לקחת חופש מהמציאות: טיול לקרפאטוס
המשבר הכלכלי, המהומות האלימוֹת והקדמה עדיין לא הגיעו אל האי קרפאטוס שביוון. יעל לינזן יצאה למסע אל העבר ואל חופים תכולים, והגיעה למסקנה שרחוק מהעין יותר טוב ללב
קשה למצוא ישראלי שלא היה ביוון. הקירבה הגיאוגרפית, מזג האוויר הנוח והמנטאליות הדומה-משהו תמיד משכו את התייר הישראלי אל מעוז הסופלקי והאוזו על שלל אייו הצבעוניים.
הקזינו ברודוס בטן-גב באי איוס, טיול ג'יפים אתגרי לחובבי אדרנלין גבוה, או סתם רביצה תחת קרני השמש המלטפות במלון הכל כלול - יוון היא יעד מועדף, ואולי אפילו כבר קצת נדוש עבורנו.
עוד בערוץ התיירות:
- ים של שקט: אני והיאכטה חוצים את האוקיינוס
- חופי בת ים: הריביירה החדשה של ישראל?
- החדרים של חדרה: מלון ראשון ייפתח בעיר
"מה כבר יכול להיות מיוחד בעוד אי יווני? הרי שמש, ים ותיירים סקנדינביים שמשווים לעצמם מראה של לובסטר ענק ואדמדם יש גם בחוף פרישמן בשפע", חשבתי לעצמי בזמן שהמראנו מרודוס לקרפאטוס. עד מהרה הבנתי עד כמה טעיתי, ואפילו הרגשתי אי נוחות מסוימת ביומרנות המיותרת שאפפה את מחשבותיי טרום החופשה. קרפאטוס הוא אי חלומי, לא פחות.
סוד האי הנעלם
האי קרפאטוס ממוקם בין רודוס לכרתים והוא חלק משרשרת האיים הדודקאנסיים. האי נמצא בים הקרפאטי, ואף קרוי על שמו. בשל מיקומו המבודד נשתמרו בו גם מנהגים קדומים שונים והניב של המקומיים, בעיקר של המתגוררים באזורים ההרריים, שונה מעט מהניב היווני הנפוץ והמקובל כיום ברוב יוון. כיום חיים בו כ-6,500 תושבים המתפרנסים בעיקר מתיירות.
התיירות בקרפאטוס אינה מזכירה ולו במעט את התיירות ברודוס, בכרתים או בקוס. מדובר במקום שקט ומעודן בעל חופים עם מים צלולים בגוון טורקיז, טבע פראי בהרים ואווירה כללית של ניתוק מכבלי הלחץ של העולם המתועש שבו אנו חיים.
בקיצור, סביר להניח שלא תמצאו שם שמיניסטים בחופשה לפני גיוס, תיירים שמחפשים אחר הסניף הקרוב של H&M, או חבורות של צעירים בני 20 שמחפשים דיל זול פלוס ז'יטונים לקזינו ועראק. או אוזו.
מי אמר משבר כלכלי?
הטיסה הראשונה לאי הייתה בשנת 1987 ומאז מבקרים בו כ-65 אלף תיירים בכל עונה הנמשכת מיוני ועד אוקטובר. כאמור, הקרפאטים היו מבודדים במשך שנים רבות ולכן שמרו עד היום על המנהגים והמסורת שלהם.
אבל אל תטעו לחשוב שמדובר באי מיושן שאבד עליו הכלח. רוב התושבים הם בעלי אופי בוהמייני משהו, משכילים ועשירים מאד. המקומיים אף מגלים לנו שכמעט בכל משפחה יש לפחות ילד אחד שהוא רופא או עורך דין. העושר הכלכלי לא מגיע רק מבית, הוא בעיקר מגיע מעבר לים, מארה"ב, ניו-ג'רזי, ליתר דיוק.
בשנות ה-50, לאחר מלחמת העולם השנייה, אלפי קרפאטים נטשו את האי בשל קשיים כלכליים ומאז הם חיים בניו-ג'רזי ומקפידים לשלוח סכומים נאים למשפחה שנותרה באי. אגב, אין זה אומר שהקרפאטים לא מפחדים מהמשבר הכלכלי החמור שפוקד את יוון, אך הם בהחלט חיים בהלך רוח אחר, רגוע ויציב הרבה יותר. דבר אחד בטוח, שצף המהומות וההפגנות שזכינו לראות בכלי התקשורת השונים לא שטפו את רחובות האי השלו הזה.
ציזיקי, מקרונים והרבה הרבה ים
עיר הבירה של קרפאטוס נקראית פיגאדיה (בארות ביוונית). מרכז העיר הוא, למעשה, הנמל וניתן למצוא בו בתי מלון רבים ומסעדות עם מטבח יווני עשיר, הכולל את המקרונים היווניים, סלטים, ציזיקי שכמעט גרם לי לדמוע מרוב כמויות של שום, וכמובן, דגים טריים.
מומלץ לצאת להפלגה קצרה של כ-30 דקות עד לחופים השקטים והבתוליים של קירה פאנאגאיה, הקרוי גם כנסיית הפעמון על שם הכנסייה הניצבת סמוך לחופו, או לחוף אחאטה, שבו יש סוד חבוי ונפלא - בחוף ישנן מערות קטנות שניתן לעבור דרכן בשחייה או בצלילה קלה אל הצד השני והיותר שקט (יותר שקט מזה ונשתגע), של החוף.
מדהים עד כמה המקומיים מדקדקים ועומדים על ההבדלים שבין כל חוף וחוף, כשהצבע המהפנט של המים, הצלילות והשקט האינסופי שכל-כך מזמין לצלול לתוכו, נראים כמעט זהים עבורי. עם זאת, יש גם אזורים שהמים בהם עמוקים מאד ולכן מתאימים יותר לעגינת ספינות מאשר לרחצה, כגון דיאפני, שהוא למעשה כפר דייגים קטן וצנוע.
בכפר ניתן למצוא רמז לאורח החיים של התושבים, כשמתבוננים בפסל הצופה אל הנמל בדמות אישה יווניה, תושבת דיאפני. היא יושבת ומשקיפה אל עבר האופק, מחכה לבעלה יורד הים, שישוב לביתו. בעונה החמה (יוני-אוקטובר) ישנן מעבורות היוצאות מפיגאדיה אל דיאפני, בין 4-3 פעמים בשבוע. נמל דיאפני נפתח בשנת 96', דבר שהעלה באופן משמעותי את כמות המטיילים באזור, אבל בחודשי החורף הכפר כמו מתכנס בתוך שבלול והופך שקט ומנומנם, ללא הרבה תיירים.
עוד מספר חופים מומלצים: החוף הנמצא בסמוך לעיר אמופי. הוא מצטיין במים רדודים, מה שהופך אותו לנוח במיוחד עבור משפחות עם ילדים קטנים. לגולשי הרוח מבינכם חוף אפיראטי הוא חוף מומלץ במיוחד, וכמו כן חוף דיאקופטי שנמצא סמוך לשדה התעופה ויש בו חול נעים יותר משאר החופים. חשוב לציין שבניגוד לחופים שלנו שמתאפיינים בחול רך וטובעני, החופים בקרפאטוס מלאים באבנים קטנות ודוקרניות שישאירו את חותמן על כף רגליכם הענוגה, לכן חשוב לזכור להביא נעליים סגורות, לפחות עד הטבילה במימי הים התיכון.
על גג האולימבוס
האולימבוס הוא כפר קטן הנמצא על ראש ההר הגבוה ביותר בקרפאטוס. ניתן להגיע אליו באוטובוס מדיאפני, מרחק של כ-8 ק"מ. הנסיעה אל האולימבוס אינה פשוטה, הדרך פתלתלה ולא תמיד סלולה. הנוף מרהיב- טבע פראי, סלעי וקשה המלווה את הטיפוס במעלה ההר. הקהילה המצומצמת שחיה בראש ההר שמרה על מנהגים ואורח חיים קדום. לא מפליא, במיוחד בהתחשב בעובדה שהחשמל הגיע לשם לראשונה בשנת 1980.
מבודדים ומרוחקים מחיי העיר, תושבי האולימבוס נאלצו במשך שנים רבות לדאוג לעצמם וגידלו ירקות, פירות ואפו לחם לכל תושבי הכפר בתנור המשותף, על מנת לכלכל את עצמם. שפתם מזכירה יותר את השפה הדורית, שזו למעשה יוונית קדומה. ראשית ההתיישבות בכפר החלה עקב התקפות פיראטים חוזרות ונשנות על האי, והתושבים ברחו אל ההרים והקימו את המקום ככפר מקלט.
שיטוט בין רחובות האבן הקשים, חושף בתים קטנים שקירותיהם צבעוניים להפליא ומעוטרים בתמונות בני המשפחה. נדמה כי אין בכלל ילדים בכפר הזה ורק נשים זקנות נמצאות בין הסמטאות, תווי פניהן הנוקשים מסגירים את אורח החיים הסיזיפי שלהן. הן פותחות את דלתות ביתן ואת חנויותיהן בפנינו, מציעות לנו מכל מרכולתן: דבש עם תימין, עוגיות חמאה טריות, אורגנו שריחו משכר וסבון שעשוי משמן זית טרי.
תושבי האולימבוס חמימים ומסבירי פנים להפליא. מאחת הסמטאות יוצאת אישה מבוגרת לכיווני, ובחיוך רחב כורכת על ראשי את המטפחת המסורתית (מנדילייה) של נשות הכפר. לבן לרווקה ושחור לנשואה.
היא מצמידה אותי אליה חזק ומשתאה מפניי שנראות, לטענתה, יווניות לחלוטין. אני נמסה מהחום והפשטות של האנשים האלה.
למרות שבתים רבים באולימבוס עומדים ריקים, טוענים המקומיים שאפשר עדיין להתפרנס מתיירות באזור. במסעדת "Blue Garden" בעל המסעדה ניקוס, מספר כי הוא מתפרנס יפה מתיירים בשעה שהוא מלעיט אותנו בשלל מאכלים טריים שאישתו בישלה: מקרונים, חצילים עם גבינה, ושלל סלטים. הוא אפילו מספר ששחט במיוחד עבורנו עז. לא נעים להודות אבל בשר משובח ורך כל-כך לא אכלתי גם במסעדות הכי יקרות בתל אביב.
המשבר הכלכלי לא נתן את אותותיו באי גם לא התהפוכות הפוליטיות הרבות שמתרחשות כרגע ביוון. קרפאטוס הוא גן עדן קטן וחבוי שנמצא במרחק של כשעה וחצי טיסה מפה. מדובר בחופשה מושלמת לזוג ובכלל, לכל מי שרוצה ולו לקצת, לברוח מהמציאות שלנו.
החל מחודש יוני ייצאו לאי כ-30 טיסות ישירות משדה דב ומחיפה. לנופשים מוצעות חבילות של 3 או 4 ימים: יציאות בימים שני ושישי מדי שבוע. מחיר חבילה נע בין 500-700 אירו לאדם.
הכותבת הייתה אורחת של Travel Direct
