עולים לרגל בי-ם: בעקבות אבותינו לבית המקדש

עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים - עכשיו כבר אפשר "להרגיש את המשפט" בעזרת רגלינו!

ירושלים ובית המקדש היוו מוקד עלייה לרגל עבור העם היהודי כמעט מראשית הקמתה, כבירתו של דוד המלך. בשלושת הרגלים - חג סוכות, פסח ושבועות, מצווה התורה לעלות לרגל אל עיר הקודש, ואכן כך נהגו יהודי העולם כולו כשבית המקדש עמד על תילו עד לפני כ-2,000 שנים.

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/0412/zivReinstein-ronPeled_5.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;598.Vacation-734.travelisrael-1177.jeruzalem&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

לחוות את העלייה לרגל

אם רוצים כיום לחוות את תופעת העלייה לרגל ולהבין היכן הלכו כל אותם אלפי מאמינים, לאן עלו ואפילו מה הרגישו - ניתן להגיע אל מסלול ייחודי שנחנך לאחרונה בגן הלאומי עיר דוד - מסלול "דרך עולי הרגל". מסלול מרגש זה מתחיל בעיר דוד, ומשם יורד אל בריכת השילוח ואל הרחוב המפואר שנחשף מימיו של הורדוס  - המלך שחידש את בית המקדש השני ומי שפיאר את ירושלים. 

עיר דוד המקראית ממוקמת על שלוחה צרה מעט דרומה להר הבית ולעיר העתיקה, בצידו של הכפר הערבי סילוואן המשמר את השם העברי הקדום - כפר השילוח. בחלקו הדרומי של האתר הארכיאולוגי נחשפה לפני שנים ספורות בריכת השילוח המפורסמת.

כך היו עולים לבית המקדש. קשת רובינזון (צילום רפרודוקציה: גדי רייז)

התעלה שמובילה להר הבית התגלתה במקרה

בחג "שמחת בית השואבה" שנחגג בסוכות, יצאו מן הבריכה הלוויים, ובראשם הכהן נושא צלוחית הזהב לניסוך מי השילוח על המזבח, ומכאן עלו במדרגות אל הר הבית. כאן החלו יהודים רבים את מסעם הפיזי והרוחני אל הר הבית ובית המקדש, והנה לאחר קרוב ל-2,000 שנים, נפתחה לקהל הדרך מחדש וכולנו יכולים לעלות בה אל הכותל המערבי כמעשה הדורות הקדומים.

אחד מרחובותיה הראשיים של ירושלים בימי המקדש עלה מבריכת השילוח אל מרגלות הר הבית. רחוב זה נקבר במפולת העפר של החורבן הרומי בשנת 70 לספירה ולימים נבנה מעליו הכפר סילוואן. מתחת לריצוף הרחוב נמצאה בשלמותה תעלת ניקוז מלאכותית מרשימה, שתפקידה היה לאסוף את מי הגשמים ממורדות הר ציון ועמק הטירופיאון (הגיא שלמרגלות הכותל המערבי) לעבר בריכת השילוח.

חלקו של המסלול החדש עובר בתעלה בת 700 מטרים שאליה נכנסים מן הרחוב ההרודיאני לצד בריכת השילוח, שנחשפה באקראי לפני מספר שנים בשל עבודות תחזוקה בתחתית הכפר. בריכה זו נזכרת לראשונה בימי המלך חזקיהו, כאשר בזמן המרד נגד אשור סתם את מעיין הגיחון והוליך את המים בתעלה אל בריכת השילוח.

בריכת השילוח תוארה גם על ידי יוסף בן-מתתיהו בספרו "מלחמות היהודים ברומאים". יוספוס (שמו הרומאי של בן-מתתיהו) תיאר את אחרוני היהודים בתום המרד הגדול של שנת 70 לספירה, שהתחבאו בתעלת ניקוז תחת השילוח עד שנתגלו על ידי החיילים הרומאים. אין זה מקרה שהחופרים מצאו בתעלת ניקוז זו סירי בישול עומדים על שרידי הרמץ והגחלים, לצד מטבעות מימי המרד הגדול, נרות שמן ועוד שפע ממצאים המעידים על אחריתם של המורדים - הוכחה ארכיאולוגית מרגשת לכתוּב בספרים בני 2,000 שנה.

אספה את הגשם. תעלת הניקוז המובילה להר הבית (צילום: רון פלד)

אבני כותל שטרם נראו

המסלול בתעלה מתקרב אל שיאו במעבר מתחת לחומות העות'מאניות של ירושלים העתיקה, וללא ספק השיא המרגש מתרחש כאשר מימין מתגלות לפתע אבני הכותל המוכרות במרחק נגיעה. קל להבחין שאבני הכותל שתחת האדמה לא סותתו עד תום, שכן לא היו חשופות לעין הציבור אלא היוו יסודות תמך תת-קרקעיים להר הבית, שהיה בעת ההיא אחד ממתחמי המקדש הגדולים והמפוארים בעולם כולו.

לצידנו, בבסיס הכותל, נמצאו מקוואות טהרה מהתקופה החשמונאית, כלומר מן המאה השנייה לפנה"ס. בוני הר הבית, אי-שם באזור שנת 0 לספירה, נאלצו לסתום את המקוואות הללו על מנת לבנות מעליהם את יסודות הר הבית. רק לפני חודשים ספורים נתגלו במקוואות אלה מטבעות שתוארכו לשנות ה-20 של המאה הראשונה לספירה הנוצרית.

מטבעות אלה חיזקו את ההשערה כי חלק זה של הכותל המערבי, הסמוך לשער האשפות, כלומר כל המקטע שמצוי כיום תחת קשת רובינסון, נבנה או לפחות שופץ לאחר מותו של גדול בנאיהָ של ירושלים, המלך הורדוס, ולא בימיו.

אבני הכותל שהיוו יסודות תמך תת-קרקעיים להר הבית (צילום: גדי רייז)

בחלק זה של המסלול, ממש לקראת יציאתנו מתעלה הניקוז אל הגן האריכואלוגי למרגלות קשת רובינסון, מצויה אבן גדולת מימדים שהיתה בעבר שייכת להר הבית או לקשת עצמה. אבן עצומה זו קרסה ונותרה תלויה מעל תעלת הניקוז בזווית מרשימה. האבן נפלה כפי הנראה ממבנה הר הבית במהלך רעידת אדמה גדולה (לפחות אחת כזו שנתרחשה בשנת 31 לספירה מתועדת בספרות).

מסתבר שהארכיאולוגים בני ימינו אינם הראשונים לגלות אבן זו, שכן ציורים מדוייקים שלה מופיעים בספרו של אחד מגדולי חוקרי ירושלים של המאה ה-19, קפטן צ'ארלס וורן הבריטי, שספרו "ירושלים של מטה" פורסם בלונדון בשנת 1868. כיום ניתן לעמוד בסמוך לעדות היסטורית מרגשת זו, למשש את בסיס הכותל המערבי ולראות באותה נקודה מקווה טהרה חשמונאי - חייבים לנסות על מנת להבין את התחושה.

אבן הכותל שנפלה בתעלה, ובספרו של וורן מ-1868 (רפרודוקציה)

תעלת הניקוז, הרחוב ההרודיאני כמו גם שאר אתרי עיר דוד ומרכז דוידסון פתוחים לקהל בימי א' עד ו' בכל ימות השנה.

ונסיים בפרק מתהילים קכ"ב, המתאר בצורה המושלמת את משמעות העלייה לרגל במעלות - המדרגות אל הר הבית שעליהן אפשר לעמוד גם היום:

"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד:

שָׂמַחְתִּי, בְּאֹמְרִים לִי-- בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ.

עֹמְדוֹת, הָיוּ רַגְלֵינוּ-- בִּשְׁעָרַיִךְ, יְרוּשָׁלִָם.

יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה-- כְּעִיר, שֶׁחֻבְּרָה-לָּהּ יַחְדָּו.

שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים, שִׁבְטֵי-יָהּ--עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל: לְהֹדוֹת, לְשֵׁם יְהוָה.

כִּי שָׁמָּה, יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט: כִּסְאוֹת, לְבֵית דָּוִד.

שַׁאֲלוּ, שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם; יִשְׁלָיוּ, אֹהֲבָיִךְ.

יְהִי-שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ; שַׁלְוָה, בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.

לְמַעַן, אַחַי וְרֵעָי-- אֲדַבְּרָה-נָּא שָׁלוֹם בָּךְ.

לְמַעַן, בֵּית-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ-- אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ".

• לאתר של רון פלד על ירושלים