מי אכל את הבמיה שלי?

לפני כשבועיים זרעתי במו ידי זרעים של במיה. עם השקיה מסורה והרבה חיבה צמחו לתפארת. יומיים אחרי הצילום יצאתי לחצר במטרה לשתול את הבמיות הצעירות בגינת הירק וחשכו עיני, משתילי הבמיה המטופחים שלי נותרו בעיקר גדמים עירומים.

לאדות טורקי ולאכול

• לה קוצ'ינה דומיסטיקה: מכינים בצק לפסטה ביתית
  

• עוגת רוזמרין ועוד המון עשבים: מתכונים צמחונים
  

לפני ואחרי - כל השתילים נעלמו(צילום: מיכל וקסמן)

מי אכל את הבמיה שלי? רושפלד. לא ההוא ממאסטר שף אלא צבת המחמד החדשה של הנסיכה, שזיכתה אותה בשם הזה לגמרי בעצמה עם ההסבר המשכנע ש"היא ענקית ואוכלת המון". 

רושפלד אכלה הכל(צילום: מיכל וקסמן)

כבר לא מעט זמן חולמת הנסיכה שלי על צב או צבת מחמד. בעצם היא חושקת בחיות מחמד פרוותיות ורכות יותר אבל ההתנגדות הגורפת שלי לגדל חיות בכלובים הובילה אותה לפנטז על צב או צבת חופש שיטיילו להנאתם בגינה שלנו, בין הדשא לשיחי המרווה והרוזמרין, מבלי שיצטרכו להתאמץ על מנת לצוד את מזונם.

מסתבר שמה שהיה לגמרי טריוויאלי בילדותנו הוא משימה לא פשוטה בחיים האורבניים הצפופים והמתועשים של היום. כל הנסיונות לאמץ צב עלו בתוהו וגם החיפושים אחריו אצל סבתא עליזה וסבא חיים במושב נחלו מפלה.

היתה זו דוקא הסאלוקית, שפוחדת בדרך כלל מכל יצור חי כולל גורי חתולים, שמצאה את רושפלד בשדה, בדרך היומית חזרה מהגן. ומאז היא אצלנו. מפונקת ונסיכית כמו כל שאר בני הבית. ניזונה מעלים מלבן של חסות צעירות ונתחי מלפפונים אורגניים משוק האיכרים. מסרבת לאכול כרוב ומעשירה את תפריטה בנבטי במיה.

במיה צלויה עם עגבניות ואנשובי

בגינת הירק החדשה שלי (שעוד יורחב עליה הדיבור בקרוב) פורחות ומזדקרות במיות ראשונות לעונה. גם אצל הירקן השכונתי הן מפציעות מדי פעם, צעירות, קשות וזקופות מבחוץ, רכות, ריריות ומתמסרות מבפנים. לא יכולה לעצור את עצמי מלחפון אותן בשקיקה ולרוץ איתן ישר למטבח.

זקופה וגאה - הבמיה(צילום: מיכל וקסמן)

את הרעיון לצלות במיה בתנור קבלתי מהילה קריב. אימצתי את השיטה ובמקום תבלינים הוספתי עגבניות, כי כמו שכתבתי כבר בעבר: אין בעיני שידוך טוב מהן לבמיה. הגירסה הזו מתאימה לכל אלה שאינם מחבבים את ריריותה של במיה מבושלת ומעדיפים אותה יבשה ומוחזקת יותר.

המרכיבים:

1/2 ק"ג עגבניות שרי חצויות

1 שן שום פרוסה דק

4 פילטים של אנשובי בשמן זית קרועים לנתחים

קורט מלח

שמן זית בנדיבות

אופן ההכנה:

1. מחממים תנור לחום מקסימלי.
2. קוטמים את קצות הבמיה בעדינות, בלי לפצוע אותה יותר מדי.
3. מפזרים את העגבניות החצויות בתבנית.
4. מפזרים ביניהן את השום הפרוס ונתחי האנשובי.
5. מפזרים מעל ובין העגבניות את הבמיה (בלי לערבב, רק להניח), מפזרים מלח ומזלפים שמן זית בנדיבות.
6. אופים בתנור 15 דקות או עד שהעגבניות מבעבעות ויוצרות רוטב והבמיה נצלית ומתרככת.
7. מגישים חם. אפשר עם מעט פרמזן מגורר מעל.
   

במיה עם עגבניות ואנשובי(צילום: מיכל וקסמן)

במיה בויניגרט אנשובי

קצת סלט, קצת ירק מאודה שמחמם את הבטן. איך שלא תקראו לה ובאיזו טמפרטורה שלא תבחרו לאכול אותה זו מנה משמחת, קלילה ופשוטה להכנה.

המרכיבים:

1/2 ק"ג במיה צעירה קטומת קצוות

1 בצל קטן פרוס דק מאוד

עגבניה בשלה חצויה

לוויניגרט:

3-4 פילטים של אנשובי בשמן זית

1 כפית צלפים במלח מושרים 10 דקות במים וסחוטים היטב

1/2 שן שום

קליפה מגוררת מ-1/2 לימון

מיץ מלימון שלם סחוט טרי

4 כפות שמן זית

אופן ההכנה:

1. שמים את הבמיה במסננת אידוי ומאדים מעל סיר עם מים ברתיחה חזקה במשך 10 דקות או עד שהבמיה רכה אבל לא סמרטוטית ולא מתפרקת (משך האידוי תלוי בגודלה של הבמיה).
2. מכינים את הוויניגרט: שמים את כל החומרים בבלנדר, מג'ימיקס או מוט טחינה וטוחנים בפולסים עד שמתקבל ויניגרט סמיך.
3. מעבירים את הבמיה המאודה לקערה, מוסיפים בצל פרוס.
4. סוחטים עליה את העגבניה ומערבבים בעדינות.
5. יוצקים את הויניגרט על הבמיה כשהיא חמה או קרה, לשיקולכם.
6. מערבבים בעדינות שלא תתפרק ומגישים מיד.
   

במיה בויניגרט אנשובי (צילום: מיכל וקסמן)

• לכל הטורים של מיכל וקסמן
• לבלוג האוכל של מיכל וקסמן, מחברת רבי המכר "ארוחת ילדים" ו"טעמים ראשונים"