האונייה טבעה. הניצולים יכולים לתבוע?
על מי מוטלת האחריות לפיצוי הניצולים וקרובי ההרוגים באסון ימי? חלק מעורכי הדין טוענים כי בעלי האונייה מחוייבים לפצות, בעוד שאחרים טוענים כי לפי אמנות בינלאומיות גם הנוסעים שותפים להרפתקה. "הנוסע ובעל הספינה נמצאים באותה סירה"
שום תביעה משפטית לא תחזיר את האנשים שטבעו באונייה האיטלקית "קוסטה קונקורדיה" . אבל האם הניצולים או קרובי ההרוגים יכולים לתבוע את חברת הספנות או חברות הנסיעות על הסבל, הפגיעות ואובדן הרכוש שנגרם להם?
"הטיטאניק של 2012" - עוד כותרות:
- 7 ישראלים ניצלו באונייה שטבעה, הקברניט עצור
- חברת הספנות: הקפטן סטה מהנתיב ללא רשות
- הטביעה: "כמו שאונייה תעלה על הטיילת בת"א"
- בחליפות הצלה: סרט ישראלי מהספינה הטובעת
"אחריותה של חברת הספנות היא ברורה"
עורכת הדין, המומחית לנזיקין, ענת קאופמן, טוענת שהאחריות לתאונה מוטלת באופן חד משמעי על בעלי האונייה וכי הוא יצטרך לפצות את הנוסעים. "הרוב המכריע של הנוסעים, אם לא כולם, מבוטחים בביטוחיי נסיעות לחו"ל, תאונות אישיות וכיוצא באלה", אומרת קאופמן, "אלא שהביטוחים אינם חלים על נזקים שמכוסים בביטוח הנסיעות, אלא על נזקים שעולים בהרבה על סכום הפוליסה או שאינם כלולים בפוליסה, כמו נזק עקב אסון טבע.
"תביעה נגד אוניית נוסעים ניתן להגיש נגד חברת הנסיעות שמכרה ללקוחות את הכרטיסים או נגד חברת הספנות עצמה", אומרת קאופמן, "תקדימים משפטיים מלמדים שאת חברת הספנות ניתן לתבוע באיטליה, שבה התרחשה התאונה, במשרדים הראשיים של החברה, או במשרדיה בישראל - אם יש לה כאלה ואם התובע רכש בהם את הכרטיסים.
"במקרה הספציפי הזה, האונייה שייכת לחברת הספנות קרניבל קרוז שבשליטת מיקי אריסון ויש לה משרד רשום בישראל, ולכן לא תהיה בעיה לתבוע כאן.
"גם תייר שאינו ישראלי יוכל לתבוע בישראל את חברת הטיולים ממנה רכש את השיט או את חברת הספנות", מדגישה קאופמן, "התביעה יכולה לחול גם על נזקי רכוש וגם על נזקי גוף, כיוון שהחוק אינו מבחין ביניהם.
"אחריות של חברת הספנות לנזק היא ברורה: היא אחראית לשיט, היא הבעלים או השולטת באונייה ועליה החובה לוודא כי האונייה תקינה וכי הצוות, לרבות רב החובל, מיומן ובקיא בנתיבים בו מתעתדת האונייה לעבור. לגבי חברת הטיולים, הלקוחות יוכלו לטעון כי בהיותה משווקת את השיט וגובה כסף עבורו, חובה עליה להבטיח את בטיחות התיירים גם כן. אמנם חובתה אינה זהה לחובת חברת הספנות מבחינת חומרתה, אך בהיותה חברה המשווקת טיולים מסוג זה, עליה לדעת ולצפות את גרימת הנזק במקרה תקלה באונייה או טעות אנוש".
"הים אומר את המילה האחרונה"
לא כל עורכי הדין מסכימים עם קאופמן. עורך הדין המומחה לדיני נזיקין, יואב הריס ממשרד טיקוצקי צדרבוים ושות', טוען כי האחריות לאסון אינה מוטלת במלואה ובאופן אוטומטי על חברת הספנות.
"חשוב להבין כי המסע הימי היה ונותר הרפתקה משותפת לבעלי האונייה ולמשתמשים בה", אומר הריס, "האירוע הנוכחי הוכיח גם הוא כי עם כל הכבוד לקדמה הטכנולוגית, הים, בסופו של יום, הוא זה שאומר את המלה האחרונה, ואירוע נזק, שקיעה, דליפת דלקים וכדומה, מתרחשים למרבה הצער, תוך שהם מסבים נזק לכל הנוגעים בדבר".
לדברי הריס, "בעלי האונייה והמשתמשים בה מצויים 'באותה הסירה', תרתי משמע. הבעלים שילח אל הים אונייה שרכש, במחיר של עשרות מיליוני דולרים, ואילו הנוסע שם את מבטחו באונייה והפקיד בידיה את חייו ואת המטען שלו. שניהם למעשה חסרי שליטה מוחלטת בגורל המסע הימי.
"יחסי הבעלים עם הלקוחות נקבעו בשנת 1921 באמנת "האג-וויסבי" ואחר כך ב-1974 באמנת אתונה. על פי האמנה, אמנם בתחילת המסע הימי הבעלים מחויב להעמיד אונייה תקינה למטרות המסע, אולם משיוצאת האונייה למסעה, הבעלים אינו אחראי להפסד או נזק הנובעים מתוך מעשה, רשלנות, או מחדל של רב החובל בניתוב או בניהול האונייה.
הריס מספר על מקרה, בו "רב חובל של אונייה בשם Tasman Pioneer סטה מנתיב ההפלגה המיועד אל נתיב מועד לפורענות וסיכן אותה בעלייה על שרטון. הוא אכן עלה על שרטון ואף נמנע מלדווח על כך במועד, וכתוצאה מכך מטען שהיה על סיפון האונייה ניזוק ואבד. לבסוף קבע בית המשפט הגבוה בניו זילנד כי בעלי האונייה, על פי כללי האמנה, אינו אחראי לנזק שנגרם למטען.
"באמנת אתונה נקבע כי המוביל הימי יהיה אחראי לנזק שנגרם כתוצאה ממוות או פציעה לנוסע וכן לאובדן או נזק למטענו של הנוסע, אם אירע במהלך ההפלגה וכתוצאה מרשלנות של המוביל או נציגיו. אולם במקביל לכך, יש באמנה סעיף המגביל את היקף החבות ל-700 אלף פרנקים שוויצרים.
"בעדכון משנת 2002 נקבע כי הסכום מוגבל ל-250 אלף דולר למקרה של מוות או נזק גופני ול-2,250 דולר לנוסע במקרה של נזק למטען. האמנה קובעת כי תביעות מטעם נוסעים תוגשנה לבתי המשפט במדינה שבה נמצא התובע, בנמל המוצא של האונייה, בנמל היעד שלה או במדינה שבה נרכש הכרטיס".
לפנייה לכתב/ת 
