80% מהיהודים בישראל: מאמינים באלוהים
בעשור האחרון גדל אחוז הדתיים והחרדים, כשבמקביל נרשמה ירידה באחוז המסורתיים והחילונים. מסקר היהדות הענק של מכון גוטמן וקרן אבי חי עלה כי 63% לא אוכלים בשר וחלב, אבל 65% רואים טלוויזיה בשבת. וכמה מחכים למשיח?
80% מיהודים בישראל מאמינים באלוהים - כך עולה מתוצאות מחקר מקיף במיוחד שערך מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה, ושתוצאותיו מתפרסמות לראשונה היום (ה'). למעשה, המחקר הוא המשך לשני סקרים קודמים, שנערכו בשנים 1991 ו-1999, וההשוואה ביניהם מגלה כי בעוד שבשנות ה-90 נמדדה ירידה מסוימת בזיקה למסורת היהודית, בשנות ה-2000 נרשמה עלייה, עד לחזרה לערכים שנמדדו ב-1991 ואף מעבר להם.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
הסקר נערך עבור קרן אבי-חי בישראל בשנת 2009 (תוצאותיו מתפרסמות רק עתה בשל פטירתו של ראש צוות המחקר, פרופ' אשר אריאן, בעיצומה של העבודה). בסקר השתתפו 2,803 יהודים ישראלים בראיונות פנים-אל-פנים – מדגם מייצג של אוכלוסיה זו.
שכר ועונש
חלקו הראשון של המחקר עסק ביחס האישי לדת. ככלל, ב-2009 אחוז גדול יותר של יהודים מגדירים את עצמם דתיים או חרדים בהשוואה לעשור קודם לכן: 3% הם "חילונים אנטי-דתיים" (לעומת 6% ב-99'), 43% "חילונים" (לעומת 46%), 32% "מסורתיים" (לעומת 33%), 15% "דתיים" (לעומת 11%) ו-7% חרדים (לעומת 5%).
למרות ש-46% מהנשאלים הגדירו את עצמם חילונים, הרי שמתברר כי אין לכך קשר ישיר לאמונה בכוחות עליונים
ובאמיתותה של הדת היהודית. פרט לעובדה שארבעה מכל חמישה יהודים ישראלים מאמינים האלוהים, מתוצאות המחקר עלה כי 77% משוכנעים ש"כוח עליון" מכוון את העולם, 72% סבורים שלתפילה יש כוח לשפר את מצבו של האדם, 67% משוכנעים כי היהודים הם העם הנבחר ו-65% סבורים כי התורה והמצוות הן צו אלוהי. על-פי 34% מהנשאלים, יהודי שלא מקיים מצוות מסכן את בני עמו.
בעניין ההשלכות של ההתנהלות האנושית, 80% חושבים שיש גמול למעשים טובים, ולדעת 74% יש עונש על מעשים רעים. 56% מאמינים בחיים שאחרי המוות ב"עולם הבא" ו-51% מאמינים בביאת המשיח.
עוד יותר מאשר האמונה הכללית ביהדות, מהסקר מתברר כי אחוז גבוה מאוד של יהודים מייחס חשיבות לעריכת טקסים יהודיים מסורתיים בציוני-דרך מרכזיים בחייו של אדם: 94% העידו כך ביחס לברית מילה, 92% בנוגע ל"שבעה" לאחר פטירת קרוב משפחה, 91% בנוגע לבר-מצווה, 90% בנוגע לאמירת "קדיש" על הורים שנפטרו, 86% ביחס לקבורה לפי המסורת היהודית ו-83% ביחס לקיום בת מצווה.
80% ראו חשיבות לנישואים בברכת רב, אך בה בעת כמחצית מהנשאלים (51%) סבורים כי שיש להנהיג בארץ נישואים אזרחיים, שלא דרך הרבנות.
שבתות וחגים
למרות האחוז הגבוה למדי של מאמינים במצוות כצו אלוהי, רק כשליש מהמשיבים העידו כי הם שומרים על השבת ב"מידה רבה" או "שומרים על כל דקדוקיה".
רוב היהודים בישראל שומרים על סממנים מסורתיים: 84% מבלים עם המשפחה, 69% עורכים סעודה מיוחדת, 66% מדליקים נרות ו-60% עושים קידוש. מנגד, 65% צופים בטלוויזיה או מאזינים לרדיו ביום המנוחה, ו-52% גולשים באינטרנט. 37% מקיימים פעילויות ספורט או הולכים לים, 29% מבלים או אוכלים מחוץ לבית, 16% עורכים קניות ו-11% עובדים.
בדומה לשבת, גם החגים זוכים למקום של כבוד בציבור הישראלי. 85% ממשתתפי המחקר סבורים שחשוב לציין את חגי ישראל על-פי המסורת - אבל כמה מיישמים זאת ברמה האישית? 82% מדליקים נרות חנוכה, 68% צמים ביום כיפור (באופן מלא או חלקי) ו-67% מתנזרים מחמץ בפסח. לעומת זאת, 36% בלבד משתתפים בקריאת "מגילת אסתר" בפורים ו-20% ב"תיקון ליל שבועות".
זה כשר?
ומהחגים - שבהם בדרך כלל יושבים סביב שולחן מלא כל טוב - אל הכשרות: מרבית היהודים בישראל אוכלים מזון שהוא "כשר" בביתם (76%) וקצת פחות מקפידים על כך גם מחוצה לו (70%). עם זאת, רק 63% מקפידים שלא לערבב בין הבשר והחלב. 72% מעידים שהם לעולם לא אוכלים בשר חזיר - כשההנמקה השכיחה לכך היא המצווה הדתית.
נתונים נוספים מגלים כי 71% סבורים שחשוב ללמוד תנ"ך ומקורות יהודיים אחרים, אך רק בין 10% ל-20% עושים זאת בפועל. 13% מתייעצים עם רבנים בעניינים אישיים ו-24% פוקדים קברי צדיקים.
פילוח התוצאות בחלקו הראשון של הסקר מלמד כי בקרב המזרחיים יש יותר דתיים ומסורתיים ופחות חילונים. בקרב בעלי הכנסה או השכלה גבוהה ישנם יותר חילונים ופחות מסורתיים. ככלל,רוב הנשאלים העידו שאין שינוי ברמת שמירת המצוות, לימוד היהדות או "הרגשת הדתיוּת" שלהם, ביחס לעבר.
דת ומדינה
חלקו השני של המחקר בחן את עמדות המשתתפים בנושאים ציבוריים של דת ומדינה. על השאלה הרגישה והנפיצה ביותר ענו 85% מהחרדים ו-49% מהדתיים כי יצייתו להלכה ולא לחוק או לערכים דמוקרטיים במקרה של התנגשות בין השניים. לעומת זאת, 84% מהחילונים האנטי-דתיים, 65% מהחילונים שאינם אנטי-דתיים הצהירו שיעדיפו את הדמוקרטיה. 48% מהמסורתיים אמרו "לפעמים כך ולפעמים כך".
בסך הכל, 44% מכלל הנשאלים יצייתו לחוק ולדמוקרטיה, 20% להלכה ול-36% אין הכרעה חד-משמעית.
ככלל, היהודים בישראל מביעים עמדה אוהדת כלפי ביטויים של דת ומסורת במרחב הציבורי הישראלי, אך במקביל הם מבקשים לשמור על חופש בחירה אישי. כך למשל, בכל הנוגע לשבת הציבורית - רוב ניכר נרשם לטובת מתן אפשרויות לפעילות חולין: 68% בעד פתיחת בתי קפה, מסעדות ובתי קולנוע ביום המנוחה, 64% תומכים בקיום אירועי ספורט, 59% בעד הפעלת תחבורה ציבורית ו-58% בעד פתיחת מרכזי קניות.
מרבית היהודים הישראלים העידו כי הם "מתעניינים" או "מתעניינים" מאוד במקומה של הדת במדינת ישראל (65%) ובמשמעותה
של "מדינה יהודית" (70%). כמחציתם סבורים שהחיים הציבוריים בארץ צריכים להמשיך להתנהל כפי שהם היום, כרבע סבורים שישראל צריכה להיות יותר דתית, וכרבע סבורים שהיא צריכה להיות פחות דתית.
יהודים ישראלים רבים מתעניינים בשאלה "מיהו יהודי" ומקבלים את העמדה הרשמית של מדינת ישראל, התומכת בגיור אורתודוכסי. כך, 73% סבורים כי מי שעבר גיור כהלכה הוא יהודי, גם אם אינו שומר מצוות. 48% אמרו כי גם מי שעבר גיור שאינו אורתודוכסי נחשב ליהודי, 40% כוללים בעם ישראל גם בן לאב יהודי ואמא נוכרית ו-33% קובעים כי כל מי שמרגיש עצמו יהודי – הוא יהודי.
- ביום ראשון הקרוב (29/1) יציגו פרופ' תמר הרמן ואיילה קיסר-שוגרמן את עיקרי ממצאי הדו"ח בבית אבי חי, בשעה 20:00. הכניסה לאירוע - ללא תשלום.
לפנייה לכתב/ת 
