הרב בני לאו: מתפלל שהרב אלישיב יגאל מייסוריו

הרב ד"ר בני לאו קורא לציבור לחדול מהתפילות לשלומו של הרב יוסף שלום אלישיב, הנמצא כבר ימים ארוכים במצב קשה מאוד - ובמקום זאת לייחל לפטירתו של המנהיג החרדי מן העולם, ומייסורי הגוף שמהם הוא סובל.

בשיחה עם ynet הסביר לאו: "יש מסורת תלמודית, שאחר כך הפכה גם להלכה פסוקה, שאם מישהו נמצא במצב של גסיסה, ומבחינה רפואית הוא נחשב 'חולה הנוטה למות', אז כבר לא מתפללים שחייו יתארכו, אלא שייגאל מהייסורים. אני חושב שכל בר דעת מבין שהרב אלישיב נמצא באזור הזה".

עוד הוסיף הרב כי מעבר לעניין ההלכתי, ישנה גם אמירה חינוכית חשובה בהפסקת תפילות התלמידים, ש"לא יכולים לדמיין את החיים בלי גדול הדור". לדבריו, "הרב הוא לא כלי שרת בידיהם. יש חיוּת שלו, ויש גם את ההסתלקות שלו מהחיים. החינוך ל'קריעת שערי שמים' למען אדם במצב כזה, כאשר ברור לכולנו שהתפילות פועלות - הוא דבר לא נכון".

כבר בתחילת השבוע, לאחר שנכשלו שוב ושוב הניסיונות הרפואיים לשפר את מצבו של "פוסק הדור" הליטאי, כתב הרב לאו בדף הפייסבוק שלו: "אני נזכר בתמונה של רבי יהודה הנשיא, שקרס לתוך גופו, ומחוץ לארמונו התגודדו התלמידים ושאגו בתפילה, על מנת למנוע ממלאך המוות להשלים את מלאכתו.

"שפחתו של בית רבי (כינויו של רבי יהודה הנשיא - ק.נ) הייתה מהיחידים שראו את אדונה, לא בדמיונות, אלא כמראה בשר ודם - איש מיוסר מכאבים. בתחילה עוד בקשה שהתלמידים העומדים למטה יכניעו את מלאך המוות, אך לאחר זמן שינתה את תפילתה וביקשה 'יהי רצון שיכופו עליונים את התחתונים'. היא הפילה לארץ כד של חרס ובנפילתו נשתתקו קולות התפילה ונסתלק רבי מן העולם".

לפעמים התפילה היא אחרת

הרב לאו הוסיף בדף הפייסבוק: "מתפילתה של אותה שפחה למדנו הלכה שלעתים נכון וראוי להתפלל להניח לנשמה להסתלק מן הגוף הבוגדני. כך גם מסיק להלכה הר"ן במסכת נדרים, כפי שמביאו הרב משה פיינשטיין ב'אגרות משה'.

"אף אנו נתפלל שהרב יוסף שלום אלישיב, שחי כל חייו בצניעות ובמסירות במטרה לשמור על עם ישראל מחובר לתורתו, ימצא שקט ומנוחה

ויסתלק מכל ייסורי הגוף, השתא בעגלא ובזמן קריב".

ה"סטטוס" של הרב לאו זכה לאזכור ביקורתי בתקשורת החרדית, והבוקר הוא הגיב לכך ברשימה חדשה: "מישהו פירסם את מה שכתבתי בעניין תפילה להסתלקות הייסורים של הרי"ש אלישיב באתר 'ככר השבת' - כאלו היו דברי כפירה. לא אוכל להתגונן מול מי שמבקש להשמיץ ולעלוב. אולם לעצם העניין אני מבקש לצטט את המקור שעליו ביססתי את דברי". הרב לאו מצטט ממסכת נדרים : "פעמים שצריך לבקש רחמים על החולה שימות, כגון שמצטער החולה בחוליו הרבה ואי אפשר לו שיחיה".

הוא הוסיף כי במקרה של גסיסה יש לבקש ולהתפלל לגאולת נשמת החולה מגופו: "זכותו של כל אדם, ובודאי של גדול ישראל כרב אלישיב, להיות משוחרר ממסגרי הגוף הכולאים את נשמתו".