"חברים עם ילדים": רווקים בלי מסיבה
מי שמצפה לטון החצוף של "מסיבת רווקות", צפוי להתאכזב בקומדיה הרומנטית "חברים עם ילדים". קריסטן וויג וחברותיה כאן, אך הנועזות נשארה בחוץ
"חברים עם ילדים" ("Friends with Kids") פוסע על קו התפר שבין קומדיה רומנטית לדרמה-קומית. זהו הבדל משמעותי. בקומדיה רומנטית הצופים יכולים להיות בטוחים שהזוג המיועד יתאחד בסופו. דרמה-קומית אינה מחויבת לפתרון שכזה ולכן יכולה להפתיע עלילתית ותמאטית.
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
כהפקה עצמאית-למחצה נדמה בשלביו המוקדמים של הסרט שיש בו מידה מסוימת של העזה ומקוריות. אך ככל שהסרט מתקדם למחציתו השניה מתבהר כי המפיקה-תסריטאית-במאית (והשחקנית הראשית בסרט) ג'ניפר ווסטפלדט בחרה להישאר בצד של הקומדיה הרומנטית. בחירה מנחמת, אך כזו החושפת את רדידותו של הסרט.
האתגר המוצב בפני אפשרות הקומדיה הרומנטית עולה כבר בשם הסרט. מצד אחד הפנטזיה המוכרת של "חברים" בנוסח קצת יותר מעודכן ומבוגר מזה של הסיטקום הפופולארי: ניו יורקים נאים, שמתפרנסים היטב מעבודתם (באופן פלאי לא נראה שהיא תופסת חלק משמעותי מזמנם) ושיש להם שפע של זמן להתרועע עם חבריהם.
מתוך ששת החברים, שלוש בנות ושלושה בנים, יש כבר שני זוגות נשואים, ושני הרווקים קרובים במיוחד זה לזו: ג'ייסון (אדם סקוט) ההולל, וג'ולי (ווסטפלדט) שקצב הפעילות שלה נמוך בהרבה. בפרולוג של הסרט הם משוחחים בטלפון בשעות הקטנות של הלילה בשעה שבמיטתם ישנים הפרטנרים האקראיים. דרך מעודכנת לסמן כי השניים נועדו למצוא עצמם זה בזרועות זו.
העתיד שייך לילדים
קפיצה של ארבע שנים קדימה, שבמהלכה הזוגות הביאו לעולם צאצאים, משנה לחלוטין את הדינאמיקה. ג'ייסון וג'ולי, עדיין רווקים, כמעט ולא מתראים עם חבריהם הנשואים השקועים בטרחות ההורות. כאשר כל החבורה נפגשת ברור כי הצאצאים פגעו גם במצב היחסים בין הזוגות הנשואים:
לסלי (מאיה רודולף) ובעלה הצעיר ממנה אלכס (כריס או'דוד), מפגינים זוגיות יחסית יציבה, אך ניכר שהאישה השתלטנית מעיקה על הילד המבוגר שלו היא נשואה. מצבו של הזוג השני חמור עוד יותר - מיסי (קירסטן וויג) ובן (ג'ון האם) נהגו לשכב כל הזמן ובכל מקום וכעת חווים נתק תקשורתי ומיני שיכול להביא לקריסת נישואיהם.
גם ג'ייסון וג'ולי רוצים צאצא אך לא מוכנים לשלם את המחיר שמשלמים חבריהם. הם מחליטים לנתק את הקשר בין חתונה וגידול ילדים. מדוע להתחתן, להוליד ילד, לסבול באומללות הנישואים לאחר הלידה ולהתגרש כשאפשר להתחבר לחבר רק למען מטרה זו. שאלת "האם גבר ואישה יכולים להיות חברים?" המוכרת מ"כשהארי פגש את סאלי" עולה דרגה נוספת בסוג המחויבות הקושרת את השנים והופכת "האם גבר ואישה יכולים לעשות ולגדל ילד יחד ולהישאר חברים?".
הזוגות הנשואים לא מתלהבים מהיוזמה. נדמה להם, במידה רבה של צדק, שהיא נובעת מהמראה העגמומי של חייהם. אך ג'ייסון וג'ולי בשלהם. ההחלטה לשכב מובילה בקפיצה נוספת על פני חודשי ההיריון לשלב הלידה וגידול הצאצא.
מה שעבד בתיאוריה לפני הלידה, מתחיל להסתבך אחריה. שני הרווקים מוצאים בני זוג "שווים": ג'ייסון פוגש את הרקדנית מארי ג'יין (מייגן פוקס) המתוארת ככליל המעלות עבור צרכיו: יפה, רזה, גמישה, מגניבה, ובעלת חזה גדול. ג'ולי את פוגשת קורט (אדוארד ברנס) - גבר גברי, סבלני עם חוש אבהי מפותח. אך בגלל התבניות הצפויות של הקומדיה הרומנטית, מסלול ההתפתחות של קשרים אלו ברור לכל צופה.
איפה הנועזות?
ניכר שווסטפלדט כתבה את התסריט על בסיס התנסות אישית. היא חיה כבר שנים רבות עם אליל הנשים ג'ון האם ("דון דרייפר") ללא ילדים. החוויות של נדידת הזוגות עם הילדים ממנהטן לברוקלין, של ההתרחקות הבלתי נמנעת בין חברים, והשפעת גידול הילדים על חיי הנישואים – לקוחים כולם מהחיים.
למרות שחלק גדול מהצוות של "מסיבת רווקות" נמצא גם כאן, הטון רחוק מאוד מההומור הפיזי הבוטה שהופגן בסרט ההוא.
וויג מפתיעה בדמות נטולת נוירוזות, אך גם עגמומית ומחוקה מול התסכול הגובר של בעלה. רודולף מגלמת את הדמות המוקצנת בסרט, אך גם היא פועלת בגבולות של דרמה–קומית.
פיצוי קומי מסוים מצוי באמירות בוטות על מין ואברי גוף הצצות במהלך הסרט. לטוב ולרע הסרט אינה משלב אמירות אלו בסיטואציות של הומור מיני בוטה כמקובל בקומדיות עכשוויות. אולי בנסיון אחרון להוכיח שיש בסרט מידה של העזה הוא מסתיים במשפט הרומנטי "Fuck the shit out of me". זה עדיין לא מספיק.
