"פרוג'קט X": שימו עליו איקס
הקומדיה הוולגרית "פרוג'קט X" היא בעצם קליפ מתמשך עם הסיפור השגרתי מסרטי המסיבות בשילוב קטעים בוטים של ונדליזם וסקס. אז במה התקדמנו מאז "אצל הדודה והדוד"?
הנוער של היום הולך לאבדון, הנוער של היום פורק כל עול, הנוער של היום מופרע, וולגרי וחצוף, אין לו ערכים. הנוער של היום - כל מה שמעניין אותו זה סקס, סמים ו-ונדליזם. כיף, מוזיקה ומסיבות - זה כל מה שחשוב. זה מה שמניע את הסרט "פרוג'קט X". אה, כן, וגם למרוד בסמכות הורים, ואם אפשר להרוס להם את הבית. אלו תחביבי הנוער של היום. אבל הישראלים הוותיקים מביניכם, יודעים שגם פעם זה היה כך.
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
ב-1987 יצא שירו של דני סנדרסון "אצל הדודה והדוד", מלווה בקליפ שנחרת בתודעה של אזרחי ישראל כפלא טלוויזיוני. היום הוא אולי נראה מיושן, אבל הקליפ בבימויו של מוטי קירשנבאום הציג את סנדרסון כנער ממושקף, שמופקד על בית פרטי מפואר ומזמין את כל חבריו וחברי-חבריו ועורך מסיבה מטורפת, אורגיה של שתיה, אהבה וניפוץ אגרטלים שיוצאת מפרופורציות. כמה שאהבנו את הקליפ, אנחנו הנוער של אתמול.
הקליפ של "אצל הדודה והדוד"
אצל הדוּדה והדוּד
גם הקומדיה המטורפת "פרוג'קט X", היא תכל'ס קליפ - קליפ שנמשך 88 דקות, והוא מספר את אותו סיפור בסיסי. אין פה כל חידוש, והדרך היחידה בה מצליח הבמאי נורי נוריזאדה למתוח את הסרט לאורך מלא הוא באמצעות מונטאז' מתמשך של קטעים, חלקם קיצוניים מאוד בבוטות שלהם, שלא באמת מקדמים את העלילה: הם פשוט שם.
על כן, אין פלא שנוריזאדה היה בעברו במאי קליפים, ו"פרוג'קט X" הוא סרט הקולנוע הראשון שלו. טוד פיליפס ("בדרך לחתונה עוצרים ב...") אימץ אותו כמפיק, אך הבמאי הבריטי ממוצא איראני אינו מפגין מיומנויות מיוחדות של storytelling קולנועי. העלילה כל כך ידועה מראש לנוער של היום, של אתמול וגם של מחר. מה שהוא עושה כדי לפצות על כך הוא להעלות את מפלס הוולגריות בכל רגע נתון. כך הוא ממלא את זמן הסרט. אם כך גם אתם רוצים למלא את זמנכם, אשרכם.
"אצל הדודה והדוד, הם נסעו לחופש ביוון.
אצל הדודה והדוד, השאירו בית מגוון.
עם ספות נוחות ומקום לרקוד, מקרר מלא בהפתעות.
עם סלון אדיר, ומיזוג אוויר, והכל אצל הדודה והדוד" (סנדרסון 1987)
נוריזאדה, 2012: תומאס (בגילומו של השחקן בעל השם המחייב תומאס מאן) הוא גיק אמריקני טיפוסי עם הורים אמידים מפרברי לוס אנג'לס. לרגל יום הולדת בנם, הם מפקידים בידיו את ביתם המפואר ויוצאים לחופשה. הם יודעים שתומאס אינו מקובל במיוחד ומשערים שהמפגש החברתי שהוא מתכנן יהיה אינטימי. כך היה, לולא היה משתלט על העניינים חברו הפרוע קוסטה (אוליבר קופר).
"אצל הדודה והדוד, אספנו כמה ידידים.
אצל הדודה והדוד, ארגנו ערב ריקודים.
בחורות אין סוף, עם או בלי מחשוף, נהרו לבית במאות.
כל אנשי השיק, כל המי ומיק, נפגשנו אצל הדוד והדוד" (סנדרסון, 1987)
קוסטה הוא המנוע מאחורי פרוג'קט X - שם הקוד למבצע מסיבת יום ההולדת של תומאס. השניים, כמו גם חבריהם ג'יי.בי ודקס (שמתעד את כל המתרחש במצלמת הווידאו שלו), הם גיקים שכמהים לפופולריות בתיכון. קוסטה יודע שזו הזדמנות פז לקדם את מעמדם וחרף הסתייגויותיו של תומאס, הוא מפיץ את בשורת המסיבה לכל עבר - סמסים, פייסבוק, קרייג'ס ליסט. הכל מותר, כשמדובר במטרה המוצהרת של המבצע: להיות פופולריים, וזו הסמויה: לזיין.
"אצל הדודה והדוד, חגיגה כזאת עוד לא היתה.
אצל הדודה והדוד, עד לשעות הבוקר נמשכה.
תסרוקות רקדו, משקאות רוקנו, אנשים נתלו על קירות.
תקליטים כסחו, השכנים צרחו, והכל אצל הדוד והדוד"
ואכן השמועה רצה בין כל תושבי האזור, שנראה שנהרו כולם למסיבה. וכך אפילו הווילה המרשימה והחצר הגדולה עם הבריכה הכחולה צרים מלהכיל את האורחים, והמסיבה יוצאת מכלל שליטה. התלונות של השכנים רק מגבירות את חדוות הוונדליזם של המבקרים, שפושטים מעליהם כל צלם אנוש או לבוש. אה, כן. על הדרך, תומאס גם מגלה את אהבתו לכוסית אחת, ובוגד בה עם כוסית אחרת - פתאום, בגלל מסיבה מופרעת אחת, כולן רוצות אותו.
"אצל הדודה והדוד, הם עמדו בפתח המומים.
אצל הדודה והדוד, הם הקדימו בכמה ימים.
תוך דקה ושליש, לא נותר שם איש, הסתלקו באופן אצילי.
ואם אותי תשאל, אז זה די מזל, שהם לא הדודה והדוד שלי"
קשה לקרוא לזה ספוילר, אבל זהירות: בהמשך המסיבה תהפוך לאירוע קולוסאלי וכל השכונה מוחרבת לשמחתם של האורחים, שעוזבים בסופו של דבר את המקום כמו נחיל ארבה שסיים לכלות שדה חיטה. תומאס נשאר לטפל בהשלכות החריפות של האירוע, כי בניגוד לסנדרסון, אלו באמת אבא ואמא שלו והם מאוד כועסים. זה בסדר, הוא יתגבר. עכשיו כולם בתיכון אוהבים אותו.
Rebels Without a Coke
אז זהו. זה הסיפור. ממש כמו בקליפ של "אצל הדודה והדוד", או ב"מסיבת רווקים", "חרמן על הזמן" וסרטים מסיבה אחרים - בלי טוויסטים בעלילה, ובלי פיתוח של דמויות או מצבים. "פרוג'קט X" לא מציע משהו שונה (וגם גיוסו של ז'אנר ה-"found footage" כבר מזמן אינו בשורה גדולה).
מה שכן יש זה קטעים קיצוניים שקורים בתוך המסיבה, שיכולים לצורך העניין גם לעמוד בפני עצמם, בלי קשר לעלילה: אלכוהול, סמים מכל הסוגים, חורבן,
התעללות בבעלי חיים, אופנוע על הגג, ציצים, נערה משתינה - כל זאת ועוד יש בשפע לצלילי מוזיקה קצבית ואנרגטית, ממש כמו בקליפ, או בטריילר של הסרט שמתמצת את הסיפור כולו בדקה וחצי.
ומה עם מי שמחפש קצת הומור אינטליגנטי יותר? בקליפ של קירשנבוים היה לנו ירון לונדון שיוצא מהטלוויזיה שהושלכה לבריכה, ב"פרוג'קט X" יש לנו ננס אלים שנכלא בתנור. אכן, חידוש אמנותי.
