"שטח פראי": זאב, זאב, ועדיין אמין
שיתוף הפעולה בין הבמאי ג'ו קרנהאן לכוכב "שטח פראי" ליאם ניסן עובד על רקע הנופים המושלגים ומעוררי ההשתאות בהם מצולם הסרט. אתם תשרדו את העלילה, הדמויות לא בטוח
באחת הסצנות הזכורות בעיבוד הקולנועי ל"צוות לעניין" (2010), עבודתם המשותפת הקודמת של ליאם ניסן והבימאי ג'ו קרנהאן, נראה היה ששניהם הגיעו לנקודת השפל בקריירה שלהם. זוהי סצנת לחימה עם טנק שיורה בעודו תלוי על מצנח בין ארץ ושמים.
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
הבחירה של ניסן ב"צוות לעניין" נראתה כהמשך הגיוני של החלטתו מלפני כמה שנים לזנוח כמעט לחלוטין את הדרמות הרציניות לטובת סרטי אקשן ("חטופה") והפקות ענק הוליוודיות ("התנגשות הטיטאנים"). קרנהאן שזכה לביקורות טובות על סרטו השני (דרמת המתח המחוספסת "מחלק הסמים" מ-2002), לא הצליח ליצור סרט באורך מלא במשך חמש שנים, וכשחזר ביים את "לחסל את האס" (2007) שלווה ב"צוות לעניין" - שני סרטי פעולה שלא מתיימרים ליותר מבידור אלים.
בודקים את השטח
בהתחשב ברקורד זה, "שטח פראי" ("The Grey"), הוא הפתעה משמחת. דרמת הישרדות רצינית שאליה מביא קרנהאן את היכולות הטכניות שרכש, אבל גם נכונות להעז בהצגת דמויות וסיטואציות שאינן מיועדות להשגת סיפוקים מהירים. סרט שלא חסר ממד לירי בהתבוננות בטבע, ובאופן שבו ממוקם האדם ביחס אליו. ניסן, לשם שינוי, לא מסתפק רק בכריזמה המאפשרת לו להקנות אמינות לדמויות קרטון, אלא מגלם דמות בעל משקל סגולי אמיתי הנמצאת במאבק הישרדות.
"שטח פראי" הוא דרמת הישרדות המתרחשת באלסקה, אבל הנושא שלה לא יכול להיות ממוצה בשאלה "מי ישרוד וכיצד?". זהו סרט שעוסק ביכולת של אדם להבין כי הוא מתקרב לרגע מותו ובדרך בה הבנה זו מכתיבה את פעולותיו.
רעיונות אלו לא נובעים רק מהצגת הדמויות המנסות לשרוד מול הטבע האכזר, אלא גם מהיכולת לתת לטבע נוכחות של כוח נשגב.
עבודתו המרשימה של הצלם מאסונובו טקאיאנגי (צילום בלוקיישן בבריטיש קולומביה) תורמת לתחושה שזהו עיבוד ליצירה אבודה של ארנסט המינגוויי.
התסריט, שנכתב על ידי קרנהאן ואיאן מקנזי ג'פרס (שגם כתב את הסיפור הקצר המהווה בסיס זה), מעצב דמויות שאינן רק קריקטורות של קורבן תורן. גם אם יש שימוש בקיצורי דרך אמוציונאליים לאפיונם, אלו עדיין אנשים הפועלים בדרכים סבירות בסיטואציה הנוראה שאליה נקלעו. כשמגיע המוות בחטף, או כשיש הכרעה גורלית שצריכה להילקח - רגעים אלו מקבלים נפח אמיתי.
הישרדות זה לא רק חוף ים וביקיני
ג'ון אוטוויי (ניסן) עובד במתקן של חברת קידוח נפט הממוקם באלסקה. תפקידו הוא לירות בזאבים שעלולים לסכן את עובדי המתקן. בתחילת הסרט הוא עומד לסיים את תקופת עבודתו ולחזור הביתה. במקום זאת הוא כותב מכתב לאשתו ועומד להתאבד בירייה כשיללת זאב עוצרת אותו. באופן פרדוקסלי מה שעצר את ניסיון ההתאבדות הוא מה שיסכן את חייו בהמשך הסרט, אבל גם הדבר שישיב לו, במאבק זה, את הרצון לחיות.
הטיסה שאמורה להוביל את אוטוויי חזרה לחיק העולם המתורבת מתרסקת באמצע השממה הקפואה. נותרים שבעה ניצולים שצריכים להתמודד לא רק עם הקור המקפיא, אלא גם עם להקת זאבים שמזנבת בהם. מול המבט של החיות - בעיקר בלילה, כשהעיניים שלהם מנצנצות מתוך האפלה - בני האדם הם החיה הנרדפת.
אוטוויי בעל הידע והניסיון הופך בתנאים אלו למנהיג החבורה, ומנסה להוביל אותם מהשממה הקפואה והחשופה למקום קצת יותר בטוח בין העצים. מנהיגותו לא מתקבלת ללא ערעור, בעיקר מצידו של דיאז (פרנק גרילו) שהיה בעברו עבריין.
לא אתאר את גורלן של הדמויות, אך ברור כי העלילה אינה יכולה להתקדם בלי תחושה ממשית של סכנה – עם כל ההשלכות הדרמטיות והגרפיות הכרוכות בכך.
קרנהאן מצליח לאזן בין רגעי הפעולה והרגעים השקטים יותר בהם משוחחות הדמויות - הישג לא פשוט שהכשיל סרטי הישרדות של יוצרים בכירים ממנו (כך ב"הדרך בחזרה" של פיטר וויר מ-2010). אפילו פעולה הישרדות המתרחשת לקראת סוף הסרט, והחורגת מהמתווה הריאליסטי של כל מה שקדם לה, לא מחבלת באופן מהותי באמינותו הכוללת של הסרט.
החלק האחרון מביא עמו סצנה שבה אחת הדמויות מחליטה לוותר. לא במהלך מלחמת הישרדות מול זאבים או בני אדם אחרים, אלא ברגע של תשישות מוחלטת והשלמה עם הגורל הבלתי נמנע. סצנה המתרחשת מול נוף מדהים ביופיו ולוכדת בקומפוזיציות מדויקות את היחסים בין הדמויות התופסות עמדות שונות ביחס להחלטה זו. זוהי נקודת השיא בעבודה מרשימה שיש לקוות כי תסמן מפנה בקריירה של קרנהאן.
