המחירים עולים וגם העצבים: "זה הורג אותנו"
מדד אפריל שהאמיר ב-0.9% סימן יותר מכול את עליות המחירים המשמעותיות במשק. בכירה בשירות הרווחה מזהירה: "אנשי מעמד הביניים מוותרים על חינוך, טיפולים רפואיים וקניות"
"כולם עסוקים כאן בלשרוד". ההתייקרות המשמעותית במחירים שבאה לידי ביטוי בעלייה במדד המחירים לחודש אפריל, ממוטטת את האזרח הישראלי. המדד שעלה ב-0.9% וזינק בתוך חודשיים ב-1.3% מורגש היטב בכל בית. "אני לא מבין כזה גדול במדד או בכלכלה, אבל כמה עגבניות אפשר לקנות בעשרה שקלים?", תהה אביחי, תושב נתניה ומובטל זה חצי שנה.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
חשש מהאונס הבא בת"א: זינוק בפניות לסיוע
38 שנים לאסון מעלות: "פצע שלא יימחק"
ביניש על האלימות: "איבדנו את כבוד האדם"
המדד החודשי האמיר בעיקר בעקבות עליות משמעותיות בסעיף ההלבשה וההנעלה (6.6%) ואחזקת דירה (4.4%). לצד הנטייה העונתית של מדד אפריל לעליות מחירים, נכנסה לתוקפה העלאת מחיר
החשמל ב-8.3% בעקבות הפסקת הזרמת הגז ממצרים לתחנות הכוח של חברת החשמל, שהביאה לעלייה של 7.8% במחיר החשמל לצריכה פרטית.
עוד תרמה לעליית המדד, עלייה של 23.5% במחיר העגבניות, עלייה של 8.1% במחירי ההלבשה ועלייה של 4.9% במחירי ההבראה והנופש. ירידה משמעותית נרשמה במחיר המלפפונים, שהוזלו ב-13.1%, וסלטי הירקות - שהוזלו ב-5.2%.
אביחי מנתניה שנאלץ לוותר על עבודתו במפעל לחומרים כימיים בגלל צמצומים, ציין כי "אם לפני כמה שנים קנייה בסופר הייתה מסתכמת ב-500 שקל, היום זה 800 שקל. אני חושב שההנהגה צריכה להקל עלינו, מה שנקרא האזרחים הקטנים, במוצרי הבסיס".
יחיאל, אב לשניים מפתח תקווה, משליך את עליות המחירים על הפעולות שאותן נוקטות רשתות השיווק. לדבריו, "הרשתות גוזרות קופון גדול יותר מפעם וכך גם היצרנים. כולם מספרים על עליות גבוהות יותר. שיפסיקו לספר סיפורים, יהיו פחות חזירים ונשלם פחות על העגבניות, על מוצרי החלב ועל החיים בכלל".
משה סייג, חשמלאי מהצפון ואב לחמישה מספר אף הוא על פגיעה בשגרת החיים. "אני צריך לקנות מעדנים וכל אחד מהם אוהב משהו אחר. המחירים עולים, אבל מה, לא תקנה להם? שלא נדבר על העגבניות שהפכו עכשיו לזהב אדום".
את המספרים המאמירים של המדד מרגישה הילה לוי מחיפה מצוין בכיס. "המשכורת שלי לא מדגדגת את ההוצאות", אמרה לוי, אם לפעוט בן שלוש וחצי. "במצב כזה מצמצמים הכול.
לא מדליקים מזגן, מצמצמים את הקניות בסופר למינימום, נוסעים לעבודה בתחבורה ציבורית ועל בילויים ואירועי פנאי אפשר רק לחלום".
לוי, שעובדת במשרד עורכי דין ומשלימה בימים אלו תואר במשפטים, מדגישה שבחלק מהדברים היא לא יכולה לחסוך. "אני לא יכולה שלא לשלוח את הילד לצהרון כשאני יוצאת לעבודה או לחמם את הבית כשקר לו. כל הדיבורים והמחאה לא משנים דבר. מאות אלפים יצאו לרחובות וצעקו, אבל צחקו להם בפנים, ומאז המצב רק הידרדר".
"הילה היא אחת מרבים", סיפר אוריאל לדרברג, מנכ"ל ארגון "פעמונים", המעניק סיוע וייעוץ כלכלי למשפחות. "בשנה האחרונה נרשמה עלייה משמעותית בפניות של משפחות מהמעמד הבינוני לבקשת סיוע. אסור שחגיגת 'סוף העונה' בשוק הסלולרי תסמא את עינינו מלראות את הבעיה. החיים בישראל יקרים ומעמד הביניים נשאב אף הוא למעגל המצוקה".
פגיעה בשכבות המוחלשות
שולה מנחם, ראש המִנהל לשירותים חברתיים בעיריית כרמיאל ויו"ר ארגון מנהלי הרווחה ברשויות המקומיות, ציינה כי "עליות המחירים מייצרות השפעות מרחיקות לכת על מעמד הביניים ואילו בשכבות המוחלשות הן פוגעות באופן אנוש".
מנחם, בעלת 20 שנות ותק כעובדת סוציאלית, סיפרה עוד כי "כשהתחלתי לעבוד, מרבית המטופלים שלי היו אנשים שחיים מקצבאות, והיום חלק גדול מהפונים הם אנשים שמגיעים אלינו עם תלושי משכורת ולא מצליחים לעמוד בתשלומים השוטפים. הם מוותרים על הרבה דברים, על הוצאות, על חינוך הילדים, על התייעצות עם רופא מקצועי וטיפולים רפואיים ומצמצמים בקניות המזון ובאיכות שלו".
עבור רחל (56) מהדרום, אם חד-הורית לשני ילדים בשירות סדיר, עליות המחירים מתורגמות למציאות כואבת. לדבריה, "בכל חודש צריך לבחור לאכול או לשלם חשמל, מים וארנונה. המחירים של המזון והמים מטורפים. את נכנסת לבור שקשה לטפס ממנו. הילדים מגיעים לחופשות מהצבא ואין מה לתת להם. הסיוט הכי גדול זה ללכת לקניות. במקום בשר אני קונה עוף, פירות כמעט לא קונים ובגדים זה חלום. הכול מתייקר וזה הורג אותנו".
לפנייה לכתב/ת 
