עטרה ליושנה: מתחברת לעוּד ולמקאמים
שירת הבקשות, פיוטים ותפילות הם הצלילים האהובים ביותר על אורית עטר - זמרת ופייטנית. הצעירה שהתאהבה מחדש בצליל המסורתי של בית אבא, מפגישה את שפת החול עם שפת הקודש, ומגישה סינגל וקליפ - במיוחד לגולשי ynet
בעוד יש עוד מי שתקועים בפולמוסי שירת נשים,
יש מי שעושות צעד נוסף, ומקדמות בקולן את שירת הקודש – שרות תפילה ומתפללות בשירה. בחלל הזה פועלת הזמרת והפייטנית אורית עטר (30), שמשמיעה קול יציב, עמוק ובשל בדרך לאלבום בכורה, המשלב שירת חול וקודש מלאת השראה מבית אבא.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- הטיפול הצליח, מצב הרב אלישיב עדיין קריטי
- חילוניות רוצות חתונה בגיל 26, חרדיות - 22
רבנים חרדים: יצאתם מהדרום? אל תחזרו
עטר גדלה בבית ירושלמי מסורתי. "משפחה מרוקאית חמה", כהגדרתה, עם קידוש בשבת ופיוטים סביב השולחן. "אני תמיד יודעת מאיפה אני באה", היא מצהירה, "יש לי זיקה וחיבור למסורת ולשורשים שלי".
ואף שחוותה ילדות ישראלית, ושירתה בלהקת חיל החינוך והנוער בעידן עידן רייכל – מצאה עצמה עטר מסלסלת מקאמים כסולנית התזמורת האלג'ירית, בזמן שחבריה ללהקה הצבאית (כברה קסאי, למשל) מפלסים דרכם במעלה הפופ המיינסטרימי הישראלי.
"אחרי שהשתחררתי מהלהקה הצבאית, שמעתי קונצרט של התזמורת האלג'ירית", עטר מספרת. "גיליתי עולם ומלואו של עולם שורשי מוזיקלי, והרגשתי שאני חייבת להעמיק ולחקור את המוזיקה האנדלוסית והמרוקנית. בסוף ההופעה ניגשתי למנהל הלהקה, והצטרפתי כסולנית".
"שירה שמחוברת לנשמה"
כך החלה הצעירה – אז בשנות העשרים המוקדמות של חייה, את דרכה בעולם שירת הבקשות והפיוטים, תוך שהיא משתלמת בנגינה בעוּד ובמקאמים, ונעזרת בפייטן ליאור אלמליח. בהמשך נישאה ועברה לתל אביב, אך החיבור לבית אבא שבירושלים, ולצליל המזרחי של זוהר ארגוב ועמיר בניון – הלך והעמיק.
בימים אלה עובדת עטר על אלבומה הראשון, ומשחררת את הסינגל השני ממנו – "למולדת שובי רוני" של הפייטן אשר מזרחי, אותו היא מגדירה כ"אחד הטקסטים היותר יפים שאני מכירה. הפיוט נכתב ככמיהה וגעגועים לארץ ישראל, שממנה גורש מזרחי מאימת הצבא הטורקי. הוא בילה בתוניס את רוב שנותיו, וחזר לארץ רק בדמי ימיו. את המילים חיבר ללחן עממי תוניסאי שאותו הכיר, והתפילה שלו מקבלת היום משמעות רבה בעיניי". הקשיבו לביצוע האולפן ולגרסת הביצוע החי.
באלבום שבדרך צפויות להיכלל 12 רצועות – חלקן שירים מקוריים פרי עטה של עטר, וחלקן גרסאות כיסוי לתפילות, פיוטים מתוך שירת הבקשות ולחנים מרוקניים מוכרים. היא עצמה מגידרה זאת "כששפת החול פוגשת את שפת הקודש. בגדול השפה השתנתה. פעם היו מדברים בשפת הקודש, בעוד שפת היומיום היא פשוטה יותר.
"זו שירה שמחברת אותי לנשמה, ואם אני מתחברת, אז מן הסתם הקהל מתחבר גם הוא ועולה איתי מעלה-מעלה. אלו תפילות. טקסטים רוחניים. לא סתם יש לי חיבור לזה".
אורית עטר שרה תפילה לקהל הרחב, ומספרת שגם דתיים רבים מגיעים "להתפלל" איתה. "אני מכבדת את כולם", היא אומרת, "גם את אלה שלא שומעים שירת נשים. אני עצמי שרה לכל מי שרוצה לשמוע".
אורית עטר
צילום: יוהן דובנסקי
מומלצים