הסטודנטים החליטו: כך ישוקמו יפו ודרום תל-אביב

אין כמו יפו בלילות? לפי הסטודנטים לארכטיקטורה בבצלאל, התשובה בהחלט יכולה להיות חיובית. בשיתוף עם עיריית תל-אביב-יפו, החליטו סטודנטים שנה ד' מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים לנסות לספק פתרונות למצוקת הדיור - באמצעות תכנון עתידי של יפו ושל דרום תל-אביב, שבמשך שנים היו מוזנחות למדי.

עוד בערוץ הנדל"ן :

• 10 הדיברות לבעל הבית: כך תמכרו דירת יד שנייה
• הקבלנים לחוצים - רוכשי הדירות מרוויחים
• אושר: הקמת מאות דירות להשכרה ברחבי הארץ
• בנק ישראל: רוכשי הדירות להשקעה עברו לחיפה
  

במסגרת הפרויקט, הוטל על הסטודנטים להציע הצעות לשיפור או לספק רעיונות חדשים בנושא תכנון האזור. "בחרנו דווקא בדרום תל-אביב ויפו משום שכ-15% מהשטחים המיועדים לבנייה בעיר נמצאים באזור שדרות ירושלים ביפו", מסביר ל-ynet האדריכל יהושע גוטמן, מהמרצים שאחראים על פרויקט הגמר בבצלאל.

לדבריו, "מי שעושה חשבון מבין שההשקעה העתידית האמיתית צריכה להיות שם ולא בצפון תל-אביב. מדובר באזור שמשווע לפיתוח, מתחת לאף, במקום המרכזי בארץ ועם הפוטנציאל הרב ביותר - ויש שם הזנחה פושעת. בנוסף, אין צורך להשקיע בתשתיות חדשות - הכול כבר קיים".

יחד עם גוטמן מפקחים על הפרויקט גם האדריכלים דן חסון, אסנת תדמור וליאת מילר. "היוזמה לפנות לעיריית תל-אביב הייתה שלנו", מספר גוטמן. "פנינו לעירייה וישבנו עם צוות יפו. בעקבות ההצעות והחלופות שהגיעו בין היתר מהסטודנטים שלנו, החליטו מהנדסי העירייה לשנות את התוכנית ולקבוע שכשני שליש מהשטחים הפנויים שייועדו לתעסוקה יופנו לדיור ושליש שיועד לדיור - ייועד לתעסוקה".

שלבים - דאון טאון; שדרות ירושלים - אפ טאון

אז מה, בעצם, מציעים הסטודנטים? במסגרת הפרויקט ניסתה הסטודנטית עדי שקד למצוא פתרון תכנוני לצירי התנועה ממזרח למערב שבין הרחובות שלבים ושדרות ירושלים. רחוב שלבים מתוכנן להיות הרחוב המסחרי הראשי באזור ועורק התנועה העיקרי. לעומתו אמורות שדרות ירושלים להוות נתיב תומך עם מסעדות, בתי מגורים ומקומות בילוי. כמו כן, בשדרות ירושלים צפויה לעבור הרכבת הקלה בצד האחד ובצד השני יהיו נתיבי תחבורה. מדובר בתכנון תנועתי חדש המשלב בין פיתוח צירי הרוחב הקיימים והשדרה כרצועת תשתית ירוקה.

הבעיה היא שלמרות התכנון של הצירים העיקריים, צירי הרוחב הוזנחו. נוסף לכך, הרכבת הקלה צפויה לגזול הרבה מאוד משטח השדרה. הפתרון של שקד לגבי נתיב התחבורה העמוס הזה הוא להפוך חלק ממנו לירוק, לצד מסלול נסיעה עם נתיב אחד לתחבורה ואחד לרכבת ולגשרים עיליים.

מצד אחד רכבת, מצד שני נתיבי תחבורה - ובאמצע ירוק(הדמיה: עדי שקד)

בנייה צפופה ושמירה על השטחים הירוקים

כחלק מתוכנית המתאר של אזור יפו, קיימת התייחסות לשמירה על שטחים ירוקים בין הרחובות שלבים לשדרות ירושלים.

הסטודנטית קשת סימון דניאל בדקה כיצד ניתן לבצע זאת בפועל.

היא מציעה פתרונות לבנייה צפופה של בנייני מגורים, אך עם התייחסות לשמירה על השטחים הפתוחים. ההנחה שלה היא שסביב "השטחים הירוקים הפתוחים" יקומו הפרויקטים למגורים העתידיים בשדרות ירושלים.

בנייה צפופה לצד שטחים ירוקים(הדמיה: קשת סימון דניאל)

התמודדות עם פלישה בלתי חוקית

הסטודנט ניר צרפתי התמקד בסוגיית הפלישות הלא חוקיות לתוך מבנים ביפו. אחת הדרכים שהוא מציע להתמודד באמצעותה עם סוגיה זו היא לייצר מערכת כלכלית סביב האזור, לעורר את האזור "הרדום" ולבצע חלוקה מחדש של השטחים ושל המבנים. בהתאם לחלוקה החדשה הוא ממליץ להציע תשתיות על פי צורכי הדיירים.

הצעה לחלוקה מחדש(הדמיה: ניר צרפתי)

התמקדות במכללה האקדמית תל-אביב יפו

הסטודנט אילן פרי בדק האם יש מספיק תשתיות לחינוך בעיר והיכן נמצאים השטחים שמאפשרים תכנון עתידי. השאלה על הפרק הייתה האם דרך פיתוח של מרכז חינוכי תרבותי, ניתן להביא אוכלוסיה חדשה ולפתח את האזור כאינטגרטיבי - שהכול מתנקז אליו.

פרי מציע כמה פתרונות: הוספת מבני ציבור, חינוך, תרבות וקהילה למתחם שבו נמצאת כיום המכללה האקדמית תל-אביב-יפו, ולהפוך את המרכז ללב התרבותי של יפו. בנוסף מציע פרי להקים מעונות סטודנטים שיספקו פתרונות דיור עבור הסטודנטים הלומדים במכללה ואינם מתגוררים בקרבת מקום.

מעונות סטודנטים ומבני תרבות(הדמיה: אילן פרי)