בנק ישראל יחמיץ את היוזמה שתחסוך לנו כסף?

לא סוד הוא שבנק ישראל נחשב שמרן מאוד. יוזמות שונות שעלו במהלך השנים לקידום אמצעים מקוונים להגברת התחרות במערכת הבנקאית כגון אפשרות לפתיחת חשבון עו"ש בלי לצאת מהבית (מהלך אפשרי בכמה מדינות מערביות), נדחו על הסף. "אין לנו בעיה עם הקמת בנק אינטרנטי", אמר לאחרונה המפקח על הבנקים דודו זקן, בראיון עיתונאי. "הדרישה שלנו בהקשר זה היא שכל יוזמה כזו תעמוד בכל הסטנדרטים הבנקאיים".

• לכל הטורים של "סוגרים חשבון "
  

ברקע הזה אולי קצת תפתיע הוראה שפרסם הפיקוח על הבנקים כבר לפני עשור, על רקע התפתחות עולם האינטרנט ולחצים שונים מצדם של חלק מהגופים הפיננסיים. על פי ההוראה (417) ניתן יהיה לפתוח חשבונות בבנקים אחרים לצורך הפקדת כספים, וזאת באמצעות האינטרנט וללא צורך בהגעה פיסית לסניף הבנק.

התהליך הזה מכונה - שימוש במערכת סגורה. לקוח של בנק אחד יכול לפתוח פיקדון בבנק אחר באמצעות מתן הוראה מבלי לפתוח בו חשבון ומבלי שיצטרך להגיע אליו. בתום תקופת הפיקדון, חוזר הכסף לחשבון המקורי, זהו מעגל סגור ומובטח שנותן מענה לחששות הפיקוח בתחום הלבנת ההון. כאמור, ההיתר מדבר על הפקדת כספים בפיקדון בלבד ולא בפתיחת חשבון רגיל.

זריקת מרץ לתחרות הצולעת במערכת הבנקאית

למרות האפשרות המעניינת הזו, כמעט ולא נעשה בה שימוש בעשר השנים האחרונות מאז פורסמה. שני בנקים ניסו להשתמש בה לפני מספר שנים - הבנק הבינלאומי ובנק ירושלים. שתי היוזמות נכשלו, הציבור הישראלי עדיין לא היה בשל למהלך כזה של הפקדות באמצעות האינטרנט.

אולם, כיום, עם שלל התארים שהציבור הישראלי נושא בהם בתחום האינטרנט, הגיע הזמן למפנה. השינוי הזה חשוב לא רק בגלל הצורך בשימוש בתשתיות המודרניות הקיימות והבשלות של הגולש הישראלי, הוא חשוב בעיקר בגלל התחרות שכמעט ואינה קייימת במערכת הבנקאית.

שנים שאנחנו שבויים בידיהם של הבנקים, עשרות מיליארדי שקלים שמניבים לבעליהם ריבית אפסית, מונחים בפק"מים למיניהם. את רוב הריבית שמשיאים המיליארדים הללו גורף הבנק לכיסו.

לפני חודשים ספורים חידש בנק ירושלים, שנתח השוק שלו במערכת הבנקאית עומד על פחות מאחוז, את המערכת להפקדת פקדונות בריבית גבוהה בהשוואה למוצע בשאר הבנקים, וזאת באמצעות ממשק אינטרנטי ידידותי. תוך זמן קצר הוא הצליח לגייס חצי מיליארד שקל מהציבור.

זה עדיין לא הרבה בהשוואה לסכום הכולל, אבל זו התחלה יפה. גם בנקים קטנים אחרים רואים כי טוב, והם שוקלים להשתמש באפשרות הזו. נראה שמשהו בחודשים האחרונים מתחיל לזוז. הציבור מבין שיש אלטרנטיבות נוחות ואטרקטיביות יותר בלי צורך בפרוצדורה של פתיחת חשבון.

ואולם התחרות על פיקדונות היא רק שימוש אחד שניתן לעשות בפלטפורמה הזו. עם קצת חשיבה מקורית, ונכונות מצד הפיקוח, ניתן לנצל אותה גם לרכישת מוצרים או שירותים אחרים מעבר לפקדונות. למשל רכישת קרנות נאמנות. הבנקים גובים בכל שנה מאות מיליוני שקלים על עמלות שונות בתחום ניירות הערך. תארו לעצמכם שבעזרת המערכת הסגורה הלקוח יוכל לרכוש באופן עצמאי בלי תיווך והרבה יותר בזול. U bank, בנק קטן מקבוצת הבנק הבינלאומי מנסה לקדם את המהלך הזה.

דרישות נוספות שמשמיעים הבנקים הקטנים הם להרחיב את האפשרות לשימוש במערכת הסגורה גם ללקוחות עסקיים (כיום יש הגבלה ללקוחות פרטיים בלבד).

הבנקים הגדולים רוצים הרדמה

השאיפה של הבנקים הקטנים היא הסיוט של הבנקים הגדולים. אין פלא שקולו של איגוד הבנקים לא נשמע בעניין זה. מדוע? כי מי שנותן את הטון הם הבנקים הגדולים ומבחינתם עדיף שלא ייעשה דבר בניצול המערכת הסגורה, הם אלו שעשויים להפסיד מהגברת התחרות. מכל תזוזה של כספים.

השאלה היא מה הולך לקרות מכאן ואילך? שכלול והרחבת האפשרויות לשימוש במערכת הסגורה צפוי להביא למפנה של ממש בתחום התחרות בבנקים. ככל שיצטרפו עוד בנקים (אולי גם הבנקים הבינוניים) ויציעו הצעות ערך אטרקטיביות, ככל שיורחבו השירותים שהמערכת הסגורה תאפשר – הציבור ירוויח ובגדול. מי שיקבע מה יהיה בפועל הוא כמובן בנק ישראל. אז מה חושבים על זה בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל?

ל-ynet נודע כי אחרי שהשיק בנק ירושלים את המהלך המחודש שלו, הוא קיבל הוראה מבנק ישראל לא לאפשר ללקוחות בנק הדואר להשתמש במערכת האינטרנטית.

בבנק ישראל מסבירים: "התנאים לפתיחת חשבון במערכת סגורה קבועים בהוראה 417 של נוהל בנקאי תקין. ההוראה מאפשרת אך ורק פתיחת חשבונות במערכת סגורה ללקוחות שחשבונם מתנהל בתאגיד בנקאי. בנק הדואר איננו תאגיד בנקאי".

אך אמירה זו תמוהה שכן חודש קודם חתם נגיד הבנק המרכזי בכבודו ובעצמו על תיקון בחוק איסור הלבנת הון שמכליל את בנק הדואר במערכת הסגורה. אז מדוע להדיר את לקוחות בנק הדואר?

אי אפשר להתעלם מהעובדה שלבנק ישראל חשבון לא סגור מול בנק הדואר (הנחשב מוגבל בהיבטים בנקאיים רבים כגון מתן אשראי ומתן ריבית על פקדונות), על רקע מאמצי שר התקשורת להפוך אותו לבנק לכל דבר, מאחורי גבו של פישר.

ואולם סוגיית בנק הדואר היא רק סמפטום אחד. השאלה המרכזית היא לאן הולך מכאן בנק ישראל? האם המפקח על הבנקים יאמץ בשתי ידיו את הצורך בתחרות ויעודד את השימוש במערכת ואף יאפשר הרחבה שלה לתחומים נוספים, או שהוא יכנע ללחץ הבנקים הגדולים להשאיר את המצב כמות שהוא.

ל-ynet נודע כי המפקח על הבנקים צפוי להיפגש היום (ב') עם נציגי הבנקים לדיון בנושא המערכת הסגורה. זה המבחן של בנק ישראל, האם הוא באמת מעוניין לעודד תחרות, או שהכל ישאר על הנייר בלבד.