הזכות לחיים בריאים - גם על חשבון החיות
הקמפיין הצבוע של המתנגדים למשלוח קופי חוות מזור למעבדה בארה"ב פורט על רגש החמלה לחיות, אך מתעלם מהעובדה שללא הניסויים על הקופים, היינו נאלצים לאבחן מחלות אצל קוראים בקפה ולרפא סרטן בעזרת תה ירוק
בשבועות האחרונים מתנהל בארץ קמפיין מתוזמן ומאורגן היטב, שכותרתו היא עצירת משלוח של קופים למחקר רפואי לארצות הברית ואילו מהותו האמיתית, היא הפסקת ניסויים בבעלי חיים בישראל והפיכתה של ישראל לקיצונית ביותר בעולם בתחום זה.
קשה להתמודד עם קמפיין שכזה מסיבות שונות. ראשית, הוא פורט על החמלה לקופים תוך פרסום תמונות שנוגעות לליבו של כל אחד ומצד שני קשה לראות בברור את התרומה של המחקר הרפואי.
שנית, טענות שיקריות נכתבות באמצעי התקשורת או מדוקלמות בטלויזיה על ידי ידוען כזה או אחר, שלמד את הטקסט מדף שנתנו לו אנשי עמותה, המצהירים כי הם נגד כל שימוש בבעלי חיים, כל זה ללא בדיקה או ניסיון לאימות המידע כפי שנעשה בתחקיר או בכתבה רצינית.
לבסוף, קשה להתמודד עם הקמפיין, שכן זה נעשה בתמיכה פעילה של השר לאיכות הסביבה שרוצה לגרוף קולות של פעילי בעלי חיים ומעמיד לרשותם את האמצעים של משרדו. מה בכלל הקשר בין איכות הסביבה למחקר רפואי? ואיפה שר הבריאות נתניהו ושר המדע הרשקוביץ שקולם נאלם דום?
ערך חייו של בע"ח אינו שווה ערך לחיי אדם
אני המנהל הווטרינרי של חוות מזור, המגדלת במשך 21 שנים קופים נקיים מוירוסים החיוניים למחקר הרפואי .אין זאת שאלה של רצון או בחירה - השימוש בקופים בפיתוח של תרופות מסויימות או של מכשור רפואי, חיוני לטיפול במיליוני בני אדם.
המחוקק בכל מדינות העולם, ללא יוצא מהכלל, קבע כי לפני שתרופה או ציוד מסויים יוכלו להיות מנוסים על בני אדם חובה לנסות אותם בבעלי חיים.
כבר בנקודה זאת אמר המחוקק העולמי את הכלל איתו אין המוחים מסכימים: בעלי חיים ואדם אינם זהים וערך חייו של בעל חיים אינו שווה לערך חיי אדם.
אמנם המחוקק קבע כללים חמורים איך, מתי וכמה מותר לנסות על בעלי חיים, אולם בסופו של יום, חובה על פי החוק לנסות על בעלי חיים טרם המעבר לבני האדם.
המתנגדים למחקר בבעלי חיים מנסים לעטוף את ההתנגדות שלהם בעובדות שקריות, כדי לרכך את ההתנגדות הטבעית של כל אחד מאיתנו שרוצה שתרופות וטיפול רפואי יהיו זמינים עבורו ועבור בני משפחתו בעת הצורך.
הם חוזרים שוב ושוב על המנטרה של שימוש בקוסמטיקה למרות שזה 30 שנה אין ואסור להשתמש בקופים לצורכי קוסמטיקה בכל מקום בעולם.
הם טוענים שאין הקופים מיועדים למחקר רפואי – טענה שאין לה כל שחר, שכן בבקשה למחקר מפורט באופן ברור לגמרי כי השימוש יהיה לצורך מחקר רפואי חיוני בשלב הסופי של פיתוח תרופה נגד כאבי פרקים קשים בנשים בגיל הבלות.
עובדה זאת גם מאושרת בשלושה מכתבים מהרשות המפקחת בארצות הברית. הם טוענים כי SNBL היא מעבדה עבריינית ולכן אסור לשלוח אליה את הקופים. האם הם היו במעבדה אי פעם?
האם הם יודעים ומודעים מדוע המעבדה נחשבת בעיני העמותות הטוענות כי היא מעבדה עבריינית? האם הם מספרים לציבור כי מדובר בטעות אנוש שהביאה למוות של קוף אחד בשנת 2007?
מאז 2007 כל הביקורות במכון המחקר היו למופת והדבר מאושר על ידי גופי הפיקוח האמריקאים. עד אותה שנה העבירות היו ברובן "אי התאמות של רישום". ומה בעצם רוצים המוחים לומר?
בתי החולים נסגרו בגלל מוות בשוגג של חולים?
נניח והיתה טעות שהובילה למוות של קוף - האם זאת סיבה לא לאשר יותר למכון המחקר לעבוד? בכל בית חולים בארץ חדשות לבקרים אנו שומעים כי מתו אנשים בגלל טעויות או בגלל מחדלים, האם מישהו מעלה על דעתו לסגור את בית החולים בגלל מוות של חולים?
רק לאחרונה למדנו כי 4,000 איש מתים בשנה בישראל מזיהומים שהם מקבלים בתוך בתי החולים, אז למה לא לסגור את כולם? אולי נסגור את צה"ל בגלל מחדלים שגרמו למוות או פציעה של חיילים? או את שירותי הכבאות והמשטרה בגלל השריפה בכרמל?
אני ביקרתי במעבדה המדוברת מספר רב של פעמים. זהו גוף המחקר השלישי בגודלו בעולם. עובדים בו כ-2,500 רופאים, וטרינרים, מדענים וטכנאים בארצות רבות. הגוף אחראי על שורה של מחקרים בבעלי חיים ובבני אדם כדי לקדם את הרפואה, תוך שיתוף גופים אקדמיים ביניהם אוניברסיטת הרווארד ואחרים. הוא עורך מחקרים עבור כל חברות התרופות, כולל חברות מישראל והוא נחשב למכון מחקר מהמעלה הראשונה בעולם.
ואם חוות מזור היתה שולחת את הקופים למכון מחקר אחר – היתה הבעיה נפתרת? כבר בשנת 2003 אותן עמותות, פנו לבג"ץ עם דרישה דומה וגם אז נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, מצא כי אין לטענות שלהם כל בסיס בדיוק כמו במקרה הנוכחי.
תה ירוק לטרשת או תרופה שפותחה על קופי מזור?
המתנגדים רוצים להביא את ישראל להגבלה קשה של ניסויים בבעלי חיים ולאיסור יצוא של קופים למחקר רפואי, דבר שאין לו אח ורע בשום מדינה אחרת בעולם. זו פעולה שתחזיר אותנו אחורה עשרות שנים ויבריח מישראל את החוקרים בתחום הרפואה.
הצביעות האישית של המתנגדים בשיאה - אם ייפגעו בתאונת דרכים או יחלו בסרטן, האם יבקשו לאבחן את המחלה אצל קוראת בקפה או יעדיפו את מכשיר הסי.טי שפותח על הקופים מחוות מזור? אם אחד מההורים שלהם יחלה בטרשת נפוצה, האם יקחו את תרופת הקופקסון שפותחה על הקופים ממזור או יעדיפו כתחליף לשתות תה ירוק?
ואם יחלה ילד שלהם בלאוקמיה, האם יפרסמו מודעות ענק לבוא ולתרום דגימות להשתלה של מח עצם ולהציל את חייו בשיטת השתלה שפותחה על הקופים ממזור, או אולי פשוט ימתינו שהמחלה תעבור מעצמה?
הגיע הזמן שהחולים, הרופאים, החוקרים, שרי המדע והבריאות שקולם אינו נשמע כלל, יקומו ויעמדו על זכויותינו כבני אדם, לקבל את הטיפול הטוב ביותר. להקל על סבלם של חולים במחלות חשוכות מרפא ולהציל ממוות פצועים וחולים במחלות קשות.
ד"ר משה בושמיץ הנו המנהל הווטרינרי של חוות מזור ומבעלי החווה
לפנייה לכתב/ת 
