני 20 היה נשמע בעיקר כמו פנטזיה עם אפס אחיזה במציאות המגזרית. את הצעד הראשון עשתה רבקי, ולאחר כמה שנים בכולל, הצטרף יעקב ונכנס לעבודה, חמוש בתואר במנהל עסקים.

אצל הנשים מככב מסלול המזכירות הרפואית. "יש לנו כבר דור שני של תלמידות"(צילום: טלי פרקש)

כילד ירושלמי ירוסלבסקי עוד זוכר את "קו הגבול" שתחם את האזור, והמאבקים שהתחוללו בפתחו. "היו פה הפגנות, והרבה", הוא מספר. "היה כאן

קולנוע, שהיה פתוח בשבתות. זה היה המעוז של החילוניות בעינינו. בהתחלה חששתי שאם אני אפתח פה את כיתות הלימוד אנשים לא יבואו, בגלל המיקום".

אבל הם באו, בזוגות, בקבוצות וגם לבד. מכל קצות הקשת החרדית הם הופיעו על מפתנם של בני הזוג, ואף מבדלני "מאה שערים" מגיעה מאז ועד היום, נציגות מכובדת. רובם של הפונים, חוששים. מבקשים מהירוסלבסקים סיור מקדים במקום. מציצים לכיתות רק כדי לגלות שיושבים שם חרדים בדיוק כמותם, ורק אז - חוזרים רגועים למדור הרישום.

ירוסלבסקי, נאמן לשיטתו, לא הולך לחזר אחרי אף אחד לטובת העסק. "אני לא מוציא אנשים מהכולל. הם יודעים שאנחנו קיימים ומי שצריך בא", הוא אומר. "אנחנו גם לא מדברים על קריירה, אלא על פרנסה. הגישה שלנו באה מתוך הבנה לצרכים הייחודיים של המגזר, יש בינינו שותפות אידיאולוגית על חשיבותה של התורה, אין פה פטרונות משום סוג. בא אברך שצריך דחוף הכנסה, והם תמיד באים כשכבר כלו כל הקצין, ואנחנו דואגים לארגן לו מקצוע מתאים ומכניס - ובעיקר מהיר".

גם רבקי מסכימה: "אין לו זמן ללכת עכשיו לאקדמיה, לשלוש שנים, הוא צריך הכנסה כאן ועכשיו. הרבה פעמים הוא כבר חי על חובות, כך שגם ההוצאה הבסיסית של שכר לימוד גדולה עליו".

לא תמצאו כיתות מעורבות

אין ספק כי הקונספט שפיתח הצמד עובד היטב, ואיתו גם ההפרדה המגזרית "גלאט כשר" בין הלומדים והלומדות ב"לומדה". המשרד של רבקי הוא בצדו השמאלי של המבנה - המחלקה הנשית, שם ממוקמת גם המזכירות. יעקב מנהל את המקום מצדו הימיני, במחלקת הגברים. ויש גם שלטי הכוונה לטובת האורחים והמבקרים.

הזמנים מסונכרנת להפליא עד אחרון הקורסים - לשעת גברים ושעת נשים(צילום: טלי פרקש)

הכיתות נפרדות מגדרית ופועלות בשיטת "הכיסא החם" - זו הולכת וזה בא. מערכת הזמנים מסונכרנת להפליא עד אחרון הקורסים - לשעת גברים ושעת נשים. אין ולא יהיה מצב של לימוד מעורב, גם לא כיתה ליד כיתה. "השעות חופשיות" לעבודה על מחשב, אף הן ממודרות מגדרית.

בבוקר רבקי ירוסלבסקי מגיעה ראשונה ל"זמן בנות". בעלה באותו זמן יושב ולומד תורה בכולל "מיר". לקראת הצהריים הם נפגשים בשעת הדמדומים של החלפת המשמרות בין הנשים לגברים. בארבע היא חוזרת הביתה לבן הזקונים שבכיתה ב', והוא נשאר עם התלמידים.

ב"לומדה" יש גם תקנון צניעות לבנים ולבנות. "לא נוקשה כמו בסמינרים", ממהרת ירוסלבסקי להרגיע, "רק כדי לוודא שהכללי הצניעות המקובלים אצלנו נשמרים".

וואס איז עפיצות?

יעקב ירוסלבסקי מרוצה מאוד מקורס הייננות. לדבריו, שלושה עשר אנשים מהקורס החליטו לפתוח יקבי בוטיק משלהם, וגם שאר הבוגרים, אל דאגה, כבר מסודרים. "זיהינו את הצורך של יקבים דווקא לעובדים שומרי תורה ומצוות בגלל נושא הכשרות", הוא מסביר. "חוץ מזה, אצלנו מקובל מאוד הנושא של יין ביתי, עוד לפני שהצמידו לו את הכינוי 'בוטיק'. אז יש מי שרוצה להתמקצע בזה ובאווירה מתאימה".

אצל הנשים מככב מסלול המזכירות הרפואית, שבני הזוג היו הראשונים לזהות את הפוטנציאל שלו בקרב נשות המגזר. "היום כמעט לכל קופת חולים או סניף שאני מגיעה אני פוגשת בוגרות שלנו. יש לנו כבר דור שני של תלמידות, יש כאלה שאמא שלהן רכשה פה מקצוע ועכשיו היא שולחת את הבנות".

ועם זאת, שניהם מבינים כי ההכשרה המקצועית, היא רק צעד בדרך להשכלה אקדמית. כזו שאכן תיתן לבוגרים "פרנסה בכבוד". את התפיסה הזו מיישמים השניים קודם כל בבית. בכורתם של בני הזוג בעיצומם של לימודי מנהל עסקים, בקבוצה חרדית. "זה כבר לא שוליים" אומרת רבקי, "אלא המיינסטרים של המגזר. באותה קבוצה לומדת בת של אדמו"ר מוכר בירושלים. אלה בנות איכותיות שרוצות עבודה איכותית בעתיד".

הבת השנייה גם היא באקדמיה, לומדת ריפוי בעיסוק, והאחרונה חביבה מתלבטת עדיין בין עבודה סוציאלית לקלינאיות תקשורת – כולם, אגב, מקצועות הנלמדים היום במוסדות אקדמים המיועדים למגזר החרדי. אך אם לנשים זה קשה אך עדיין אפשרי, לגברי המגזר האקדמיה עדיין נותרה חלום יפה ורחוק, ורובם לא יכולים להרשות לעצמם לפסוע לשם בגלל חסמי זמן, כסף ובעיקר פערי ידע.

ירוסלבסקי מעדן מעט את הפסימיות עם הנתונים שבידיו. לדבריו, כמומחה עם תעודות לחלומות בלתי אפשריים,

הבלתי יאומן כבר קורה בשטח. "יש מהפך אדיר בשנים האחרונות. כש'לומדה' הוקמה היו לנו 60% תלמידות, 40% תלמידים. היום אנחנו עומדים על 90% גברים ו10% נשים בלבד. רובן פונות כבר לאקדמיה. זה שינוי עצום בתפיסה בתוך המגזר בעשרים השנים שחלפו. הפתיחות ללימודים רק הולכת וגודלת. כי הבינו שבלי מקצוע אין הכנסה טובה".

ומה עם לימוד תורה?

"תלוי אצל מי מדברים. בחברה החסידית היציאה למעגל העבודה היא מובנת מאליה, לכן מלבד החסמים של איפה בדיוק ללמוד ומה, הדרך פתוחה בפניהם. אצל הליטאים זה לא פשוט - שם יש גם את החסמים של הסביבה עצמה כמו ההורים, והחברים שהוא משאיר בכולל. אנחנו ערים לנושא ולכן גם במקצועות עצמם יש דגש גם על מסלולים תורניים. כמו לדוגמה 'עריכה תורנית', שזה אחד הקורסים המבוקשים ביותר שלנו, שמלמד עריכה לשונית ועימוד. תבואי לכאן בערב, תראי בכיתה הכי גדולה שלנו 200 אברכים. למי שנכנס מבחוץ זה נראה ממש כמו כולל- זה בדיוק האווירה שאנחנו רוצים לשמר, לצד הפרנסה כמובן".