תל יבנה: דתיים השחיתו כִּבשן מהעתיקים בעולם

ההשחתה באתרי עתיקות שוב מראה את פניה המכוערות: בלילה שבין שלישי לרביעי השבוע, נתגלה ונדליזם בכבשן גדול בן 1,300 שנה באזור תל יבנה.

עוד בערוץ התיירות:

• מח' תיירים-פלוס באל על: כמה זה יעלה לכם?
• יש הוכחה: בית לחם היתה קיימת בימי בית ראשון
• האונייה נתקעה ביוון, ההפלגה לשבועות בוטלה
  

ארכאולוגים מרשות העתיקות שהגיעו בבוקר לחפירה המתבצעת בעיר, הופתעו לגלות כי הממצא הייחודי רוסס בכתובות גרפיטי, ובהן: "מה חשוב יותר - הכבשן או כבוד המת?", ולוכלך בחומר שחור. כמו כן, פוזר במקום חומר הנושא ריח רע. תלונה הוגשה למשטרת יבנה.

מדובר בבית יוצר לכלי חרס מהגדולים והמפוארים שנמצאו בארץ, שנחשף על ידי רשות העתיקות ממזרח לתל יבנה, כחלק מעבודות שימור והצלת עתיקות שנעשות במקביל לפרויקט שידרוג והכפלת מסילת הרכבת בין רחובות לבני דרום, שמבצעת רכבת ישראל.

כמו כן, מבצעת רכבת ישראל עבודות להקמת מסילה כפולה בין ראשון לציון מערב (משה דיין) לבין צומת בני דרום, הצפויות ליצור רצף מסילתי מאיילון דרום עד התחברות למסילת אשדוד - אשקלון, כולל הקמת תחנת נוסעים ביבנה מערב.

הגרפיטי שנתגלה על הכבשן בתל יבנה (צילום: אמוץ עגנון)

"הרסו בלי לחשוב פעמיים נכס מורשת"

לדברי ד"ר אלי ינאי, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "הופתענו לגלות את ההשחתה בבוקר, שלצערנו, בוצעה דווקא בממצא כל כך ייחודי. כואב לראות שהמרססים הרסו בלי לחשוב פעמיים נכס מורשת שהוא של כולנו. זו לא פעם ראשונה שאנו נתקלים בהתנכלות לחפירה מצד חרדים".

הכבשן הענק, מהמאה ה-6 או ה-7 לספירה, אורכו כ-70 מ' והוא הגדול מסוגו הידוע מחפירות ארכיאולוגיות בארץ, ואחד הגדולים הידועים מהעולם הקדום בכלל. אין זה מפליא שבית יוצר כזה התגלה דווקא כאן: ידוע שיבנה, שהיתה עיר נמל וישבה על תוואי הדרכים הראשיות של המסחר הבינלאומי העתיק, היתה בעלת חשיבות עצומה בתקופה הביזנטית: בארץ ישראל של תקופה זו, שזכתה לשיגשוג על רקע היותה ערש הנצרות, גאה הסחר בין הארץ למדינות השכנות באמפריה.

בעקבות זאת, נולד צורך בבית יוצר שיספק כמות עצומה (מאות אלפים) של קנקנים שיאחסנו תוצרת חקלאית (ובפרט יין ושמן) לייצוא מארץ ישראל.

הכבשן נתגלה בעת חפירות הצלה עבור הרכבת (צילום: Skyview)

הכבשן ייצר כ-18 אלף קנקנים בשנה

בכבשן נחשפו לראשונה תאי הצריפה כמעט למלוא גובהם (כחמישה מטרים), ונחשפה בשלמותה מערכת המעברים, עד לתקרתה. כמו כן, נחשפו פתחים להסקת הכבשנים ופתחים לתאורה של מערכת המעברים התת-קרקעיים. השתמרות המערכת בשלמותה מאפשרת שחזור מלא של תהליכי הייצור של כלי החרס. באחד מתאי הצריפה נמצאו במקומם המקורי קנקנים שהונחו לצריפה בכבשן בכמה קומות. כשל טכני בתהליך הוצאת הקנקנים בגמר הצריפה גרם לנטישת הכבשן, וכך נשמרו הקנקנים במצבם המקורי בתהליך הייצור.

הקנקנים מלמדים על שיטת הנחתם בתאי הצריפה, ונראה כי תהליכי הייצור של כלי חרס בכבשנים מטיפוס זה הם שמרניים מאוד ולא השתנו מאז התקופה הביזנטית ועד ימנו: גם כיום ניתן למצוא כבשנים שפועלים בדרך דומה, בעיקר במצרים.

לפי ממצאי הכבשן ביבנה ומימדיהם של תאי הצריפה, ניתן היה לצרוף בכל הכבשן כ-1,500 קנקנים בו זמנית בכל פעם. תהליך הצריפה עצמו נמשך כשבועיים עד שלושה, ומכאן שהכבשן יכול היה לייצר כ-18 אלף קנקנים בשנה. כמויות הפסולת האדירות שנמצאו בסביבת הכבשן (למעלה מ-20 אלף שברים של קנקנים שנפגמו בצריפה) מעידות שהכבשן תיפקד כמה עשרות שנים - ואולי אף יותר.