שכר הבכירים הכפיל את עצמו ב-8 שנים
דו"ח רשות ניירות ערך: בין 2003 ל-2011 עלה השכר השנתי הממוצע של בכירי החברות הציבוריות מ-1.5 מיליון שקל ל-3.7 מיליון. ב-2003 היה השכר הקבוע 73% מההכנסה, וב-2011 הוא ירד ל-36%. 54% נוספים הגיעו ממניות, בונוסים ודמי ניהול
השכר השנתי הממוצע של המנהלים הבכירים בחברות הנסחרות בבורסה עמד בשנת 2011 על 3.7 מיליון שקל. כך עולה מדו"ח שחיברה המחלקה הכלכלית של רשות ניירות ערך - בראשותה של הכלכלנית הראשית, ד"ר גתית גרשגורן-גור. הדו"ח המלא יוצג מחרתיים (ג') בכנס דירקטורים של המרכז הישראלי לניהול.
- 1 במאי 2012: פערי השכר בישראל מתרחבים
- לכתבות נוספות בנושא שכר הבכירים
ברשות לניירות ערך ערכו סקירה השוואתית בין השנים 2011-2003 של נתונים אודות שכרם של 412 מנהלים בכירים ב-67 חברות ציבוריות שונות הנכללות במדד ת"א 100. מהסקירה עולה, כי השכר השנתי הממוצע של בכירי החברות יותר מהכפיל את עצמו בתקופה שנסקרה, מכ-1.5 מיליון שקל לשנה ב-2003 לכ-3.7 מיליון שקל ב-2011.
השכר החציוני של המנהלים הבכירים, המשקף את רמת השכר שחצי מהמנהלים הרוויחו מעליה וחצי מתחתיה, עלה באותן שנים בשיעור חד אף יותר. ב-2003 עמד השכר החציוני של הבכירים על רמה של כמיליון שקל וב-2011 על רמה של כ-2.4 מיליון שקל. עליית השכר החציוני מעידה על כך שמגמת הגידול של שכר הבכירים אינה מושפעת מעלייה דרסטית בשכרם של מנהלים בודדים וכי מדובר בתופעה רווחת.
החל מ-2009 נרשמה בלימה
עיקר העלייה נרשמה בין השנים 2003-2009. בשנתיים האחרונות, טוענים ברשות, נבלמה מגמת העלייה החדה בשכר. "ניתן להסביר את הבלימה הזו נוכח העניין הציבורי שגבר בשנים האחרונות סביב הנושא והירידה בביצועי השוק בשנה שעברה", אומרת גרשגורן-גור.
מהנתונים ניתן לראות, כי עיקר העלייה נובעת ממרכיבים שונים בשכר הבכירים, שמוסיפים למנהלים הכנסות מעבר לשכרם החודשים, כמו מענקים על ביצועים טובים, מניות למימוש, תנאי פרישה ועוד.
בשנת 2003 היווה השכר החודשי הקבוע 73% מההכנסה הממוצעת של המנהלים הבכירים. עד שנת 2011 ירד חלקו של השכר הקבוע ל-36% בלבד מההכנסה. 24% מההכנסה הממוצעת ב-2011 הגיעה מתשלום מבוסס מניות, 23% מבונוסים ו-7% מדמי ניהול.
בהקשר זה, ציינה גרשגורן-גור כי ההתבססות של שכר הבכירים בישראל על תגמולים ובונוסים, אינה עולה בקנה אחד עם המבנה הריכוזי של המשק, שבו מספר אנשי עסקים חזקים מחזיקים בבעלות על רוב החברות הגדולות וממנים את מנהליהן הבכירים.
"בעוד שרמות השכר דומות לחלק מהמדינות האירופאיות עם מבנה בעלות דומה יותר לזה בישראל, מבנה מרכיבי השכר דומה יותר לזה שבארה"ב, שם מבנה האחזקות שונה בעיקרו", אמרה הכלכלנית הראשית של רשות ניירות ערך וכיוונה לכך ששכר מבוסס בונוסים הולם יותר את מבנה המשק האמריקני שבו רוב החברות נמצאות בבעלותם של הרבה בעלי מניות קטנים ושווים יחסית בכוחם.
שכר הבכירים עלה ב-146%, השכר במשק רק ב-24%
עד כמה רחוקים תלושי השכר של בכירים המשק מהמציאות המוכרת לכל אזרחי המדינה, ניתן ללמוד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אודות השכר הממוצע של השכירים במשק.
בשנת 2003 עמד השכר השנתי הממוצע של עובד ישראלי שכיר על רמה של כ-82.3 אלף שקל. עד שנת 2011 עלה השכר השנתי הממוצע לרמה של 102.6 אלף שקל. בעוד ששכר הבכירים שנבדק על ידי הרשות לניירות ערך עלה באותם שנים בכ-146%, שכרם של כלל העובדים במשק גדל בשיעור של כ-24.6%.
מקובל לראות בפער זה, בין קצב גידול השכר בתפקידים הבכירים ביותר במשק לקצב הגידול הכללי שלו, את הגורם המרכזי להתרחבות הפערים בחברה הישראלית בשנים האחרונות.
לפנייה לכתב/ת 
