דירה להשכרה לסטרייטים בלבד. האם זה חוקי?

אין ספק שלבעל דירה בשוק הפרטי יש זכות לבחור את השוכרים המתאימים לצרכיו והעונים על דרישותיו. איתם הוא צריך להסתדר, הם אלה שיכולים למרר את חייו ולא לשלם שכר דירה, ובידיהם הנאמנות הוא מפקיד נכס בעל ערך רב.

עוד בנושא גייז ונדל"ן :

• ערבים, הומואים ונכים - מחוץ ליישוב הקהילתי
• טכניון: במעונות הסכימו לקלוט הומואים ואותנו לא
• אוטופיה: קהילת גייז, יישוב חרדי ומקדש לפסטה
  

אבל מה קורה כאשר מחפשי דירה גולשים בלוחות מודעות ברשת ונתקלים במודעה המציעה דירה להשכרה לסטרייטים בלבד - ועוד בתל-אביב? האם למרות השיקולים כבדי משקל הללו, רשאי בעל הדירה לנהוג באפליה כלפי שוכר שהינו הומוסקסואל, ביסקסואל, לסבית או טראנסג'נדר?

"פגיעה בשוויון היא הרע-מכל-רע"

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובע שאין פוגעים בחירותו של אדם. מחוק זה נקבע בפסיקה כי הזכות לשוויון בישראל היא זכות יסוד חוקתית ראשונה במעלה. כך נקבע כי "החובה לנהוג בשוויון, משמעה מתן יחס שווה לשווים ויחס שונה לשונים. מכאן, שהצד השני של השוויון הוא האפליה, שהיא יחס שונה ובלתי הוגן לשווים, כאשר ההכרה בעילת האפליה נותנת ביטוי מעשי למעמדו הרם של עקרון השוויון".

עוד נקבע כי "פגיעה בשוויון הינה הרע-מכל-רע"; כי "אפליה עשויה להוביל להשפלה ולפגיעה בכבוד האדם"; וכי "אין לך גורם הרסני יותר לחברה מאשר תחושת בניה ובנותיה, כי נוהגים בהם איפה ואיפה, בוודאי כשמדובר באפליה גנרית הנמצאת בגרעין הקשה של האפליה בשל מאפיין זהותו של אדם, כמו למשל, בין היתר, דתו, גזעו או מינו".

הצעות חוק להגנת חד מיניים בשכירות

ראוי להזכיר כי בשנות ה-90, עשור שכונה על ידי מלומדים כ"עשור ההומוסקסואלי", צעדה ישראל קדימה בכל נושא זכויותיהם של מי שאינם סטרייטים.

כך, לדוגמא, ב-1988 בוטל בחוק העונשין הסעיף הדן באיסור יחסי מין בין גברים; בוטלה החלטה של שר החינוך למנוע הופעת תוכנית טלוויזיה שהוקדשה לבני נוער המשתייכים לקהילה הגאה; תוקנו חוקים נוספים בנוגע להתייחסותם לעדיפות מינית; הורשו בני זוג חד-מיניים לאמץ ילד ולהירשם כזוג נשוי במשרד הפנים; הותרו מצעדי גאווה בירושלים; הונהג נוהל זהה במתן כרטיסי טיסה בחברת תעופה לבני זוג מאותו מין; חוקק חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים; ואופן כללי נתקבעה הגישה כי הן על רשות ציבורית והן על היחיד חלה החובה להימנע מאפליה ומדעה קדומה.

למרות הכול, כיום ישנו חלל חקיקתי עמוק בנושא השכרת דירות למי שאינם סטרייטים או על בסיס אתני. מלאכת החקיקה קרמה עור וגידים בנושא משנת 2011, אך לדאבוננו לא הבשילה עד כה לחקיקה תקפה ומחייבת. כך, לדוגמא, הוצעה הצעת חוק תיקון חוק העונשין (פרסום מודעות שעולה מהן אפליה), לפיה אדם או מפרסם שיפרסמו מודעה להשכרת דירה שיש בה משום אפליה על בסיס מיני או אתני - יחויבו בקנס כספי ניכר.

בנוסף, בהצעת חוק שוויון הזדמנויות במקום מגורים נקבע כי יחול איסור על בעל דירה להפלות בעסקת מכר או השכרת דירה, שוכר או קונה לפי נטייתו המינית, מוצאו והשקפתו הפוליטית. עוד קובעת הצעת החוק כי חל איסור על בעל הדירה לפרסם מודעה שיש בה אפליה, וכי אם יסרב בעל הנכס להשכיר את הדירה או למכו אותהה לאחר נוכח נטייתו המינית - הוא יחויב בתשלום פיצויים בסך 63 אלף שקל לצד שנפגע ללא הוכחת נזק.

עוד נקבע בהצעת החוק כי הוראות החוק לא יחולו על השכרת דירה למגורי שותפים אחדים. דוגמא נוספת היא הצעת חוק הלוואות לדיור (שוויון בזכאות לבני זוג מאותו מין), שציינה כי בני זוג מאותו מין יהיו זכאים לאותם תנאי זכאות למשכנתא, כמו בני זוג שאינם מאותו מין.

בתי המשפט: להגן על הקהילה הגאה

בפסק דין שדן בתליית שלט "אין כניסה להומואים" בפתח חנות מרכול באילת, בעת קיום מצעד הגאווה, ציין מפורשות בית המשפט את שאט הנפש והסלידה הרבה מהתנהגות מעין זו, אשר מהווה אפליה פסולה וחמורה שאינה מקובלת במדינה דמוקרטית ופלורליסטית.

במקרה נוסף, חייב בית המשפט העליון את עיריית ירושלים לתמוך כספית בבית הפתוח של הקהילה הגאה בעיר עקב האפליה במתן תמיכה כספית לגופים ציבוריים אחרים בעיר. זאת להבדיל מגישתם התומכת והליברלית של עיריות תל-אביב, חיפה, באר שבע ואילת. עיריית ירושלים חויבה בהעברת תקציב לבית הפתוח בסך 400 אלף שקל ואף חויבה בהוצאות המשפט.

אף שכעת אין חקיקה ספציפית מגינה בנושא שכירות של חד-מיניים, ובאופן תיאורטי יכול בעל הדירה להימנע מהשכרת דירתו לאלה, הרי שלאור הגישה המשפטית המורה שיש לשרש תופעות פסולות של חוסר שוויון, אפליה ודעה קדומה - עתידים הן בעל דירה והן אתר אינטרנט שמפרסמים מודעת שכירות דירה מפלה או נמנעים מהשכרת דירה בשל טעם מפלה על בסיס מיני או אתני - לחוב בדין בגין מעשיהם הנפסדים. בעל דירה שנוהג בצורה זו אף נוהג בחוסר תום לב ובדרך שאינה מקובלת.

הכותב הוא עו"ד המתמחה בנדל"ן ובמשפט אזרחי. האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני