אני שונאת את פורים

פורים בפתח, ואני מצדי שיגיע פסח. או יום העצמאות. או איזשהו חג אחר. פורים משמח אותי כמו סרט שואה ביום חורף סגרירי. לא, זה בלי קשר לג'נוסייד שמרדכי וחבריו עשו שם לפרסים, אל תחזיקו ממני עד כדי כך. זה בגלל הרבה דברים אחרים.

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• מתחפש לחרדי - כל השנה
• דיווח חרדי: במקום הספארי - נדל"ן מוזל בגוש דן
• כנסו כנסו: הטוקבקים של מגילת אסתר    
  

משלוח מנות

בתור ילדה תמיד היה לי מזל נאחס כזה, שהייתי מביאה לכיתה משלוח מנות גדול ויפה - ומקבלת בחזרה את המשלוח הכי מעאפן, זה עם הבייגל'ה המפוזר, הוופלים היבשים, וחיקוי של במבה (כן, אלה שעולים 5 ב-10). 

כשגדלים, העסק לא הופך סימפטי יותר. בואו נקרא לילד בשמו: זה לא משלוח מנות, זו חבילה עוברת. כל שנה מחדש אחד ממשלוחי המנות שלנו עושה פרסה, ואיכשהו חוזר אלינו. שלחנו לשוורצבוים, זה עבר דרך לוינגר, עשה הפוגה קטנה אצל שרעבי ולקראת ערב פתאום נוחת אצלנו עם פתק של "פורים שמח ממשפחת בודה" ומרשמלו אחד שנעלם. ובכלל, רק אני מרגישה שיש משהו נורא אידיוטי בחילופי המשלוחים? כולם הולכים לאותו "שופרסל" קונים את אותם ממתקים ומחליפים ביניהם. לא יותר פשוט שכל אחד יכין משלוח לעצמו וזהו?

קריאת מגילה

קריאת מגילת אסתר זה כמו פרק של "המירוץ למיליון". שני האירועים נמשכים כשעה, ושניהם סובלים מפרומו ארוך מדי. הגיע הזמן שמישהו יוציא מהחוק את כל אותם ילדים שלא ברא השטן, שחושבים שזה נורא מצחיק להכין את תושבי השכונה ליום הגדול על-ידי מפגן נפצים בעוצמות שגורמות לרעידת האדמה ביפן להרגיש פארשית לידם. ובאותה נשימה של עשן פיקות, כדאי גם לשים סוף לתחרות הסמויה של "אני מרעיש אחרון בהמן", שלעולם אינה נגמרת.  

ובכלל, רק אני מרגישה שמגילת אסתר יותר מדי ארוכה ועם פחות מדי עלילה? אפשר היה לסיים את כל העסק בחמישה פרקים. אין לי ראש למילים ארוכות כמו "והאחשדרפנים".

תחפושות

לא יודעת מה יותר נורא בעיניי - ילדים חרדים שמתחפשים לחיילים, או ילדות חילוניות שמתחפשות לזונות. בעצם, יש משהו יותר נורא בעיניי: אימהות שבדיוק קנו ספה או מקרר שבוע לפני החג, והחליטו ש"למה

לזרוק את הקופסא, אם אפשר לחנוט בתוכה את הילד ולקרוא לזה "קריין טלוויזיה" או "אוטובוס"? הבעיה היחידה היא שמדי פעם האוטובוס הזה מאבד שליטה על הסוגרים, ובסוף החג גם נאלץ לקבל מנה שלמה של ונטולין.

מסיבות פורים

משנכנס אדר קמים בבת אחת לתחייה כל החוגים החברתיים שכל השנה לא מרימים אפילו טלפון מסכן, ומחליטים שזה זמן טוב לערוך מסיבה. מה שמעמיד את משתתפי האירוע בבעיית טקט חמורה וחוסר נעימות כללית. והדבר הכי נורא הוא שלמסיבות האלה יש תמיד טרנד מאוס של "נושא לתחפושות". בתי הקברות מלאים באנשים שחיפשו תחפושת בסגנון "מלחמת 30 השנים" ולא מצאו.

כן, הגיע הזמן להודות באמת: פורים זה בעצם חג של "לא נעים" אחד גדול: לא נעים להבריז מהמסיבה, לא נעים לא להחזיר משלוח ולא נעים להגיד "כבר תרמנו" לשנוררים בדלת. והכי לא נעים, שאחרי כל הקרנבל הזה מגיע פסח  - ואין זמן לנוח - חייבים להתחיל לנקות.