רשות שדות התעופה תפצה ערבים שהושפלו
בני זוג ערבים מחיפה טענו כי הושפלו בעת שעוכבו לבדיקה בטחונית באילת. בין היתר, האישה שנשאלה האם קיימה יחסי מין במהלך החופשה, הוכרחה להמתין עירומה במשך כשעה וחצי. רשות שדות התעופה טענה כי יש לה חסינות. השופטת: עובדי הרשות אינם רשאים לעשות ככל העולה על רוחם
בני זוג ערבים שחזרו מנופש באילת, אליו יצאו עם חבריהם לעבודה, הזמינו כרטיס טיסה והגיעו לשדה התעופה בעיר כשעתיים לפני הטיסה שהייתה אמורה לצאת בשעה 9:00. אלא שלטענתם, במהלך הבדיקה הבטחונית שעברו בשדה, עוכבו, הושפלו ובוזו, ולבסוף אף פספסו את הטיסה.
תביעות קטנות נוספות בגלל אפליה :
לא הוכנסת לבר בגלל צבע עור? תוכיח
תביעה: פוטרתי לאחר 4 ימים בגלל מוצאי המזרחי
ביהמ"ש: מותר למועדון למנוע כניסה בגלל גיל
בתביעה שהגישו נגד רשות שדות התעופה לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, ביקשו פיצוי בגין ההשפלה, הביזוי, עוגמת הנפש והחרדה שנגרמה להם, ובשל ההפלייה והפגיעה בפרטיותם.
התובעים טענו, כי הבודקים הפנו אל האישה שאלות חודרניות ביותר - כך למשל, שאלו אותה מהי מערכת היחסים שלה עם התובע, האם ישנה עמו באותו חדר והאם קיימה עמו יחסי מין, וכי הבודקים שפכו את תכולת התיקים שלהם על הרצפה.
עוד טענו, כי אחת הבודקות הורתה לאישה להיכנס עמה לתא הבידוק ולהתפשט (פרט לתחתונים), ובעת שפירקה וקרעה את חזייתה, נאלצה האישה לעמוד עירומה במשך כשעה וחצי. לבסוף, טענו, פספסו את הטיסה ונאלצו להמתין לטיסה של 12:00, אלא שאז נאמר להם כי היא מלאה, ורק לאחר שהתייפחו והתווכחו עם מנהל המשמרת, נמצאו להם מקומות בטיסה של 14:15.
הרשות הכחישה את טענות התובעים וטענה כי היא חסינה מפני תביעה על פי החוק. מנהל שדה התעופה באילת טען בעדותו, כי הבדיקה הבטחונית בוצעה לפי הנהלים, תוך שמירה על צנעת הפרט, וכי עובדיו עשו כל שביכולתם כדי לסיים אותה בזמן, אך הדבר לא עלה בידם. עם זאת, אישר כי לא היה מקום לשפוך את תכולת התיקים או לשאול את התובעת אם קיימה יחסי מין.
הרשות לא חסינה במקרה זה
סגנית הנשיא בדימוס, השופטת רחל חוזה, קיבלה את התביעה לאחר שקבעה, כי היא נותנת אמון מלא בעדות התובעת, בעוד שמנגד, הרשות לא הביאה את הבודקים לעדות או כל ראיה ממשית אחרת לסתירת הטענות נגדה. זאת, למעט עדות מנהל שדה התעופה, אשר כלל לא נכח באירוע, ומשכך - כיצד יכולה היא לטעון כי התובעים אינם זכאים לפיצוי?נקבע, כי העובדים שביצעו את הבידוק חרגו לחלוטין מהסמכויות שניתנו להם על פי חוק, ולפיכך הגם שככלל מוקנית לרשות חסינות מפני תביעות, במקרה זה, אין כל הצדקה לחסינות.
"הנני דוחה כליל את האפשרות המוצעת על ידי הנתבעת כאילו יהיו עובדי הנתבעת רשאים לעשות ככל העולה על רוחם במהלך בידוק בטחוני ולאחר מכן לעתור כי ייקבע על ידי בית המשפט שהינם זכאים, בהתנהלותם כך, להגנת החסינות שמעניק להם החוק", כתבה השופטת. היא הוסיפה כי קביעתה מקבלת משנה תוקף לאור העובדה, שלא היה כל שיקול בטחוני בבסיס הבדיקה המכבידה והמשפילה של תושבי חיפה, אשר חזרו מחופשה עם חבריהם לעבודה.
לפיכך נפסק, כי במעשיהם עובדי השדה השפילו, ביזו והעליבו את התובעים, פגעו פרטיותם וגרמו להם להפסד זמן ועוגמת נפש, ולפיכך על הרשות לפצות אותם ב-7,500 שקל ולשלם להם הוצאות משפט של 1,500 שקל.
לקריאת פסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין" - www.psakdin.co.il
לפנייה לכתב/ת 
