פרקליטי ביטוח לאומי שובתים, הנזקקים סובלים
רוצה קצבה? חכה עוד שנה. זו התשובה שמקבלים אזרחים רבים, בהם נכים, נפגעי פעולות איבה, קשישים ומובטלים, בעקבות דחיית 850 דיונים בבתי הדין. הפרקליטים, המוחים על פגיעה בתנאי שכרם, טוענים: ההנהלה מפגינה כלפי לקוחות המוסד את אותה אטימות שהיא מפגינה כלפינו
עיצומי הפרקליטים בביטוח הלאומי נכנסו היום (ב') לשבוע השלישי. במסגרת העיצומים, הפרקליטים אינם מגיעים לדיונים בבית הדין לעבודה על ערעורים של נזקקים שהביטוח הלאומי מסרב לתת להם קצבאות, והדיונים נדחים לעתים לתקופות ארוכות. מנתוני ועד הפרקליטים עולה, כי עד כה נדחו כ-850 דיונים בגלל השביתה, שרובם ככולם נוגעים לזכויות של אנשים קשי יום.
כך, לדוגמא, אירע לעידית (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת), מצפון הארץ, שבן זוגה נפטר ב-2006, והיא לא זכתה לקבל קיצבת שארים. כיוון שהייתה הידועה בציבור של בן זוגה ולא התחתנה עמו רשמית, ומכיוון שאין להם ילדים משותפים, הביטוח הלאומי דחה את תביעתה לקיצבה, והיא הגישה ערעור. הדיונים בערעור מתקיימים פעם בשנה בממוצע ונדחים שוב ושוב. בשבוע שעבר היה אמור להתקיים, סוף סוף, הדיון בעניינה - אבל הוא נדחה שוב.
עמוס (שם בדוי) מרמת גן, בעל 70% נכות, ביקש מימון לטיפול רפואי, שלטענתו הוא דחוף ויקר. הדיון בעניינו נמשך כבר ארבעה חודשים, ונדחה שוב בגלל העיצומים. יפית (שם בדוי) נמצאת בחודש השמיני להריונה ושוכבת כבר שלושה חודשים בבית בשמירת הריון, אך בשל סירובו של הביטוח הלאומי לשלם לה דמי שמירת הריון ועיכובים בדיון בתיק - אין לה שום מקור הכנסה. הדיון בעניינה נדחה גם הוא בגלל העיצומים.
בין התיקים שנדחו נמנים גם תביעות של נכים לקבלת קצבה, טיפול רפואי או ציוד, שלא יתקבלו עד שבית הדין לא ידון בהן; תביעות של נפגעי עבודה; נפגעי פעולות איבה; מובטלים שלא קיבלו מכתב פיטורים והביטוח הלאומי אינו מכיר בזכאותם לדמי אבטלה; נכים וקשישים במצב סיעודי שאינם מקבלים אישור להעסיק עובד; ועוד ועוד.
"חיכינו שנה עד פתיחת העיצומים"
סכסוך העבודה בין הפרקליטים להנהלת המוסד החל בחודש מאי. הפרקליטים טוענים כי ההנהלה החלה לנקוט בצעדים חד צדדיים שפוגעים בשכר הפרקליטים. ההנהלה דורשת, לטענתם, שהם יחתימו כרטיס נוכחות פעמיים ביום במקום פעם אחת בלבד, למרות שרוב ימי העבודה שלהם מתחילים במשרד ומסתיימים בבית הדין או להיפך. כמו כן, הם טוענים כי לא משולם להם שכר עבור שעות עבודה נוספות מהבית. שינוי התנאים מוריד את שכרו של כל פרקליט, לטענתם, בכ-2,000 שקל לחודש בממוצע.
עוד דורשים הפרקליטים - מאחר והם ממילא כבר נמצאים בסכסוך עבודה, כי ההנהלה תשווה את תנאיהם לאלה של הפרקליטים עובדי המדינה, כולל 25 ימי חופש בשנה במקום 22, עשרה ימי בחירה במקום שניים, שבעה ימי כוננות במקום שישה ו-50 שעות עבודה מהבית במקום 0.
"מכיוון שאנחנו עוסקים באנשים עם מקרים קשים ובדיני ביטחון סוציאלי, חיכינו כמעט שנה עד שפתחנו בעיצומים", אומרת חברת ועד הפרקליטים, ענת רישין-נקש, "אבל גם לנו יש זכויות וההנהלה מצפצפת עלינו. כעת, כשפתחנו בעיצומים, ההנהלה מפגינה כלפי לקוחות המוסד את אותה אטימות שהיא מפגינה כלפינו ואינה עושה דבר כדי להפסיק את העיצומים. היא האשמה בסבלם של הלקוחות".
מהנהלת הביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "אנחנו קוראים לפרקליטים לחזור לעבודה ולפתוח בדיונים ובהידברות. לא ניתן לפתור מחלוקות באמצעות עיצומים אלא אך ורק באמצעות משא ומתן".