סקר: חילוניות רוצות חתונה בגיל 26, חרדיות - 22

הממשלה צפויה לאשר חוק הקובע כי בישראל ניתן יהיה להתחתן בגיל 18, ולא 17 כפי שנהוג כיום. ואולם, מתברר שעבור רוב הנשים בארץ, ממילא מדובר בנישואים מוקדמים מדי: מתברר כי נשים מכל המגזרים - חרדיות, דתיות-לאומיות או חילוניות - רואות בחופה בסביבות החצי הראשון של שנות ה-20 - אידיאל.

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• חתונה בגיל 18: למה מה אתם מבינים מהחיים?
• דיווח חרדי: במקום הספארי - נדל"ן מוזל בגוש דן
• מתחפש לחרדי - כל השנה   
  

מתוצאות סקר "מאגר מוחות", שנערך בקרב 553 נשים (טעות דגימה מירבית: 4.5%) עבור תנועת "אמונה", עלה כי 87% נשים חרדיות סברו כי "הגיל הנכון" לנישואים הוא 22. לעומתן, נשים דתיות-לאומיות חשבו ש"הגיל הנכון" הוא 24, ונשים חילוניות נקבו במספר 26. הסקר שנערך כלל חלק גדול יותר של נשים דתיות-לאומיות

וחרדיות מאשר חלקן באוכלוסייה, ולכן ניתן ללמוד ממנו בעיקר על התפיסות הרווחות במגזרים, ופחות על כלל הנשים בארץ.

כשנשאלו האם חיים משותפים לפני הנישואים תורמים או לא ליציביות חיי הנישואים, התגלתה שונות גדולה בין המגזרים. בעוד שרוב מוחלט מהמשיבות החילוניות (78%) סברו כי הדבר תורם ליציבות התא המשפחתי, רוב הדתיות-לאומיות (59%) ורוב מוחלט מהחרדיות (85%) סברו כי אין בכך תרומה להמשך הדרך.

לעומת המגורים יחד טרם הנישואים, מתברר כי רוב הנשים - מכל המגזרים - סברו שיש באמונה ובדרך חיים דתית-מסורתית תרומה ליציבות התא המשפחתי. 100% מהדתיות-לאומיות טענו כך, 94% מהדתיות ואפילו 55% מהמשיבות החילוניות.

האם תפיסה דתית מסייעת ליציבות התא המשפחתי?

ומה מביא את נשים להתחתן? 53% מהנשים הנשואות, או שהיו נשואות, השיבו כי הסיבה העיקרית לחתונה הייתה הרצון לחיות עם אדם אהוב. גורם זה מודגש יותר על-ידי החילוניות (58%), יחסית לדתיות-לאומיות (41%). גם בקרב הנשאלות החרדיות מדובר בתשובה השכיחה ביותר, ואולם 28% בלבד בחרו בה.

סיבות מרכזיות נוספות לכניסה מתחת לחופה היו רצון להביא ילדים (9%), רצון להתמסד (9%) ו"זו הנורמה, כולם מתחתנים" (7%). החרדיות מדגישות יותר מהחילוניות והדתיות-לאומיות את רצונן להתמסד (17%) ולהביא ילדים (15%) כגורמים לנישואין. הדתיות-לאומיות, יותר מהחרדיות והחילוניות, מדגישות שני גורמי נישואין נוספים: לחץ של המשפחה (17%) ורצונן להתרחק מהמשפחה הגרעינית (11%).

מדוע אנו מתחתנות?

ומה כאשר "זה נגמר"? מתברר שרוב מוחלט של הגרושות או הפרודות אינן מצטערות על שבירת התא המשפחתי. 81% השיבו כך, 14% אמרו "ככה-ככה" ו-5% הביעו צער על המהלך.

מי רוצה ללכת למקווה?

הסקר ביקש לבדוק את עמדת הנשים הישראליות על הביקור במקווה. בעוד שהתשובה הנפוצה בקרב החילוניות (43%) הייתה שמדובר בחוויה שלילית ומשפילה, יותר מ-80% מהדתיות ומהחרדיות אמרו שמדובר ב"חוויה רוחנית חיובית". הסיבות העיקריות לתפיסת הטבילה במקווה כחוויה שלילית הן: החשיפה האינטימית (56%), נוכחות הבלנית העובדת במקווה (19%) ורמת הניקיון במקום (15%).

הנשאלות בסקר התבקשו לחוות את דעתן על אופן ההתנהלות היום-יומית בנוגע לסוגיות חינוך ומוסר. בתשובה לשאלה "מי לדעתך משקיעה יותר בחינוך הילדים: אישה מהמגזר הדתי-לאומי או אישה חילונית?" ענו 45% מהחילוניות כי

שתיהן משקיעות במידה שווה. 50% מהדתיות-לאומיות ורוב גדול מהחרדיות 65%, סברו כי האישה הדתית-לאומית משקיעה יותר מהחילונית.

49% מהמשיבות החילוניות אף סברו כי נשים משני המגזרים מוסריות במידה שווה, בעוד ש-59% מהדתיות ו-80% מהחרדיות טענו כי אישה דתית-לאומית מוסרית יותר מהחילונית.

יו"ר "אמונה", ליאורה מינקה, תציג את עיקרי הסקר בכינוס מיוחד שעורכת תנועת האישה הדתית-לאומית בכנסת, לרגל יום האישה הבינ"ל. לדבריה, חשוב להבחין כי נשות המגזר הדתי-לאומי חצויות בין שני עולמות: בנושאי מסורת, אמונה, חינוך וחיי משפחה הן קרובות יותר לעמדות של החרדיות, ואילו בנושאים הכלליים והציבוריים הן קרובות יותר בעמדותיהן לנשים החילוניות.