שנה אחרי ההפיכה: געגועים לעידן מובארק?
לפחות מהבחינה הכלכלית, המצרים מתחילים להתגעגע לעידן מובארק. האנרכיה והאלימות גרמו להפסדים של 100 מיליארד דולר כתוצאה מהשבתת מפעלים ומתיירים שמפחדים לבוא. הממשלה הבאה תצטרך לקצץ בסובסידיות הגדולות, איך עושים זאת כשחרב ההפיכה מונחת על הצוואר? שנה להפיכה
עם כל החסרונות של משטר מובארק והיו לא מעטים כאלה, רבים במצרים כבר מדברים על התקופה הזו בערגה. שיחה עם עמיתים בקהיר מלמדת כי הביטחון האישי כיום ברמה ירודה וכך גם אפשרויות הפרנסה, וזאת בהשוואה לשנה שנתיים קודם לכן.
לא בכדי, רבים מבני המעמד הבינוני המשכיל שאינם נמנים על תומכי הזרם האיסלאמיסטי לוטשים עיניים בתקווה למדינות המפרץ, ובדגש על דובאי במטרה למצוא שם תעסוקה.
סקרים אחרונים שבוצעו במצרים מצביעים על כך שהנושא הכלכלי עומד בראש מעייני המצרים. עניין זה לא נעלם מעיני תנועת "האחים המוסלמים", המנצחת הגדולה בבחירות לפרלמנט. ראשיה מאותתים לקהילה הבינלאומית כי המאמץ עתה הוא לשקם את הכלכלה.
במסגרת זו, נשלחו מסרים מרגיעים לארה"ב על כיבוד הסכמי השלום (הסיוע האמריקני חיוני ביותר למשק המצרי) וכן הואצו המגעים עם קרן המטבע הבינלאומית כדי לחתום על הסכם הלוואה בשווי של 3.2 מיליארד דולר כבר בימים הקרובים. "האחים" גם פיזרו מסרים מרגיעים באשר למגזר התיירות שהכנסותיו חיוניות לקופה המצרית (בממוצע כ-12 מיליארד דולר בשנה).
נזקי ההפיכה: 100 מיליארד דולר
משימת ההנהגה המצרית החדשה בתחום הכלכלי אינה קלה. כדי להתחיל ולנסות לשקם את ההריסות ישנו קודם כל צורך להשיב את הביטחון והסדר. כיום, קווי ייצור רבים מושבתים והכאוס מתבטא בחסימת כבישים ובהתפרצויות למתקני ממשל ומפעלים (ולא רק בסיני).ישנן הערכות שונות לגבי מידת הנזק שנגרמה למשק המצרי בשנה האחרונה. ההערכות נעות בין 60 ל-100 מיליארד דולר. הערכות אלה לוקחות בחשבון את הנזקים שנגרמו למגזרים שונים במדינה ובכלל זה מגזר התיירות שדיווח על ירידה של 56% במספר התיירים הנכנסים, שלא לדבר על הנזקים לייצוא הגז הטבעי בשל החבלות החוזרות ונשנות בצינורות הגז בצפון סיני.
במצרים מעריכים כי בשנה האחרונה נסגרו במדינה קרוב ל-5,000 מפעלים, רובם קטנים ובינוניים. למעלה מ-200 אלף מצרים איבדו את מקום עבודתם. נקודת האור היחידה בינתיים היא תעלת סואץ שממשיכה לפעול בצורה סדירה חרף השביתות והאלימות. הכנסות התעלה בשנה שעברה הסתכמו בכ-5 מיליארד דולר.
מלכוד הסובסידיות
ממשלת המעבר המצרית אישרה לשנה זו תקציב של כ-80 מיליארד דולר. כשליש מסכום זה יופנו לסובסידיות (בעיקר דלקים), עלייה של כ-23% לעומת התקציב האחרון בעידן מובארק. הדבר הזה מעיד יותר מכל על החשש של הפוליטיקאים מהרחוב ומתביעותיו. הלוואה מצד קרן המטבע תחייב את הממשלה לקצץ בסעיף זה. כיום נוצר מצב אבסורדי שהדלק המסובסד במצרים זול יותר בהשוואה ליצרניות נפט מובילות דוגמת אלג'יריה.
בשנה האחרונה איבדה מצרים כ-20 מיליארד דולר מעתודות המט"ח שלה והיא מתקרבת במהירות לקו האדום בהקשר זה. יהיה מעניין לראות האם דווקא ממשלת האחים המוסלמים תהיה זו שתצא לעימות מול הרחוב סביב הקיצוץ המכאיב של הסובסידיות.
דורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת)
לפנייה לכתב/ת 
