מחזה מדהים: ים סוף נקרע לשניים

בנק הניסים של העם העברי - שרק נולד - לא נגמר: משה רבנו, מנהיג העם היוצא ממצרים, שוב הציג לעולם את כוחו של אלוהיו, שנראה כמעצב את המציאות לפי צרכיו של עמו. במהלך מנוסת העם העברי מהמצרים, נקרע ים סוף לשניים - ובני ישראל עברו ביבשה בתוך הים.

עוד כתבות בעמוד פסח - יציאת מצרים החגיגי:

• ראיון ראשון: משה רבנו מדבר על הכל
• מומחים: מכת בכורות שברה את המצרים
• כלכלנים: השקיעו בטכנולוגיות הפקת מים מסלע
  

קריעת ים סוף הייתה למעשה שיאה של הדרמה הגדולה, כשלראשונה בהיסטוריה השתחרר עם של עבדים מהמעצמה הגדולה בעולם, הלא היא מצרים. כ-600 אלף גברים, ואיתם נשיהם, טפיהם וזקניהם, עזבו את המדינה האפריקנית שעל הנילוס ורוקנו אותה בין לילה מעבדים.

בדרך אל הים

תחילת השתלשלות העניינים לפני כמה חודשים כאשר פרעה מלך מצרים, השליט האכזר, האיש שתכנן להשמיד עם שלם וציווה על חייליו להשליך תינוקות חפים מפשע אל היאור, הכריז על מדיניות של התעללות והשפלה כלפי העבדים העבריים. ב-ynet דווח בחודשים האחרונים על המכות הקשות שניחתו על מצרים בזו אחר זו, אך הרודן לא השכיל להקשיב לרחשי העם ולא שעה לאותות הרבים שקיבל. על-אף שיועציו וחרטומיו המליצו לו לא פעם ולא פעמים כי ייסוג מעמדתו, נדמה היה כי המלך הקשיח את לבו כאבן וסרב לשמוע על כך.

אמש, בצעד נואש, וכנגד כל עצות יועציו וחרטומיו, יצא פרעה עם צבאו בניסיון להחזיר את מאות אלפי העבדים העבריים שברחו. הכוחות המצריים דלקו אחר העם העברי שאך נולד ונע לאיטו במדבר עם כל המשפחות והצאן הכבד. רכובים על מרכבות סוסים, הכוחות המצריים הצליחו להשיג את העם היהודי על שפת ים סוף.

ואולם אז, בדרך פלא, ענן אובך כבד ירד אל הארץ והפריד בין הצבא המצרי לעבדים. המצרים איבדו את הכיוון והחלו מתנגשים זה בזה. עדויות מהשטח סיפורו על מהומה רבה במחנה המצרי.

העברים, ששמעו את הצבא המצרי נושף בעורפם, התפצלו לשלושה: חלקם ביקשו לחזור למצרים ואל העבדות הקשה אך המוכרת, אחרים פתחו בתפילות, והיו גם שקפצו אל מי הים הסוערי ופצחו בשחייה. באותם רגעים משה בן עמרם, המכונה גם "משה רבנו", הניף את מטהו על הים ורוח מזרחית חזקה החלה לנשב. הורים החזיקו בילדיהם שלא יעופו, ובאוויר המדבר השתובבו פה ושם מטפחות וכובעים. 

ים סוף, אתה קרוע!

בבוקר ראה העם העברי שהרוח קרעה את הים לשניים, ויצרה מעבר יבשתי בין חומות המים. משה ציווה על העם לחצות - ובלי לחשוב פעמים הם נכנסו פנימה והמשיכו במנוסה אל הצד השני. המעבר היה קשה, והחול בקרקעית הים היה טובעני, אך ההולכים היו נפעמים מהתופעה העל-טבעית שהתרחשה לנגד עיניהם ומההוכחה החוזרת שיש מי שמוביל אותם ורוצה בטובתם.

הצבא המצרי עוד נשף בעורפם, ואולם כשאחרון העבדים הניח את רגלו על החוף בצדו השני של הים, ובעוד הצבא המצרי על כל מרכבותיו ופרשיו צועד ביבשה, החלה שוב לנשוב הרוח, וחומות הים החלו לסגור על הצבא המצרי שירד למצולות.

עשרות אלפי העבדים שעמדו על שפת הים ראו כיצד הצבא המצרי, שרדה בהם במשך מאות שנים, עשק אותם, התעלל בהם, השליך את ילדיהם ליאור והטיל את אימתו עליהם, נעלם בן רגע. עשרות אלפי לבבות השתחררו ויצאו לחופשי באותו הרגע, ופצחו בשירה ובריקודים במעגלים. גם

מרים אחות משה יצאה בשירה ובמחולות עם בנות העם.

כתבנו, עמיצור בן שדיאור, מוסר שעשרות האנשים שהיו סקפטיים ולא האמינו שה' הוא המוציא את בני ישראל ממצרים נשארו פעורי פה אל מול הנס האחרון, והפכו להיות מאמינים נלהבים בה' ובמשה עבדו.

משה רבנו נשא נאום ופתח במילים "אני מכריז בזאת על עם ישראל כעם חדש באיגוד העמים העולמי". עוד אמר כי שחרורו של עם ישראל ממצרים הינו הסנונית הראשונה באביב העמים, ומעתה ידעו כל עבדי העולם כי באפשרותם לשאוף לחירות ולתנאים שווים. הוא הוסיף כי העם העברי השתחרר מעבדות לבשר ודם, ומעתה הוא חופשי לעבוד את ה'. לדבריו, בתוך שבועות ספורים יקבל העם את תורתו, וכך יוכל להפוך להיות אור לגוים ודגם לאורח חיים מוסרי וערכי.