תנו להן בכפיים: הנשים של המוזיקה המזרחית
שני יצהרי השתחררה ממנהליה הקודמים ויוצאת עכשיו לדרך חדשה. גם סיון גור, ריקי כהן ונסרין מחכות לפריצה המיוחלת - ויש להן מה להציע. אבי שושן רוקד לקול הבנות
אם הגורל היה מחייך אליה יותר, שני יצהרי אמורה היתה להיות היום אחת מהכוכבות הגדולות בז'אנר הים תיכוני. היא נראית מצוין, חוצפנית באופן כובש, ובעיקר - אולי הדבר שמבדל אותה משאר בנות התעשייה - היא לא נשמעת מזרחית אותנטית עם גרון שצועק מח' ו ע' (שיכולות להרתיע את מי שאינו חובב הז'אנר), אלא התברכה בקול נעים לאוזן שפשוט כיף להאזין לו. למעשה, הצלחה המפתיעה של יצהרי בסינגל הראשון שלה "יה בינתי" גרמו ללא מעט גופים בתעשייה להבין שהשוק המזרחי כן מוכן לקולות נשיים - ולראייה, ראו כמה בנות מנסות מאז לפרוץ, כמו אתי ביטון ושרית אביטן.
עוד על מוזיקה מזרחית ב-ynet:
- ליאור נרקיס מציג: השיר הגרוע של העשור
אבל יצהרי נקלעה לסכסוך עם מנהליה הקודמים, דבר שהוביל לתביעה בסך 5.5 מיליון שקלים נגדה ולביקורים במשרדי עורכי דין במקום על הבמות לשם נועדה. התוצאה? יצהרי נחשבה כמי שגמרה את הקריירה והפכה למוקצית בתעשייה כשיצא לה שם של כפוית טובה וטראבל מייקרית. אבל כעת, אחרי שהבורר שמינה בית המשפט זיכה אותה מהאשמות מנהליה הקודמים, יצהרי שוב מחייכת ויש לה מנהל חדש ומנוסה בתעשייה, ומעל הכל - שיר לא רע בכלל בשם "מה שמגיע לי". עכשיו היא מבקשת לחזור ולהוכיח לכולם, שהיא עדיין כאן ובעיקר - שמוקדם היה להספיד אותה.
אז בינתיים אסור לה לשיר את "יה בינתי", דבר שיקשה עליה בהמשך הדרך כיוון שזהו הלהיט הכי גדול שלה, אבל איסוף חומרים נכון והמון מזל, יכולים לפתוח לה את הדלת ולהחזיר אותה לקדמת הבמה. ליצהרי יש את כל הנתונים כדי להצליח, ויהיה מעניין להמשיך ולעקוב אחריה.
האחות הקטנה
את סיון גור פגשנו לראשונה בעונה החמישית של "כוכב נולד" כשאז עוד קראו לה סיון גוריאשווילי והיא הגיעה על תקן אחותו הקטנה של מישל. גור, שנמצאת בכלל רגע לפני סיום התואר בתקשורת וסוציולוגיה, חולמת כמו רבות על הפריצה הגדולה והזכות לעמוד על הבמה. לדבריה היא מופיעה ושרה בכל הסגנונות ובשפות רבות, ביניהן: איטלקית, גרוזינית, רוסית, אנגלית, עברית ועוד, אך היא מדגישה כי היא מתמקדת במוסיקה ים-תיכונית ובמוסיקת עולם.
"נפש תאומה" צפו בקליפ של סיון גור
"נפש תאומה", הסינגל הראשון שלה מתוך אלבום הבכורה עליו היא עובדת בימים אלה, מצליח להוכיח בעיקר שיש לה עוצמות בקול שזמרות רבות ומפורסמות יותר היו כמהות אליהן. עם זאת אני חייב להודות שפחות התחברתי לשיר עצמו, כי הוא נשמע לי כמו אלפי שירים שכבר שמעתי בעבר, ללא שום ייחוד.
לידיעת גור וחברותיה: יהיה בלתי אפשרי לפרוץ במציאות של היום, אם תבחרו להתמקד בסגנון בו קיימות כבר כל כך הרבה זמרות המבצעות אותו בהצלחה וממותגות בו. תמצאו נישה משל עצמכן, סגנון שייבדל אתכן. אתי ביטון לדוגמא זוכה לתשומת לב כי היא מביאה פופ ערבי שאף אחת אחרת לא עושה, שני יצהרי מבטאת את החוצפה שלה בתוך השירים עצמם. סתם להוציא שירים מזרחיים ולצפות להצלחה זה פשוט לא יעבוד - וחבל על הכסף, ההשקעה ובעיקר התקווה שבסוף, קרוב לוודאי, תתנפץ.
ריקי כהן פעלה בתוך עולם ההארד קור של הז'אנר המזרחי של שנות הדיכאון בנייטינז. היא הוציאה שני אלבומים ואפילו הקליטה דואט עם עופר לוי, הזמר הכי מצליח באותן שנים. מאז היא עברה מסכת חיים לא קלה כשבעקבות אהבה נכזבת הפכה לאם חד הורית לארבעה ילדים עם כל הקשיים הנלווים.
כעת, חבר אישי החליט לנסות לעזור לה לחזור לעולם המוזיקה ומימן לה הקלטת סינגל חדש בשם "פינה בלב". כיוון שמדובר במקרה לא קל, לא אכתוב ביקורת על השיר אלא אתן לכם לשפוט. כהן מייחלת לחיים טובים יותר ולחזרה למה שהיא מאמינה שהיא מאמינה שהיא הכי טובה בו, הבמות. לא נותר אלא לאחל לה הצלחה.
משפט לסיום. שמעתם את ניסרין, המתמודדת הערבייה מ"אייל גולן קורא לך"?
תקשיבו, מדובר באחד הקולות המרגשים ששמעתי מזה זמן רב. זו זמרת שלא רואה אף אחת ממטר ולדעתי היא זו הראויה לזכות בהפקת אלבום. השבוע היא ביצעה בתוכנית את "שמע ישראל", שביצעה במקור שרית חדד - ובכתה תוך כדי השיר עם כל הקהל באולפן וגולן איתם. אני מאוד מקווה שהיא לא הזילה דמעות כי פחדה מהתגובה של המגזר על כך ששרה שיר שמילותיו הן "שמע ישראל אלוקיי", אלא שבאמת כפי שאמרה בשידור - המילים ריגשו אותה ונגעו לה בלב. בכל אופן, אם נעזוב את הפוליטיקה בצד, הרי שנחשפה בפנינו זמרת מצוינת. ששוב מזכירה לי כמה כישרונות מצויים במגזר הערבי שמייחלים לפרוץ ולהצליח בארץ, אבל בגלל פוליטיקה ודעות קדומות הם לא יכולים. אז בנימה זו, סלאם עליכום.