מפתיעות כצפוי: הג'איינטס והפאטס קסדה בקסדה
הקבוצות מניו יורק וניו אינגלנד ייפגשו בלילה שבין ראשון לשני בסופרבול ה-46 שייערך באינדיאנפוליס. כל אחת מהן היא הפתעה בפני עצמה, ואלופה יותר מראויה. איך זה ייגמר?
אם בכתבת פתיחת העונה הייתם אומרים לנו שהסופרבול יפגיש את ניו אינגלנד פטריוטס וניו יורק ג'איינטס, היינו אומרים שיש מצב, אבל זה נראה קצת מופרך.
עוד ב-ynet ספורט:
אם איפשהו באמצע העונה הייתם אומרים לנו שהסופרבול ה-46 יפגיש את הפטריוטס והג'איינטס, היינו אומרים שזה נשמע די חסר בסיס, ועדיף לשים את הכסף במקום אחר. אם בסיכום העונה הסדירה הייתם אומרים לנו שהסופרבול יפגיש את הפטריוטס והג'איינטס, היינו ממליצים לכם בחום לבדוק אם הראש שלכם הוברג כמו שצריך בחזרה, אחרי שהרופא בדק אתכם בפעם האחרונה.
אבל כנגד העובדות הקרב לא הוגן. הן תמיד מנצחות. גרין ביי פקרס? גמרו את כל הכוח שלהם בריצת ה-1:15, ושכחו שיש גם פלייאוף. סן פרנסיסקו פורטי
ניינרס ובולטימור רייבנס? אי אפשר, כנראה, ללכת עד הסוף עם הגנה בלבד. ניו אורלינס סיינטס? יש גבול לדרו בריזיותו של דרו בריז.
ומה שאנחנו מקבלים זה את המשחק הזה, והוא ראוי בכל צורה שיש. עזבו את השחזור של הסופרבול מ-2008, מה שיטען את המשחק בחשמל נוסף מעבר זה שיש בו. היופי בו הוא שהוא מפגיש, בדיוק כמו שצריך, קבוצות שהגיעו בדרכים שונות והוכיחו שהן ראויות.
השקט שלפני הסערה?
הסיפור של ניו אינגלנד לא צריך להפתיע. הם טובים מספיק כבר כמה שנים כדי לזכות בסופרבול נוסף, מעבר לאלה שלקחו ב-2002, 2004 ו-2005. מה שפעל
לא רק זה עזר להם, אלא גם השטויות שהם עשו בעצמם. מאז אותו סופרבול שהם הפסידו לג'איינטס ב-2008, הם הגיעו פעמיים נוספות לפלייאוף, אך כשלו אחרי משחק אחד. גם אם רבים לא העזו להגיד את זה במפורש, טום בריידי וחבריו יצרו את התחושה שהם בדרך לשוק במרוקו כדי לחפש איזה סוס טוב, כי הסוס שלהם כבר מזמן נגמר.
וזה פשוט לא היה נכון - הפאטס סבלו מהרבה מאוד חוסר מזל בדרך, אבל תמיד היו קבוצת על, כולל בעונה שעברה בה הפסידו רק שני משחקים, ואז נחנקו מול
ניו יורקית אחרת - הג'טס. וככה, בלי לשים לב, נוצר סוג של שקט סביבם. והם ניצלו אותו.
מפלצת מהסוג החדש
מי שבעיקר תפס את הכותרות לא היה בריידי, אלא הטייט אנד בן ה-22 רוב גרונקובסקי. היכולת שלו העונה הייתה מסעירה, עם 18 טאצ'דאונים, 17 מהם בתפיסות ממסירות - כשבשני המקרים, הוא קובע שיא NFL עבור טייט אנד. גם בתחילת הפלייאוף הוא היה חשוב, עם שלושה טאצ'דאונים בניצחון על דנבר - וזו בדיוק הסיבה שארצות הברית עוקבת אחרי הפציעה ממנה סבל במשחק מול בולטימור, כי ניו אינגלנד איתו ובלעדיו אלו שתי קבוצות שונות.
בג'איינטס קראו לגרונקובסקי "מפלצת מסוג חדש", והם יודעים שיש ממה לפחד.
העדכון הטרי הוא שלמרות הקרסול הבעייתי הוא יעלה למגרש. הוא לא מתאמן באופן סדיר, מה שעשוי לפגוע בהכנות, אבל ממרומי 1.98 המטרים שלו, הוא יוכל להכאיב לג'איינטס גם אם יכאב לו.
בסך הכל, הפאטס סיימו את העונה במאזן 3:13, עם פיניש של שמונה ניצחונות רצופים - מה ששם אותם למעשה ברצף של עשרה ניצחונות. אבל אחד מאותם שלושה הפסדים מדבר חזק יותר מהניצחונות - וזה ההפסד הדרמטי בבית לג'איינטס.
הם לא מ-פ-ח-דים
לג'איינטס יש הרבה מאוד כלים לעצור את הפאטס, אבל לא מעט חשיבות יש לפסיכולוגיה: הניצחון הזה העונה, ואותו סופרבול, בו הג'איינטס הגיעו ממש מאותה עמדה ממנה הם מגיעים הפעם - הוויילד קארד, והנחילו לפאטס הפסד ראשון שחיסל סיכוי לעונה מושלמת.
שני המשחקים האלה מחדדים את היריבות המיוחדת בין הקבוצות, אבל גם מעמעמים מעט את תדמית ה"סוג של אנדרדוג" שהג'איינטס מגיעים איתה למשחק. ניו יורק ממש לא מפחדת מהיריבה הגדולה הזו.
למעשה, ניו יורק בכלל לא מפחדת. מאף אחת. הפלייאוף הזה היה מופתי מבחינתה. אם הפטריוטס הגיעו לפלייאוף בקלות, הג'איינטס היו ברצף של חמישה
הפסדים משישה משחקים לפני שניצחו בפינאלה את הג'טס ודאלאס קאובויס, והשתחלו ברגע האחרון למסיבה. משם, הם הפכו את החגיגה לשלהם.
אחרי הניצחון המוחץ על אטלנטה פלקונס בסיבוב הוויילד קארד, הג'איינטס חזרו עם ניצחונות חוץ על שתיים מארבע הקבוצות בעלות המאזן הטוב בליגה - גרין ביי וסן פרנסיסקו.
איליי מאנינג הראה את כל מה שיש לו במשחקים האלה, אבל הייתה גם הרבה מאוד הגנה ויכולת מנטלית גבוהה, ובעיקר תצוגות נפלאות מהרסיברים ויקטור קרוז והאקים ניקס. אם תהיתם, שתי הקבוצות הנוספות ברביעיה הטובה בליגה מבחינת מאזן הן ניו אורלינס, שכבר לא בעניינים, וניו אינגלנד.
מבחינות רבות, הג'איינטס מזכירים את גרין ביי של העונה שעברה: כניסה דרמטית לפלייאוף, ניצחונות חוץ בלתי צפויים והגעה לסופרבול. הפקרס גם זכו. אף אחד לא ממש יתפלא אם הג'איינטס יעשו את זה השנה. משחק שאי אפשר להחמיץ.
לפנייה לכתב/ת 
