שטראוס: הגולשים תבעו, שפטו והוציאו להורג
תמונה שהעלה גולש מניו ג'רזי לפייסבוק החלה רצף שיתופים שהסתיים בירידה של מניית שטראוס. מעקב אחר הרשתות החברתיות מדגים את הסדר התקשורתי החדש. אבל האם כעס הצרכנים מוצדק? השווינו מחירים של מוצרים נוספים וחזרנו עם תשובה לא פופולרית. משבר "פסק זמן" - ניתוח במספרים
משבר ה"פסק זמן" של ענקית המזון שטראוס החל ביום רביעי שעבר ב-11:00 בבוקר. יואב רוקח-פן, צעיר ישראלי שגר בניו ג'רסי עם כ-386 חברים בפייסבוק, פרסם על הקיר של דף הפייסבוק של שטראוס תמונה ולידה שתי מילים: "אפשר הסבר?". למחרת ב-17:05 הגיבו מנהלי הדף עם ההסבר הפשוט, ולדעתי, ההגיוני הבא: לכל חנות או רשת הזכות האוטונומית לערוך מבצעים כראות עיניה וזאת במטרה כנראה להתייחס מיידית לשאלה לגיטימית שעלתה.
"יואב שלום", נכתב. "כפי שתוכל לראות בתגובות נוספות שלנו, בשעות האחרונות ערכנו בירור וממנו עולה כי החטיף שנמכר בחנות SHOP RITE בניו ג'רזי נמכר במחיר מבצע של 2.70 שקלים (כולל מע"מ), עליו החליט הקמעונאי המקומי בשל עודף מלאי. המחיר אינו מאפיין את המחיר המקובל לחטיף זה. תוכל ליהנות ממבצעים נקודתיים גם בארץ, כפי שפירטנו לעיל".
לזכות מנהלי הדף ייאמר כי את הפוסט לא מחקו. מאידך לא ממש היה ניתן לצפות את נחישותו של יואב שהמשיך להגיב ולחקור אתרים כמו אי ביי ומשווקים גדולים אינטרנטיים אחרים בארה"ב. את פוטנציאל המשבר היה ניתן לראות על הקיר של יואב. תמונה אחת, פלוס הסבר ובקשה לשיתוף הובילו ל-3,557 לייקים, 102 תגובות והכי חשוב 3,593 שיתופים ברחבי פייסבוק.
אז מה קרה פה? פנינו לחברת Tracx, אשר פיתחה את מערכת ה-SMMS (מערכת ניהול מותגים ברשתות החברתיות) ושאלנו מה קרה למותג שטראוס-עלית ב-120 שעות האחרונות? המספרים הדהימו אפילו אותנו. בסך הכל בתקופה המדוברת נכתבו כ-2,165 פוסטים מקוריים, מתוכם כ- 1,428 הפכו לשיחות של ממש שייצרו כ-14,600 אינטראקציות (לייק, שיתוף, רי-טוויט וכ"ו).
במקביל, הגיעו דיווחים נוספים על מחירים מכל העולם - קפה מסרביה, שקדי מרק מאנגליה ועוד. אם בעבר המידע שעבר אל המדיה המסורתית (עיתונות וטלוויזיה) היה מחלחל מלמעלה אל ההמונים, אז שטראוס חוותה על בשרה את מה שמומחי המדיה בעולם מכנים כתופעת ה-Bottom up - אותו רחש עצום שיצרו צרכנים מהשטח.
כפי שניתן לראות בגרף, ב-17 בחודש נכנסה המדיה המסורתית (בצהוב) לתמונה ויצרה באז ואינטראקציה נוספת. ביום ראשון, 19 בפברואר,הגיעה ה"התפוצצות" הגדולה ברשת, עם כ-1,452 פוסטים, 927 שיחות וכ-8,126 אינטראקציות. התוצאה הייתה קשה עבור שטראוס: נזק תדמיתי וכלכלי שתורגם במקרה זה לירידה של כ-3.5% במנייתה ביום ראשון השווים כ-170 מיליון שקל.
תשובת החברה שכללה כמעט כל אפשרות, החל מהשוואת עלויות מחייה בין ישראל והעולם אלינו, הידוע כמדד ה-PPP (שווי כוח הקנייה), דרך זכות החנויות למכור במחירי הפסד (מה שנקרא בארה"ב loss leader) ועד הצורך בלהיפרד ממלאי שלא נמכר, כל אלה כבר לא סייעו. הנזק נגרם
.
כדי לבחון את הטענות החלטנו לבנות סל מוצרים ולהשוות בין שלוש הרשתות הגדולות בישראל ועוד אחת מבריטניה - TESCO.
המוצר | רמי לוי | מגה | שופרסל | TESCO | הערות |
מיני פסק זמן, 400 גר' | 27.90 | 23.69 | 20.00 | 31.32 | מחושב לפי 400 גר' והכי זול |
ממרח שוקולוד פרה, 500 גר' | 7.82 | לא קיים | 11.79 | 10.93 | מחושב לפי 500 גר' |
מסטיק מאסט, 28 גר' | לא קיים | 5.19 | 5.19 | 3.49 | |
קפה שחור עלית, 100 גר' | 9.45 | 11.50 | 9.50 | 6.44 | מחירי ישראל הותאמו ל-100 גר' |
לפי משקל TESCO שהיה העוגן להשוואה. לא התקבלו תחליפיים בהשוואה. במקרה של מבצע חושב המחיר המשוקלל. פאונד: שער יציג 5.909 שקלים.
אז אולי לא הכל יותר זול בלונדון ולא את הכל ניתן למצוא אצל כולם, אבל חשוב לזכור שלפעמים ההסברים אינם תירוצים אלא פשוט הסברים.
אולי קצת לא פופולרי לומר, אבל הסיבות שנמסרו, מכעיסות ככל שיהיו, לפחות בחלקן לגיטימיות. השוואת ה-PPP היא הדרך היחידה להעמיד מוצר מול מוצר במעבר שבין גבולות. כלומר, יכולתו של הצרכן לחיות (כוח הרכישה) היא בהחלט רלוונטית. למען ההגינות, עבדכם הנאמן ראה במו עיניו מחירים גבוהים מ-69 סנט במכפלות של 4 ו-5 בארה"ב עבור חטיף טעמי בודד.
מבצעים תמיד יהיו, גם פה וגם שם, ואפילו במכולת השכונתית שמנסה להיפטר ממלאי ישן נמצא 3 אגוזי ב-10 שקלים. בכל הקשור ללמכור במחיר הפסד כדי למשוך לקוחות (Loss Leader), אני לא בטוח שפסק זמן (אם כל האהבה שלי אליו) זאת האטרציה המספקת.
ההשוואה בין מדינה למדינה חייבת להיעשות בשיקול דעת. עם זאת, הצורך שלנו לייצר השוואה, אפילו מול הקצה השני של העולם, מצביע על משהו אחר. אולי צריכה להישאל השאלה: מה כן ניתן לעשות כדי להוריד את העלויות?
הכותב הוא שותף ומנכ"ל Acovado המתמחה בייעוץ בתחום האופטימיזציה והניתוח של בסיסי נתונים