האוצר והממשלה הגישו את תזכיר חוק הריכוזיות

בעקבות אישור המלצות הוועדה להגברת התחרותיות במשק ("ועדת הריכוזיות"), הושלם היום (א') ניסוחו של תזכיר החוק לקידום התחרותיות ולצמצום הריכוזיות. התזכיר הוכן על ידי ראש הממשלה, שר האוצר ושר המשפטים והוא יוגש בקרוב לועדת השרים לענייני חקיקה, לפני הבאתו לאישורה הסופי של הכנסת.

כתבות נוספות בנושא ועדת הריכוזיות : 

• בלי פירמידות: כללים חדשים לשליטה בבנקים
• מפירי חוק הריכוזיות ייקנסו ב-24 מיליון שקל
• כל מה שרציתם לדעת על דו"ח הריכוזיות
  

טיוטת החוק מחולקת, כמו מסקנות הוועדה, ל-3 חלקים עיקריים: הפרדה בין נכסים ריאליים (תעשייה, תקשורת, מזון ועוד) לנכסים פיננסיים (בנק, ביטוח, השקעות, פנסיה); פירוק מבני אחזקה פירמידיאליים והבאת נושא הריכוזיות בחשבון בהפרטת נכסי המדינה.

בעל בנק לא יוכל להיות בעל מפעל גדול על פי תזכיר החוק, ובהתאם להמלצות הוועדה, מי שמחזיק בעלות על תאגיד פיננסי משמעותי (כזה שמנהל נכסים בשווי של יותר מ-40 מיליארד שקל), לא יוכל להחזיק בבעלות על תאגדי ריאלי משמעותי (כזה שמחזור המכירות שלו, או היקף האשראי שהוא צורך, גבוהים מ-6 מיליארד שקל).

תזכיר החוק קובע, כי לעניין חישוב גודלו של תאגיד יילקחו בחשבון הדו"חות הכספיים של השנה האחרונה שהסתיימה לפני כניסת החוק לתוקפו וכי יילקחו בחשבון כל נכסי התאגיד, כולל חברות בנות וחברות נוספות של בעל השליטה בתאגיד.

עם זאת, תזכיר החוק מבחין במקרה שבו תאגיד לא משמעותי יהפוך בעתיד למשמעותי. במקרה כזה, יוכל תאגיד ריאלי, שקיבל היתר שליטה גם בתאגיד פיננסי, לגדול עד לרמה של מחזור מכירות או היקף אשראי של 7.5 מיליארד שקל, כל עוד גדילה זו הייתה "אורגנית", כלומר, נוצרה עקב פיתוח עסקיו של התאגיד ולא עקב רכישה של תאגיד אחר או חברות נוספות.

כמו כן מוצע, בהתאם להמלצת הוועדה, לקבוע כי לא ימונה ולא יכהן כדירקטור, בגוף פיננסי משמעותי, אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, קרובו, שותפו, אדם בעל זיקה לשולט או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי.

תזכיר החוק קובע גם כי השולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי לא יוכל לשלוט בגוף פיננסי משמעותי שאינו תאגיד בנקאי. כלומר, שבעליו של בנק לא יוכל להיות בעליה של חברת ביטוח. במסגרת החוק מוצע גם לתקן את חוק הפיקוח על הביטוח וחוק הפיקוח על קופות גמל כך שגופים אלה יוכלו להתנהל ללא בעל שליטה, בדומה לתיקון שנעשה בחוק הבנקאות לקראת הפרטת בנק לאומי.

הפירמידות יוגבלו ל-3 שכבות

הפירמידות יוצרות מצב שבו מי שעומד בראשן מכתיב את פעולותיהן של כל החברות במבנה, למרות שהוא השקיע את רוב ההון רק בחברה או בחברות שבשכבה הראשונה. הוועדה בדקה ומצאה כי רוב שוק ההון הישראלי מוחזק בידי מספר מצומצם של קבוצות עסקיות המסתמכות על מבנה פירמידיאלי.

אי לכך, מציע החוק להגביל את המבנה של הפירמידיאלי ל-2 שכבות בלבד, למעט במקרים בהם כבר קיים מבנה כה, ואז תצטמצם הפירמידה ל-3 שכבות. ההוראות יחולו על כל החברות הציבוריות למעט אלו ששר המשפטים יחריג, בשל היותן חברות הנסחרות בבורסה בחו"ל.

כמו כן מציע החוק מגבלות על חברות בשכבה שנייה של פירמידה, כלומר חברות שנשלטו על ידי חברות אחרות. החוק מציע כי בחברה בשכבה השנייה, שבעל השליטה בפירמידה השקיע פחות משליש ההון שבה, שליש מהדירקטורים יהיו דירקטורים חיצוניים שייבחרו בבחירות שבהן לבעל השליטה לא תהיה זכות הצבעה, בהתאם להיקף מניותיו.

תזכיר החוק קובע, כי חברה הנשלטת על ידי חברה אחרת תוכל להנפיק חברת בת בבורסה ובכך להרחיב את הפירמידה ל-3 שכבות, רק אם יותר מחצי מהדירקטורים יהיו בלתי תלויים וגם אז החברה המנפיקה תיאלץ לוותר על השליטה בחברה המונפקת לאחר 3 שנים.

המדינה תתייעץ לפני הפרטת נכסיה

על פי תזכיר החוק, ובהתאם להמלצות הוועדה, המדינה תצטרך להתייעץ עם הממונה על ההגבלים העסקיים לפני הפרטת נכסים ממשלתיים ששווים גבוה מ-150 מיליון שקל כדי להבטיח שמכירתם לא יוצרת מונופול.  

מנסחי תזכיר החוק ציינו כי "המבנה הריכוזי מעורר חשש לפגיעה באיתנות המערכת הפיננסית, לפגיעה בתחרות העסקית ואף לפגיעה בציבור החוסכים, בבעלי מניות המיעוט בחברות הציבוריות ובמחזיקי האג"ח בחברות אגרות חוב. המלצות הוועדה מבקשות להגביר את התחרותיות במשק הישראלי, להבטיח שוק תחרותי ויעיל, להגן על ציבור המשקיעים ולחזק את איתנותם של המתווכים הפיננסיים ויציבותם".