"חוק טל לא נכשל, אלא הפוליטיקאים"

אחרי החלטת שופטי בג"ץ אמש (יום ג') לבטל את חוק טל, עולה השאלה לאן הולכים מכאן. דומה שהרצון לראות את רוב החרדים לובשים מדי צה"ל משותף להרבה מאוד ישראלים, אבל איך עושים זאת בפועל מבלי לגרום לקרע מגזרי? תלוי את מי שואלים.

חוק טל - כתבות אחרונות ב-ynet:

גרוניס: אשליה לחשוב שאנחנו נביא לגיוס חרדים

חוק טל בוטל: "חגיגת ההשתמטות נגמרת"

תלמידי ישיבה אדישים: לא יכריחו אותנו להתגייס

ביקורת רבה נשמעה על חוק טל מאז חוקק בשנת 2002. אמרו שהוא מקבע את השתמטות החרדים, שהוא לא תורם לחברה ושבכלל אין בו נחיצות. אבל יש גם מי שחשב אחרת. "אני דווקא סבור כי חוק טל איננו טעות ביסודו, הוא היה נכון וחכם בשעתו", אמר ראש אכ"א לשעבר, האלוף (מיל') יורם (יה יה) יאיר. "כשחוקק החוק התכוונו לפתוח איזה פתח, ליצור איזה שהוא סולם שבאמצעותו יושגו שתי מטרות: תלמידי ישיבות יוכלו לעבוד למחייתם, והשנייה שייפתח להם איזה ערוץ, איזה נקיק לכיוון השירות הצבאי".

לדברי יאיר, החוק אמור היה לשרת את המגזר החרדי וגם את אלה הנושאים בנטל בצבא. "בזמנו הבינו שאי אפשר להביא שינוי במכת גרזן, שאי אפשר להכריח את כולם להתגייס לצבא מחר בבוקר, אבל היה ועדיין יש רצון וצורך לשמר את הישיבות לתלמידי חכמים באמת", הוא אמר. "ביקשו להוריד את הנטל גם מעל החברה החרדית, שלא יכולה לעבוד, ומצויה 'באוהלה של תורה' עד גיל מבוגר. כך גם יוקל הנטל הכלכלי על החברה הישראלית, שנושאת על גבה ציבור שלם שלא עובד ומייצר".

חרדים ליד לשכת הגיוס בתל השומר. ארכיון(צילום: עופר עמרם )

אז מה קרה בדרך? יאיר סבור שמי שחוקק את החוק, כלומר הפוליטיקאים, הם גם אלה שרוקנו אותו מתוכן. "הם לא ויתרו על עמדות כוח ולא השתמשו בהזדמנות הזו בשכל רב", הוא טען. "חלפו עשר שנים והם לא ניצלו את הפתח שנפתח, לא כדי לגרום לצעירים חרדים להתגייס ולא כדי באמת להוציא אותם לשוק העבודה בכמויות גדולות. כעת, בלית ברירה, יש להשתמש באבחת הגרזן. עצוב מאוד שחוק טל לא הביא את התוצאות שקיווינו להן. כנראה שאין מנוס, אלא לעשות משהו שהוא בכל זאת יהיה יותר תובעני אל מול הציבור החרדי".

יאיר גורס כי אמנם על פניו נדמה כי מי שייפגע מביטול החוק הם החרדים, אך הסדרת השירות של בני הישיבות, בתיאום עם מנהיגי העולם החרדי, דווקא תועיל להם. "המצב הקיים הוא בלתי אפשרי וזה ברור גם למנהיגי הציבור החרדי, כמו שהוא ברור לכלל הציבור בישראל", הוא אמר. "התלמידים שמוגדרים כעילוי הם מיעוט, אולי עשרה או 20 אחוז. אבל לא 80 אחוז, כפי שקיים היום, שרובם מחפשים מפלט מהשירות הצבאי, מפני ההתמודדות ומפני התרומה לחברה. בכך, הם הופכים לנטל קודם כול על החברה החרדית עצמה, ועל החברה הישראלית בכלל".

מרדכי: לשלב גיוס לצה"ל עם תעסוקה לחרדים

בעוד יאיר סבור כי הפתרון יגיע משיתוף פעולה של הצבא עם ראשי העולם החרדי, טוען שר הביטחון לשעבר, האלוף (מיל') יצחק מרדכי, כי יש תחליף לחוק טל, אולם הוא מחייב היערכות כוללת של כמה גופים. "יש לקדם את התהליך שבמסגרתו יותר ויותר חרדים יתגייסו לצה"ל ולשירות לאומי", הוא אמר. "אולם במקביל להקים גוף ציבורי שבנוי ממשרד הפנים, משרד האוצר והמפלגות החרדיות, בכדי לארגן מקומות תעסוקה לחרדים. בכך, יתאפשר להם גם לצאת לעבודה ולהתפרנס בכבוד".

מרדכי סבור כי מהלך שראשיתו בכפייה על החרדים עלול להביא לשבירת כלים ולהתנגדות בקרב המגזר. לפיכך, יש להגמיש את החוקים כך שיובילו גם לשינוי כולל מבחינת השירות והתעסוקה במגזר החרדי. "צריך להכניס את החרדים למעגל התעסוקה והמעגל היצרני של ישראל", הוא קבע.

"לא הייתי מעורב בחקיקת חוק טל, אבל הייתי מעורב בגיוס חרדים לצה"ל, הייתי היוזם והמוציא לפועל כשר ביטחון, היינו בעיצומו של ההליך והיה אפשר להכפיל ולשלש את כמות המתגייסים", הוא נזכר. "כל תהליך בראשית הדרך הוא קשה ומסורבל, והוא מחייב את כל הגורמים: צה"ל, משרד הביטחון והישיבות. אם התהליך של חוק טל לא התקדם כמו שהיה צריך להיות, כנראה משהו לא תוכנן כמו שצריך".

ארנס: ביצוע החלטי לצד התאמת מסגרות

שר הביטחון והחוץ לשעבר, משה ארנס, לא מבין על מה המהומה. מבחינתו, ביטול חוק טל היה הכרחי לנוכח העובדה שלא שיפר את אחוזי גיוס החרדים. לתפישתו, התמקדות בחרדים היא טעות, משום שיש עוד מגזר שלא משרת בצה"ל, ואנשיו לא נושאים בחובות האזרחיות - המגזר הערבי. "צריך לצאת מההגדרה של המגזרים, הבעיה היא לא רק בעולם החרדי, אלא

 גם בעולם הערבי", הוא אמר. "זה מצב שקיים הרבה מאוד שנים ומקיף אוכלוסיות רבות. למדנו שאפשר להעביר חוקים, אבל הבעיה היא היישום ולכן צריך לעשות זאת בצורה הדרגתית. התחלנו בדרך הזו אך לא המשכנו".

ארנס מציע ליצור משולש של הדרגתיות, החלטיות ושילוב מתאים. "צריך להרחיב את תוכניות הנח"ל החרדי, לפתוח את חיל האוויר עבור חרדים בתפקידם ולהפוך את הגדוד הבדואי לחטיבה", הוא אמר. "צריך פשוט להיות החלטיים ונחושים לבצע את הדבר המתבקש. אם צריך, יש ליצור מסגרות מתאימות ובמידה שצריך להתאים מסגרות קיימות".