"נתניהו וברק רוצים לתקוף באיראן בגלל אגו נפוח"
הרב אליעזר מלמד, מבכירי רבני הציונות הדתית, תוקף נחרצות את רעיון התקיפה הישראלית באיראן, משתלח בנתניהו וברק - וקובע כי איראן גרעינית איננה איום קיומי על ישראל: "יש לחשוש שמניעים אישיים מדרבנים את נתניהו וברק לפעול באיראן"
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- אברך מביא אברך: רמאות בהסמכה לרבנות
- הרב אליהו על הפיגוע: הגויים מקנאים שה' אתנו
- ה"שולחן ערוך" האתיופי: מותר מטרייה בשבת
בפתח דבריו, במאמר שיפורסם הבוקר (ה') בשבועון הדתי "בשבע", מבהיר הרב מלמד - מבכירי רבני הציונות הדתית - כי הוא אינו מומחה לאסטרטגיה, אך הוא חש צורך ואף חובה אזרחית להביע את עמדתו.
"תקיפה באיראן לא תעזור"
על פי הניתוח שלו, התחמשותן של מדינות רבות בנשק להשמדה המונית, כתגובה להשגתן של אחרות אותו, היא
תהליך שלילי - אך בלתי נמנע: "גם אם מדינת ישראל תצליח להשמיד את מתקני הגרעין האיראניים, מסתבר שהפעולה לא תבטל את התופעה המסוכנת הזו, אלא רק תדחה את מועד הצטיידותן של איראן ומדינות עוינות נוספות בנשק גרעיני".
בהתאם לכך, סבור הרב מלמד כי "העולם כולו צריך ללמוד להתמודד עם איומים מסדר גודל זה, ומבחינה זו מצבנו לא יהיה שונה באופן משמעותי ממצבן של מדינות רבות", ולכן הוא קובע כי "דבריו של ראש הממשלה ושר הביטחון על כך שהנשק הגרעיני האיראני הוא האיום הקיומי על מדינת ישראל אינם נכונים. זהו איום אחד מתוך שרשרת איומים".
לשיטת הרב מלמד, ההתמודדות עם מצב זה צריכה להיות לא בניסיונות למנוע אותו, אלא בהגנה (פיתוח אמצעים ליירוט טילים), הרתעה (נכונות מופגנת להכות את האויבים הקמים עלינו), הרחבת הריבונות הישראלית על שטחי ארץ ישראל, וחיזוק הבנייה ביהודה ובשומרון.
"לצערנו, את זה ראש הממשלה ושר הביטחון עדיין לא מבינים", כתב הרב, והאשים את הצמרת המדינית-ביטחונית כי היא עוסקת בהפרחת איומים כלפי איראן, במקום להגיב כמובטח להפגזות מעזה ולבנון - דבר שגורם לשחיקת כוח ההרתעה של ישראל.
"אי אפשר שלא להעלות גם ספק בדבר האינטרסים האישיים שמשפיעים על ההחלטה... בהיותם (נתניהו וברק) ידועים כבעלי אגו נפוח, יש לחשוש שגם מניעים אישיים מדרבנים אותם לפעול באיראן... במצב כזה, מומלץ מאוד לכל השרים והיועצים השותפים באחריות להיות מתונים בשיקול דעתם, ולא להשתלהב מהמרץ של ראש הממשלה ושר הביטחון".
והוא מסביר: "למרות היותו אדם מוכשר וחרוץ, ראש הממשלה אינו נתפש כמנהיג גדול בגלל בעיית האמינות הקשה שלו. הוא יכול לשער שלאחר הפצצה מוצלחת באיראן הוא כבר ייחשב מנהיג דגול, מהסוג של בן גוריון ובגין.
"הקריירה הפוליטית של שר הביטחון נמצאת בשפל מוחלט, בניגוד גמור לתקוותו להיות מנהיג חשוב, מומחה-על לביטחון ופתרון משברים בין-לאומיים. הסיכוי היחיד שלו לחזור לזירה כמנהיג ומנצח, הוא על ידי הפצצה מוצלחת באיראן".
במנהיגות הצה"לית "אחז ריקבון"
על צה"ל כותב הרב מלמד כי אף שחייליו ומפקדיו מסורים ומוכשרים - מצבו "אינו שפיר", משום שבמנהיגות "אחז ריקבון". לטענתו, "כיום 'החזון הציוני' של רבים מהמפקדים הבכירים בצה"ל הוא שלום עם מחבלים, נסיגה כדי להשיג שקט, שילוב בנות בכל החֵילות - העיקר לצאת נקי מתחקירים כדי לקדם את הקריירה... וכשצמרת צה"ל במצב כזה, לא כדאי להיכנס לפעולה שאין הכרח גמור לקיימה".
הרב מלמד מזכיר כי ביקורת דומה שכתב על הליקויים בהנהגת הצבא והשפעתם על יכולתו במלחמת לבנון השנייה,
היו מהגורמים לביטול מסלול ההסדר של ישיבתו. "התברר שדבריי היו נכונים, וגם לגבי השחיתות בצמרת הביטחונית הדברים הולכים ומתפרסמים, כפי שנגלה לכל בפרשיית 'מסמך הרפז'. חשבתי שחובה עלי לכתוב את מחשבותיי גם עתה".
והערה לסיום: "יבוא מי שיטען שעצם האיום של נתניהו בהתקפה הוא שגרם להם להתעורר ולפעול, ואני בדברי ח"ו עלול להחליש את המהלך הזה. אולם מי שיתבונן בדברים יראה שאני דווקא מחזק את ההערכה שהמנהיגים שלנו מעוניינים בפעולה הירואית שתשדרג את מעמדם - כך שהאיום נשאר במקומו".
לפנייה לכתב/ת 
