חוקרים: לבטל עמלת פירעון מוקדם במשכנתא
חוקרים מהטכניון ואוניברסיטת ת"א טוענים כי אין כל הצדקה לגביית עמלת פירעון מוקדם בעת החזר משכנתא. במכתב ששלחו לנגיד בנק ישראל ולמפקח על הבנקים הם קוראים לבטל אותה, או להכניס שינויים משמעותיים באופן חישובה
עמלת פירעון מוקדם בהלוואת משכנתא אינה מוצדקת ויש לבטלה או להחיל בה שינויים משמעותיים, כך טוענים חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת ת"א.
במכתב ששלחו השבוע לנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר והמפקח על הבנקים, דודו זקן, טוענים החוקרים על סמך חוות דעת מפורטת כי "יש לבטל באופן מוחלט את העמלה, או לחלופין לשקול את אימוץ ההסדרים שנקבעו ביחס לעמלת פירעון מוקדם ברפורמה שנעשתה בארה"ב והתאמתם לשוק המשכנתאות הישראלי. רפורמה זו, שעוגנה בחוק הפדראלי בשנת 2010, בתגובה למשבר הכלכלי בשוק המשכנתאות שפרץ בשנת 2008, מטילה מגבלות משמעותיות על היקף העמלה ומשך הזמן שניתן לגבותה, ובמקרים מסוימים אף אוסרת עליה כליל".
כיום, על פי פקודת הבנקאות, תאגיד בנקאי רשאי להטיל עמלה בעת פירעון מוקדם של הלוואה בריבית קבועה שנתן לצורך רכישת דירת מגורים או במשכון דירת מגורים. העמלה מחושבת כהפרש בין התשלומים שטרם נפרעו כשהם מהוונים לפי הריבית הממוצעת על המשכנתאות, בניכוי אותם תשלומים כשהם מהוונים לפי שער הריבית שנקבעה בעת מתן ההלוואה.
כותבי המכתב, ד"ר דני בן שחר מהטכניון, פרופ' נטע זיו ועו"ד אורה בלום מהתכנית לדיור קהילה ומשפט באוניברסיטת ת"א, מסבירים כי העמלה בצורתה הנוכחית נקבעה על רקע תנאים כלכלים ששררו בשנות השמונים של המאה שעברה וכים כבר אינם קיימים.
"בעבר, מקורות המימון של הבנקים למשכנתאות היו מוגבלים לפיקדונות של משקיעים מוסדיים לטווח ארוך. תנאי הפיקדונות ממקורות אלו לא היו ניתנים לשינוי. הואיל וכך, נוצר חשש שהירידה החדה שהתרחשה בשערי הריבית בתוך מספר חודשים מ-13% ל-6%-7%, תוביל למיחזור המוני של הלוואות משכנתא, אשר יסכן את יציבות הבנקים הכבולים בהתחייבויות בריבית גבוהה", הם מסבירים.
"חשש זה הוביל לתיקון הצו ולקביעת העמלה כפי שהיא היום, במטרה להגן על הבנק בגין הנזק העלול להיגרם לו ממחזור חובות. אולם, הזמנים התחלפו והנסיבות כיום שונות בתכלית. ראשית, שערי הריבית במשק אינם מאופיינים בתנודתיות חריפה כבעבר. בשל כך, לא קיים חשש למחזור המוני אשר יאיים על יציבות המערכת הבנקאית. שנית, הבנקים אינם קשורים עוד בהתחייבויות ארוכות טווח בלבד אלא תמהיל המימון שלהם כולל גם מקורות מימון לטווח קצר (כגון עו"ש, מט"ח, תיקי ני"ע ועוד)".
אין סיכון אמיתי לבנקים
החוקרים מוסיפים וכותבים כי "בניגוד למצב בעבר, מקורות אלו מאפשרים גמישות והתאמה לתמורות בשוק. כך, במקרה של ירידת שערי הריבית, חלק ממקורות המימון של הבנק יוזלו בהתאם. בנוסף, מגוון האפשרויות לגידור סיכוני הריבית ולהקטנת הנזק הפוטנציאלי גדול מבעבר. שינויים אלו שחלו בתנאים המאקרו-כלכליים והמוסדיים, מסירים את החשש שהיה קיים ליציבות המערכת הבנקאית כתוצאה מפירעון מוקדם של משכנתאות. שינוי זה שומט במידה רבה את הקרקע מתחת להצדקת עמלת הפירעון המוקדם בכלל ובצורתה הנוכחית בפרט".
החוקרים מציינים גם בין הייתר את חוסר היידע של ציבור הלקוחות ואת פערי המידע שבין הבנק ללקוחותיו. "עמלת הפירעון המוקדם מהווה אם כן רכיב שאינו נלקח בחשבון על-ידי הלווה בחישוב עלות החוב במעמד נטילת ההלוואה. מצב זה פוגע ביעילות השוק שכן המחיר האמיתי של ההלוואה לא נלקח בחשבון על-ידי הלווה. לדבריהם, למרות החובה החלה על הבנק להמציא ללווה דף הסבר מפורט - אין זה נותן פתרון לבעיה. בין הייתר מכיוון שדף ההסבר מפרט דוגמאות לעמלה שתחויב עקב הפירעון המוקדם, אשר מתייחסות להלוואה היפותטית, ואינן מאפשרות ללווה להבין מה גובה העמלה שבה הוא עצמו יחויב אישית, כמו גם שימוש במונחים שהלווה כלל אינו מבין.
"ביטולה של עמלת הפירעון המוקדם והטלת איסור על חיובה יביאו לטענתנו לבהירות טובה יותר ביחס לתנאי המשכנתא; וכפועל יוצא, לקבלת החלטות מושכלת יותר על-ידי הלווים בעת נטילת הלוואת המשכנתא".
לפנייה לכתב/ת 
