הבנק תובע אותך? הזדמנות לסגור חשבון ישן
גם הבנק עושה טעויות. אולם בעוד תביעה רגילה כנגד הבנק מוגבלת לתקופה התיישנות של עד 7 שנים, במקרה בו הבנק תבע את הלקוח, ניתן להגיש תביעה שכנגד עשרות שנים אחורה
כידוע הבנקים לא חפים מטעויות ואלו קורות לא מעט. במיוחד כאשר מדובר בעסק המגלגל כספים רבים וחשבונו מתנהל בבנק במשך שנים. לרוב, כאשר הלקוח מחליט להשיג את המגיע לו בבית המשפט ופונה לתביעה כנגד הבנק, הוא כפוף לחוק ההתיישנות.
- בנק ישראל יחמיץ את היוזמה שתחסוך לנו כסף?
לפי הוראות חוק ההתיישנות, לקוח שרוצה להגיש תביעה כספית יכול להגישה בתוך 7 שנים מרגע התגבשותה. לאחר תקופה זו העילה מתיישנת ולא ניתן להגיש בגינה תביעה. אולם, במקרים מסויימים לא קיימת מגבלת שנים והלקוח יכול להתחשבן עם הבנק גם על עוולות בחשבון שלטענתו נגרמו לו לפני עשרות שנים.
התניית שירות ואי עמידה בהסכמים
מציאות כזו קיימת כאשר דווקא הבנק הוא זה שתובע את הלקוח. במקרה כזה נפתחת בפני הלקוח האפשרות לבדוק את כל חשבונותיו וחיובי הבנק לאורך כל השנים אחורה ולהגיש תביעה נגדית נגד הבנק (בהנחה שאכן נמצאו חיובי יתר). בהתאם לממצאים, סכום חיובי היתר בתביעה הנגדית של הלקוח יקוזז מהסכום אותו תובע הבנק.
כך לדוגמא בתביעה שהגיש בנק דיסקונט בסך של כ-900 אלף שקל נגד חברת הבנייה "מטאניס מיכאל חברה לבנין ועבודות אבן" בגין חוב. החברה, באמצעות עוה"ד שאול קוטלר ושי פיאדה, ממשרד קוטלר-הררי, הגישה בקשת רשות להתגונן בטענה כי החיוב מוטעה.
החברה החליטה לערוך חישוב מדוקדק בחשבון שהתנהל בבנק במהלך שנים רבות, בעזרת חברת "שגיא חישובי ריבית" וזה העלה כי הבנק חייב את חשבונות החברה בחיובי יתר בסך של 2.125 מיליון שקל. בין הייתר כתוצאה מהתניית שרות בשרות (כגון לחייב לקוח לפתוח תוכניות חיסכון כדי לקבל מסגרת אשראי גדולה יותר) וכן אי עמידה בהסכמים עם הלקוח. החברה טענה כי לאחר קיזוז החוב לבנק, יתרת חשבונות החברה אמורה להיות בזכות ולא בחובה.
ביהמ"ש אישר לחברת הבניה להגיש תביעה נגדית נגד הבנק בסך של 1.25 מיליון שקל (הסכום לאחר קיזוז החוב).
אירוע דומה קרה לחברת אלקבס ובעליה כאשר בנק אגוד תבע אותה בסך של 122 אלף שקל. החברה הגישה בקשת רשות להתגונן בטענה שהבנק חייב את חשבונה בחיובי יתר בין השנים 1982-1991 ובשל כך נוצר החוב בחשבונה שנגרר עד היום.
גם כאן החברה הסתמכה על חוות דעת שקבעה כי הבנק חייב את חשבונם לפי 360 יום ולא לפי 365/6 יום בשנה ובכך גבה ריביות יתר שלא כדין.
חברת אלקבס טענה, על סמך החישוב, כי עומדת לה זכות הקיזוז וזכות התביעה שכנגד למרות שחלפו כ-28 שנה מאז.
הבנק טען כי מדובר בפעולות שנעשו לפני המון שנים ולכן חל עליהם חוק ההתיישנות. ביהמ"ש קבע כי לחוק ההתיישנות יש חריג שכן מערכת ההתחשבנות הכוללת בין הצדדים בעניין זה לא הסתיימה ולכן לא חל עליה הכלל הקובע התיישנות. ביהמ"ש אישר לחברה להגיש תביעה נגדית והיא אכן הגישה תביעה בסך 300 אלף שקל נגד הבנק.
אז מה הסיכויים של נתבע כזה באמת למצוא טעיויות או עוולות של הבנקים שנעשו במשך השנים בחשבון? לדברי אמנון שורץ, מנכ"ל שגיא, טעויות כאלו קורות כל הזמן גם בעבר וגם כיום, בעיקר בחשבונות של בתי עסק וחברות. "בשנות ה-80 לדוגמה, היה ליקויי בתוכנת הבנקים והם חישבו את הריבית לפי 360 יום בשנה במקום לפי 365/6, כך שהלקוחות חויבו בריביות יתר", אומר שוורץ. "ליקויים אלו תוקנו במרוצת השנים, אולם לקוחות אשר ניהלו חשבונות בבנקים משנת 1980 ועד שנת 1991, וחשבונם היה ביתרות חובה שצברו ריבית- רוב הסיכויים שמגיעים להם החזרי ריבית בשל חיובי הריבית השגויים".
"דוגמה נוספת היא האיסור על התניית שרות בשרות. למרות שזה אסור, הבנקים עדיין מציגים דרישות כאלו ורואים את זה בעיקר אצל עסקים קטנים-בינוניים, ובאיזורי בפריפריות".
פורסם לראשונה 09/02/2012 18:20
לפנייה לכתב/ת 
צילום: shutterstock
מומלצים
